רגע חריג נרשם היום (שני) בבית המשפט, במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, עימת את מנדלבליט עם מסמכים ופרוטוקולים הנוגעים לאישור לחקור את ראש הממשלה בתיק 4000, וטען כי הם אינם מתעדים באופן ברור את החשדות שבגינם ניתנה ההסכמה. כאשר שאל חדד מה היה החשד נגד נתניהו ב-5 בפברואר 2018, מנדלבליט קפא לרגע, לפי התיעוד מהאולם, ורק לאחר שאלות נוספות פירט את החשדות שנחקרו באותה תקופה.
במוקד הדיון עמדה שאלת תיעוד האישור שניתן לפתיחת החקירה נגד ראש הממשלה. חדד הציג פרוטוקול מ-5 בפברואר 2018, שחלקים ממנו הושחרו, וביקש לברר כיצד ניתן לקבוע מתוכו מה בדיוק אושר לחוקרים ובאילו חשדות. מנדלבליט התקשה לשחזר את השתלשלות האישורים ואת מועדי הישיבות שקדמו לאישור: "יש תקלה במסמך, לא יודע מתי זה היה, לא בטוח אם זה ינואר או דצמבר. אני מדבר מהזיכרון".
"ביבי", "שרה", "בזק": החיפוש שמנדלבליט לא הכיר
חדד טען כי המסמכים שהוצגו אינם מתיישבים עם הדברים שמנדלבליט תיאר בעדותו, ואף הטיח בו כי במזכר שערך מופיעים פרטים שאינם נכונים, כשמנדלבליט השיב שאינו זוכר את הדברים בוודאות. בהמשך הציג הסנגור קטע מפרוטוקול הישיבה שבו נכתב: "אני מבין שתהיו מוכנים לפרוץ תוך שבוע, גג שבועיים", ובהמשך הופיעה התייחסות לאפשרות לחקור את ראש הממשלה במקביל למעורבים האחרים.
עו"ד חדד שאל אם הוא יודע מי אמר זאת, והעד השיב בשלילה, תוך שהסנגור מקשה כיצד אפשר לראות בכך אישור רשמי כאשר לא מופיעים החשדות המדויקים. מנדלבליט הבהיר כי מהדברים עולה בבירור שהדיון עסק בחקירת נתניהו באזהרה, התואם את זיכרונו, אך ציין שייתכן שהיה מקום לחשוף חלקים נוספים מהפרוטוקול.
מנדלבליט בעדות דרמטית: לא אישרתי מו"מ עם פילבר לעד מדינה
העימות החריף התפתח כאשר חדד הציג מזכר שערך מנדלבליט ב־5 בינואר 2021 שבו תיאר את האישור שניתן. במזכר כתב מנדלבליט כי בישיבה מ־5 בפברואר 2018, בהשתתפות פרקליט המדינה ובכירים נוספים מהפרקליטות, מהייעוץ והחקיקה ומרשות ניירות ערך, הוא אישר לחקור את ראש הממשלה כחשוד בעבירות מתחום טוהר המידות בתיק 4000 והנחה לזמנו לחקירה, תוך ציון שהאישור מתועד בפרוטוקול הישיבה. חדד טען: "זה לא מתועד". מנדלבליט השיב: "זה כן מתועד".
חדד חזר על טענתו והדגיש שוב שבקטעים שהוצגו לא נכתב במפורש מהן העבירות. מנדלבליט התעקש שאין אפשרות שהסכים לחקירת ראש הממשלה באזהרה מבלי שהיה ידוע במה הוא חשוד, שכן עצם הדיון מעיד שהחשדות כבר הוצגו בפניו. ההגנה ביקשה לקבל את מלוא האישורים בתיק 4000 כולל החלקים המושחרים, וחדד תהה האם יש מי שאינו מעוניין בחשיפת המסמכים המלאים, דבר שהוביל לוויכוח על הגשת החומרים לבית המשפט.
התביעה טוענת שמנדלבליט ידע – היועמ"ש לשעבר: "לא מכיר"
הרגע הדרמטי ביותר בחילופי הדברים הגיע כאשר חדד הפנה למנדלבליט שאלה ישירה: "מה היה החשד ב-5.2.18?", והוסיף: "מה הטענה כלפיו?". לפי התיעוד מהאולם, מנדלבליט קפא ולא השיב מיד. לאחר מכן החל לפרט את החשדות שנחקרו בתיק 4000, וסבר כי החשד נגע למערכת היחסים בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק ובאתר "וואלה".
מנדלבליט הסביר שהחשד לא התמקד רק בקבלת סיקור אוהד, אלא באפשרות שניתנה לנתניהו להשפיע על כלי תקשורת מרכזי שהיה בשליטת איש עסקים בעל אינטרסים כלכליים משמעותיים. על פי החשד, יכולת ההשפעה על הסיקור העניקה לנתניהו יתרון פוליטי והשפיעה על דעת הקהל כדי לשמר את שלטונו, ומנגד ביקש אלוביץ' לקבל הטבות רגולטוריות משמעותיות.
במהלך הדיון עלתה גם שאלת נוסח האזהרה לנחקרים. מנדלבליט הסביר כי ייחס חשיבות רבה להגדרת החשדות המדויקים וביקש לשמור בידיו את שיקול הדעת, כשהוא מתייחס למקרה קודם שבו כעס על כך שחוקרים חרגו מנוסח אזהרה שביקש לקבוע. חדד ביקש להצביע על החשיבות שייחס מנדלבליט לניסוח המדויק וטען שמשום כך נדרש תיעוד ברור של האישור לחקור את נתניהו. הסנגור הבהיר שאינו חולק על עצם מתן האישור לחקירה באזהרה, אלא שואל מה בדיוק כלל האישור, באיזה שלב ניתן והיכן תועדו החשדות הספציפיים, בעוד מנדלבליט עמד על כך שההחלטה התקבלה בדיון שבו הוצגו החשדות והראיות.
