התפתחות משמעותית נרשמה היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג למנדלבליט מסמך המתאר שיחה שנערכה עם פרקליטת המחוז דאז ליאת בן ארי, בנוגע לאופן שבו יש להשיב לשלמה פילבר במסגרת המגעים עמו.
מנדלבליט אישר כי הדברים נשמעים כמו משא ומתן לגיוס עד מדינה, אך השיב בשלילה כשנשאל אם אישר את המהלך. בהמשך הציג חדד חוות דעת פנימית הכוללת ביקורת חריפה על התנהלותו של אלי לוי, מנהל מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך.
התביעה טוענת שמנדלבליט ידע – היועמ"ש לשעבר: "לא מכיר"
אחד הרגעים המרכזיים בדיון הגיע כאשר חדד הציג מסמך העוסק במגעים עם שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שהפך בהמשך לעד מדינה בתיק 4000. לפי הקטע שהקריא חדד מהמסמך, בעקבות בקשת הפרקליטות השתתף אלי לוי בשיחה טלפונית עם פרקליטת המחוז ליאת בן ארי, שבמהלכה סוכם כיצד יש להשיב לדברים שאמר פילבר. חדד הקריא מתוך המסמך: "לאור בקשת הפרקליטות אלי לוי השתתף בשיחה טלפונית עם פרקליטת המחוז ליאת בן ארי, בה סוכם כי בתגובה לדברים של פילבר ייאמר לו שהמחיר נגזר מהתוכן".
לאחר מכן שאל חדד את מנדלבליט: "כמו מה זה נשמע לך?", ומנדלבליט השיב: "כמו משא ומתן לעד מדינה". כשנשאל האם אישר את המשא ומתן עם פילבר כדי לגייס אותו כעד מדינה, השיב מנדלבליט בקצרה: "לא". תשובתו מעלה שאלות בנוגע למעורבותו בשלבים הראשונים, הגם שיש להבחין בין שיחות מקדימות לבין אישור רשמי של הסכם עד מדינה.
מנדלבליט אישר: לא ניתן אישור לחקירת תיק 4000 כשהחלה הבדיקה
בהמשך החקירה הציג חדד מסמך נוסף, שלדבריו נכתב בידי אריה ז', עובד שהיה כפוף לאלי לוי ברשות ניירות ערך, והועבר לציפי גז. לדברי חדד, מדובר בחוות דעת פנימית שנכתבה בידי גורם שהתבקש לעסוק באפשרות להרחבת החקירה נגד ראש הממשלה. במסמך שהקריא באולם נמתחה ביקורת חריפה ביותר על התנהלותו של לוי, ונטען כי בתפקידו כמנהל מחלקת החקירות פעל תוך מידור ההנהלה הבכירה והיחידה המשפטית, התעלם מעמדות מקצועיות והוביל מהלכים שנועדו לכאורה לקדם מטרות יחצניות ולהאדיר את שמו על חשבון שמם הטוב של נבחרי ציבור ובכירים בשירות הציבורי.
עוד נטען במסמך כי לוי פעל תוך התעלמות מחובתו להפעיל סמכויות רק כשיש תשתית ראייתית מספקת, וכי התנהלותו פגעה בכללי המינהל התקין, כללה חריגה מסמכות וניצול לרעה של מעמדו, ואף מעלה חשדות לכאורה להפרת אמונים. מנדלבליט השיב בשלילה לשאלה האם תוכן חוות הדעת הוצג לו בעת קבלת ההחלטות על הרחבת החקירה.
סערה בעדות מנדלבליט: חדד תקף, תירוש זעמה – והשופטים יצאו
בשלב נוסף התמקד חדד בחלוקת האחריות בין גופי החקירה בשנת 2017, וציין כי חקירת בזק התנהלה ברשות ניירות ערך בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה, בעוד חקירות אחרות התנהלו בגופים אחרים. חדד ביקש להראות כי באוקטובר 2017 ניתנו אישורים מוגדרים לבדיקת מניעיו של פילבר, ויש לבחון אם הפעולות חרגו מהם. כמו כן, חדד הציג מסמך מ-31 באוקטובר 2017 שבו נכתב כי חוקר עיין ביומן המעונות – חומר מחקירת תיק המעונות, וביקש לקבוע כי אי אפשר להשתמש בחומרים דיגיטליים מחקירה אחת לאחרת ללא הרחבת צו או אישור מתאים. מנדלבליט סירב לאשר את הקביעה הגורפת של הסנגור: "אני לא מאשר".
החקירה ממשיכה לחדד את הפערים סביב הפיקוח על רשות ניירות ערך והמשטרה בשלבים הראשונים של תיק 4000. מנדלבליט שב והבהיר כי ביוני וביולי 2017 לא נתן אישור לבדיקת חשדות נגד נתניהו, בעוד ההגנה טוענת כי חומרים נאספו עוד קודם לכן. מנגד, התביעה מדגישה את ההבחנה בין חומרים מחקירת בזק הכלכלית לבין פתיחה בחקירה פלילית, ומצביעה על כך שהמגעים והחומרים נבחנו במסגרת סמכויות התביעה והרשויות.
העדות הנוכחית מעניקה להגנה שני כלים דרמטיים לטענה על פגמים מהותיים בשורש ההליך החקירתי. מצד אחד, החשיפה כי התנהלו מגעים שנוהלו ותוארו כ"משא ומתן לעד מדינה", כגון השיחה בין ליאת בן ארי לאלי לוי, מבלי שקיבלו את אישורו המפורש של היועץ המשפטי לממשלה, מחזקת את טענת ההגנה לפיה גורמי החקירה והפרקליטות פעלו בשטח בעצמאות יתר וללא פיקוח עליון הדוק כנדרש.
מצד שני, הצגת חוות הדעת הפנימית המאשימה את מנהל מחלקת החקירות אלי לוי בחריגה מסמכות, מידור גורמים מקצועיים וחשד להפרת אמונים, מספקת להגנה תחמושת משמעותית לטענה על "חקירה מטרה" נגועה בשיקולים פסולים וביחצנות, במטרה להטיל ספק בכשרותם של הליכי איסוף הראיות שקדמו לגיבוש תיק 4000 ולהטיל צל כבד על תקינות התשתית שעליה נשען כתב האישום.
