גילויים נוספים על אופן ניהול חקירת תיק 4000 עלו היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הציג מסמכים שלפיהם חוקרי רשות ניירות ערך ערכו בינואר 2018 חיפוש ממוקד בתיבת הדוא"ל של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, תוך שימוש בשמות ובמילות מפתח הקשורים לראש הממשלה ולסביבתו.
חדד טען כי הפעולה בוצעה באמצעות צו חיפוש שניתן במסגרת חשדות אחרים, ולפני שהתקבל האישור הנדרש לחקור את נתניהו. מנדלבליט השיב כי לא ידע שהחומרים הופקו מכוח אותו צו, ובהמשך התקשה להצביע על המועד המדויק שבו אושרה פתיחת הבדיקה נגד ראש הממשלה.
מנדלבליט בעדות דרמטית: לא אישרתי מו"מ עם פילבר לעד מדינה
במהלך הדיון הציג חדד בקשה לצו חיפוש בטלפון של אילן ישועה שניתנה במסגרת חקירת רשות ניירות ערך, וטענן כי הצו עסק בחשדות אחרים ולא התיר לחוקרים לבצע חיפוש ממוקד בעניינים הקשורים לראש הממשלה ללא פנייה נוספת לבית המשפט. חדד שאל את מנדלבליט האם אי פעם גילו לו שחומרי החקירה שהופקו מהטלפון של ישועה הגיעו מצו שעוסק בחשדות אחרים, ומנדלבליט השיב בקצרה: "לא".
בהמשך הציג הסנגור מזכר המתעד חיפוש שנערך בתיבת הדוא"ל של ישועה ב־15 בינואר 2018, שבו חיפשו החוקרים התכתבויות בינו לבין שאול ואיריס אלוביץ', זאב רובינשטיין, ניר חפץ, סטלה הנדלר וגורמים נוספים, לרבות יועצים בעלי כתובת דוא"ל עם הסיומת PMO – משרד ראש הממשלה.
מנדלבליט אישר: לא ניתן אישור לחקירת תיק 4000 כשהחלה הבדיקה
במזכר פורטו מילות החיפוש, ובהן "מסוכן", "גדול", "שרה", "ביבי" ו"בזק". חדד טען כי הבחירה במונחים אלו מלמדת שהחוקרים חיפשו חומרים הקשורים לנתניהו אף על פי שהאישור שניתן לא עסק בחשדות נגדו, ותיאר את התנהלותם בביטוי "גנבו סוסים", בעוד נציגת התביעה עו"ד יהודית תירוש התנגדה לחלק מהשאלות.
בשלב הבא הציג חדד מסמכים מדיון שהתקיים ב-17 בינואר 2018 בראשות מנדלבליט ובהשתתפות בכירים נוספים, וביקש להבחין בין האישור להרחבת החקירה נגד בני הזוג אלוביץ' לבין אישור לחקור חשדות הנוגעים לראש הממשלה עצמו. בקטע שהוצג מהפרוטוקול נכתב שיש להרחיב את החקירה לחשדות לשוחד הנוגעים לבני הזוג אלוביץ' ולשיבוש מהלכי משפט.
סערה בעדות מנדלבליט: חדד תקף, תירוש זעמה – והשופטים יצאו
כשחדד שאל אם ראש הממשלה מוזכר בבקשה או אם מדובר באישור לחקור את נתניהו, השיב מנדלבליט: "לא רשום רוה"מ", ומיד לאחר מכן: "אין פה חקירה לרוה"מ", אם כי הדגיש שהחשד לשוחד שנדון באותה ישיבה קשור לראש הממשלה גם אם שמו לא הופיע במפורש בקטע שהוצג.
אחת הסוגיות המרכזיות בהמשך הייתה מועד פתיחת הבדיקה נגד ראש הממשלה. מנדלבליט עמד על כך שהתקיימה בדיקה נגד נתניהו, אך לא הצליח להיזכר במועד המדויק שבו החלה, וציין שהיה פער זמנים בין השלבים השונים. כשחדד שאל אם ההחלטה לפתוח בבדיקה צריכה לקבל ביטוי בכתובים והשיב "תמצא את זה", ענה מנדלבליט: "לא יודע למצוא את זה". לשאלת הסנגור האם הדבר חשוב, השיב מנדלבליט: "מאוד חשוב", והוסיף שאינו יודע להסביר כיצד נוצר הפער.
המחלוקת נוגעת לשאלה האם החיפוש בתיבת הדוא"ל של ישועה חרג מההרשאה בצו, והאם פעולות לאיתור ראיות נגד ראש הממשלה בוצעו לפני הסכמת היועמ"ש, בהתאם לסעיף 17(א) לחוק יסוד: הממשלה. חדירה חדשה לחומר מחשב ללא הרשאה או שימוש לרעה בכוח המשרה, סעיף 280 לחוק העונשין וסעיף 4 לחוק המחשבים, עשויים לעלות במקרים של חריגה מסמכות. לקראת סיום הדיון הציג חדד פרוטוקול נוסף מ-5 בפברואר 2018, שחלקים ממנו הושחרו, במטרה להמשיך להתחקות אחר השתלשלות האישורים.
החשיפה כי החוקרים השתמשו במילות מפתח ממוקדות כמו "ביבי" ו"שרה" כבר בינואר 2018 במסגרת צו חיפוש לכאורה לחשדות אחרים, לצד הודאתו של מנדלבליט כי לא ידע על מקור החומרים וכי הוא מתקשה לאתר תיעוד מפורש למועד פתיחת הבדיקה הרשמית, "מאוד חשוב, לא יודע איך זה קרה", מעניקה להגנה נשק אסטרטגי מכריע.
משמעות הדברים היא חיזוק הטענה לפיה גורמי האכיפה פעלו "במחטף" ומתוך הרחבת סמכויות חסרת בסיס משפטי מתאים, תוך עקיפת חובת אישור היועץ המשפטי לממשלה שנדרשה לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה. עבור ההגנה, מדובר בראיה לכאורה ל"גניבת סוסים" חקירתית שנועדה לייצר תשתית יש מאין, מה שמסייע לערער באופן עמוק על כשרות חומרי הגלם שעליהם התבסס בהמשך כתב האישום.