עימות נוסף התפתח במהלך חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, כאשר סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, ביקש לברר כיצד נבדק החשד שנתניהו קיבל שליטה על הסיקור באתר וואלה. חדד טען כי החוקרים עצמם התייחסו לחקירת סיקור אוהד, אך מנדלבליט דחה את ההגדרה. "אני לא אומר סיקור אוהד, זה נרטיב אחר", הבהיר. לדבריו, החשד היה רחב יותר ונגע ליכולת של ראש הממשלה להשפיע על כלי תקשורת מרכזי, המוחזק בידי איש עסקים בעל אינטרסים רגולטוריים.
מנדלבליט הסביר כי ההשפעה הנטענת נועדה לשרת אינטרסים פוליטיים, בין היתר באמצעות שינוי אופי הסיקור של נתניהו ושל יריביו.
חדד ביקש לדעת כיצד נבדק בפועל הסיקור באתר ואם מנדלבליט עצמו בחן את הפרסומים. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר הסביר כי עבודת החקירה נעשתה בידי החוקרים ופרקליטות מיסוי וכלכלה, שהציגו בפניו תוכניות חקירה והמלצות לאישור. "אני לא חוקר", הדגיש.
כשחדד שאל אם נכנס בעצמו לאתר וואלה כדי לבדוק את הטענות, הבהיר מנדלבליט כי תפקידו היה לאשר את פעולות החקירה ולא לבצע אותן באופן אישי. בשלב זה התערבה השופטת וביקשה לברר אם ניתנו הנחיות לבדיקת הסיקור. מנדלבליט השיב כי החקירה התנהלה בהתאם לתוכנית שהציגו הגורמים החוקרים.
במהלך חילופי הדברים הרים חדד את קולו, ותירוש העירה לו: "לא לצעוק". הסנגור התנצל, אך הוסיף בעוקצנות: "אתם צודקים, אני מצטער. אחרי שנים שפעולות מניבות לא נעשו, זה מוריד שתי אוקטבות".
בהמשך הטיח חדד במנדלבליט כי לשיטת ההגנה, עד לסיום החקירה לא נערכה בדיקה של הסיקור באתר וואלה ולא הוצגה לראש הממשלה אפילו כתבה אחת מהאתר במסגרת חקירתו. חדד שאל את מנדלבליט אם הוא מודע לכך, והעד השיב בחיוב. הסנגור המשיך וביקש לדעת אם הורה לבדוק את הפרסומים בפועל, ומנדלבליט השיב כי נתן אישורים בהתאם לתוכנית החקירה שהוצגה לו. כאשר נשאל אם הובאה לידיעתו הטענה שהאתר פרסם בתקופת הבחירות תכנים שליליים רבים נגד נתניהו, השיב מנדלבליט כי הנושא עלה בדיונים, וכי גם הטענה שהאתר היה עוין כלפי ראש הממשלה הייתה מוכרת.
בשלב זה התערב השופט משה ברעם וביקש לברר מה הוצג למנדלבליט ביחס לסיקור באתר. השופט שאל אם תוצרי החקירה שהגיעו אליו לא כללו בדיקה רלוונטית של הסיקור, ומנדלבליט השיב בחיוב. ברעם המשיך ושאל: "מה הניח את דעתך בהקשר הסיקור? אתה זוכר?". מנדלבליט השיב כי אינו זוכר את כל הפרטים, אך ציין שהוצגו בפניו כמה דוגמאות הקשורות לחשד המרכזי בדבר השפעה על התכנים באתר.
כשברעם ביקש לדעת אם החומרים שהוצגו אכן ביססו את החשד, מנדלבליט הסביר כי מחומרי החקירה עלתה, לדבריו, מעורבות בנעשה באתר. חדד ביקש דוגמה, ומנדלבליט הזכיר את משה כחלון ואת נפתלי בנט. השופטת ביקשה לברר במעורבות של מי מדובר, ולאחר היסוס השיב מנדלבליט כי מדובר במעורבות של ראש הממשלה בעניינים פוליטיים. ברעם ביקש לוודא אם הכוונה למעורבות ישירה של נתניהו, ומנדלבליט השיב כי כך עלה מהחומרים שהוצגו בפניו.
מנדלבליט הזכיר גם אירועים הקשורים לבחירות 2015, ובהם פרסום באתר וואלה שנגע לקלפי ונשאר באתר במשך שעות ארוכות, וכן את הכתבה של העיתונאי דב גילהר. לדבריו, היו גם עיתונאים שטענו כי הופעל עליהם לחץ. כאשר ברעם שאל אם הוא זוכר שראה את החומרים, השיב מנדלבליט בחיוב.
חדד ביקש להתעכב על אחת הדוגמאות שהעלה מנדלבליט ושאל אם מישהו הבהיר לו שהכתבה שאליה התייחס כלל לא פורסמה. בשלב זה התנגדה תירוש לשאלה, והסנגור מחה על ההתנגדות. בין השניים התפתח ויכוח נוסף, שבמהלכו ביקש חדד להמשיך ולסיים את החקירה באותו יום.
לקראת סיום הדיון פנה חדד למנדלבליט ואמר לו שלא לדבר עם איש על העדות, גם לא בטלפון. תירוש מחתה על הדברים ואמרה: "לא צריך לבייש אותו, למה אתה אומר את זה? נו באמת". בעקבות הדברים התפתח עימות נוסף בין נציגת התביעה לסנגור.
