פער לכאורה בין דברי התביעה לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התגלה היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הנגדית במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. התובעת יהודית תירוש טענה כי התכתבויות דואר אלקטרוני הקשורות לנתניהו ולסיקור באתר "וואלה" הוצגו למנדלבליט במסגרת בקשה להרחבת חקירת בזק, וכי הוא קיבל החלטה בעניינן.
מנגד, מנדלבליט העיד כי אינו מכיר את המסמכים הספציפיים שהציג לו הסנגור עמית חדד, ואינו זוכר אם הוצגו בפניו באופן אישי. הדברים הובילו לחילופי דברים חריפים בין ההגנה לתביעה סביב השאלה מה בדיוק ידע מנדלבליט בזמן אמת.
"זו רעידת אדמה": העימות על החקירה שנוהלה ללא אישור מנדלבליט
המחלוקת התעוררה לאחר שחדד הציג למנדלבליט התכתבויות דואר אלקטרוני הקשורות לאילן ישועה, זאב רובינשטיין ושאול אלוביץ', שלטענת ההגנה הופקו כבר ביולי 2017, לפני שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לבדיקת חשדות נגד נתניהו. חדד ביקש לברר אם מנדלבליט אישר את הפקת החומרים ואם נמסר לו בהמשך כי לטענת ההגנה הם נאספו שלא כדין. בשלב זה התערבה התובעת יהודית תירוש וטענה כי חדד מציג תמונה שאינה משקפת את השתלשלות האירועים.
לדבריה, לצד ההתכתבויות הוצגו למנדלבליט גם חומרים שנמצאו בטלפון של שלמה פילבר ונגעו לאתר וואלה. תירוש הסבירה כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בחן את החומרים והחליט שלא להרחיב את החקירה על בסיס המיילים לצורך בדיקת חשדות לשוחד נגד נתניהו ומעורבים נוספים, אך אישר הרחבה הנוגעת לפילבר.
סערה בעדות מנדלבליט: חדד תקף, תירוש זעמה – והשופטים יצאו
התובעת אף הפנתה למסמך המתאר את ההמלצות שהובאו בפני הגורמים הבכירים בפרקליטות, ולפיו צוין כי אין בסיס ראייתי לחקירת שוחד נגד ראש הממשלה על סמך ההתכתבויות, ואילו ההמלצה להרחיב את הבדיקה בעניינו של פילבר אומצה בידי פרקליט המדינה ובהמשך גם בידי מנדלבליט.
אלא שבהמשך החקירה, כאשר חדד שאל את מנדלבליט אם המסמכים עצמם הוצגו בפניו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לא ידע להשיב בוודאות ואמר: "לא זוכר, אולי מסמכים פיזית אישיים?". חדד הבהיר כי הוא מתייחס גם לסקירת החומרים, ולא רק להצגתם הפיזית. מנדלבליט השיב כי סביר שהוצגה לו סקירה, והסביר כיצד מתקבלות החלטות על הרחבת חקירות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה – כלומר, הגורמים המקצועיים בפרקליטות מציגים בפניו את התשתית הראייתית ואת פעולות החקירה המבוקשות, אך הוא אינו נדרש לעיין בעצמו בכל מסמך.
מנדלבליט אישר: לא ניתן אישור לחקירת תיק 4000 כשהחלה הבדיקה
בהמשך, כאשר חדד המשיך להציג התכתבויות ולשאול על נסיבות הפקתן, אמר מנדלבליט חד-משמעית: "אני באמת לא יודע, לא מכיר את המסמכים והניירות האלה". הוא הוסיף כי הוצגו בפניו מסמכים רבים שאינו מכיר באופן אישי, והבהיר כי הוא יכול להעיד בוודאות על דבר אחד: "אני כן יודע, ביוני וביולי לא נתתי אישור לבדיקה נגד ראש הממשלה. זה מה שחשוב, זה מה שאתה צריך".
חדד ביקש לברר אם כאשר הוצגו למנדלבליט ממצאי החקירה, נאמר לו שההתכתבויות הופקו, לטענת ההגנה, ללא האישורים הנדרשים. מנדלבליט הסביר כי כאשר מוגשים לו חומרים לצורך קבלת החלטות, הוא מניח שהופקו כחוק, "ההנחה שמה שבפניי הופק כדין". כשנשאל אם מישהו הציף בפניו את האפשרות שהחומרים הופקו שלא כדין, השיב כי אינו זוכר שנמסר לו מידע כזה, והצהיר:
הוא הסביר כי אילו הייתה מובאת בפניו טענה על השגת חומרים שלא כדין, היה עליו לבחון את משמעותה המשפטית בהתאם לנסיבות ולהיקף הפעולות שבוצעו, ולא ניתן היה להתעלם ממנה.
הוויכוח באולם החריף כאשר חדד ביקש להציג את המסמכים המקוריים ששימשו, לטענתו, בסיס להרחבת החקירה. תירוש טענה שהוא מערבב בין מסמכים שונים ומציג באופן שגוי את החלטות היועץ המשפטי לממשלה, אך חדד דחה את הדברים בתקיפות: "מה שאמרה תירוש לא נכון, באופן לטעמי מאוד מאוד מטעה… זה המקור. עם כל הכבוד לפרפרזה של הפרקליטות, אני מציג מסמכים מקוריים".
חדד הציג מסמך שכותרתו "ממצאים נוספים בחקירת בזק", שבו תוארו ממצאים הקשורים לבקשות שהעבירו גורמים הנחשבים מקורבים לראש הממשלה לאלוביץ' ולמנכ"ל וואלה לקבלת סיקור אוהד, לצד התייחסות למידע על סיקור שלילי של נתניהו וממצאים הנוגעים לקשר בין פילבר לאלוביץ'. חדד ביקש להראות כי החומרים הקשורים לראש הממשלה היו חלק מהתשתית שהובאה בפני מנדלבליט במסגרת בקשת ההרחבה.
מנגד, תירוש התעקשה כי יש להבחין בין ההתכתבויות לבין החומרים שעל בסיסם אושרה הרחבת הבדיקה בעניינו של פילבר. בעקבות חילופי הדברים, השופטים התערבו וביקשו מהצדדים להתקדם בחקירה. המחלוקת המרכזית שנותרה פתוחה היא הפער בין טענת התביעה שהמיילים הובאו בפני מנדלבליט לבין העובדה שהוא עצמו אינו זוכר אם עיין בהם אישית או אם ידע על נסיבות הפקתם.
בהמשך החקירה הנגדית הציג עו"ד עמית חדד קלסר שכותרתו "וואלה – חומר רגיש", שלטענתו הוכן בידי אלי לוי מרשות ניירות ערך וכלל כתבות ומסמכים הקשורים לסיקור ראש הממשלה בנימין נתניהו. חדד טען כי קיומו של קלסר מסודר מחזק את עמדת ההגנה שלפיה החוקרים אספו חומרים הנוגעים לנתניהו באופן מכוון, עוד לפני שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לבדיקת החשדות נגדו. "לא הולכים ברחוב ונופלים על מייל בטעות, זה משהו מסודר", אמר חדד. כשנשאל מנדלבליט אם הכיר את הקלסר, השיב: "לא".
חדד הציג גם מסמך מ-25 בספטמבר 2017, שחלקים ממנו הושחרו, ובו תוארו ממצאים שעלו במסגרת חקירת בזק. לפי הקטע שהוצג בבית המשפט, המסמך עסק בכעשר בקשות שהועברו מגורמים הנחשבים מקורבים לראש הממשלה לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל וואלה לקבלת סיקור אוהד לנתניהו ולרעייתו, וכן בשישה מקרים שבהם פעל אילן ישועה לשינוי תכנים באתר. עוד נכללו בו ממצאים הנוגעים לקשר בין שלמה פילבר לאלוביץ', לרבות מידע על סיקור שלילי של נתניהו בוואלה וניסיון להשפיע על מינוי באתר.
חדד טען כי ההגנה קיבלה את המסמך המקורי רק בשלב מאוחר, לאחר שבמשך שנים נמסר לה נוסח מעובד מטעם הפרקליטות, ותהה מדוע הושחרו חלקים ממנו. מנדלבליט השיב: "לא יודע".
התפתחות נוספת נרשמה כאשר חדד הציג צו חיפוש מ-25 ביוני 2017 הנוגע לאיריס אלוביץ', רעייתו של שאול אלוביץ', ובו התייחסות לחיפוש בביתה ולחדירה לטלפון הנייד שלה. לטענת ההגנה, הצו הוצא במסגרת ניסיון לאתר התכתבויות הקשורות לסיקור נתניהו באתר וואלה, אף שבאותה תקופה טרם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לבדיקת חשדות נגד ראש הממשלה. חדד טען כי איריס אלוביץ' לא הייתה חשודה בחקירת בזק המקורית, אף שבמסמך שהציג הופיעה התייחסות אליה כאל "החשודה".
מנדלבליט הבהיר כי אינו מכיר את הצו ולא ידע על הוצאתו בזמן אמת. כשנשאל אם פעולה שנועדה לבדוק את סיקור ראש הממשלה הייתה מחייבת את אישורו, השיב: "סיקור לראש הממשלה חייב להגיע אליי". עם זאת, הדגיש כי בשלב שבו התנהלה חקירת בזק הכלכלית הוא לא היה מעורב בה, ולכן צו חיפוש שהוצא במסגרת אותה חקירה לא היה אמור להגיע אליו, כל עוד לא נועד לבדיקת חשדות נגד נתניהו.
התובעת יהודית תירוש התנגדה בחריפות לאופן שבו הציגה ההגנה את הדברים, וטענה כי לא הונחה תשתית ראייתית המוכיחה שצו החיפוש בעניינה של איריס אלוביץ' נועד לאיתור חומרים הקשורים לסיקור נתניהו. לדבריה, הצווים הוצאו במסגרת חקירת בזק ועסקו בחשדות שנבדקו באותה פרשה. מנגד, עו"ד ז'ק חן טען בשם ההגנה כי קיימת תשתית לטענה, בין היתר על בסיס עדותה של חוקרת רשות ניירות ערך שרה דוידי והמסמכים שהוצגו בבית המשפט. חילופי הדברים הובילו לעימות נוסף בין עורכי הדין, בעוד השופטים ביקשו למקד את החקירה בשאלה אם מנדלבליט הכיר את הצו ואת נסיבות הוצאתו.
