עימות עקרוני התפתח היום (שני) בבית המשפט במהלך חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. נציגת התביעה, עו"ד יהודית תירוש, התנגדה להמשך שאלות ההגנה הנוגעות לשיקול הדעת שהפעיל מנדלבליט כאשר אישר את הגשת כתב האישום. לטענתה, בהתאם לפסיקה, אין לחקור תובע על הסיבות שבגינן החליט להעמיד אדם לדין, גם כאשר מדובר ביועץ המשפטי לממשלה. מנגד, סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, חלק על חלק מהאופן שבו הציגה תירוש את עמדת ההגנה, בעוד השופטים ביקשו לברר את גבולות החקירה ואת משמעות הטענות שהועלו.
במהלך הדיון ביקשה תירוש להבחין בין שאלות הנוגעות לפעולות שביצע מנדלבליט במסגרת תפקידו לבין שאלות המבקשות לבחון את שיקול דעתו בהחלטה להגיש את כתב האישום. לדבריה, ההגנה רשאית לברר אם מנדלבליט נתן אישורים מסוימים במסגרת החקירה, אם חתם על כתב האישום ומה הייתה מעורבותו בהליכים, אך אין לאפשר שאלות המבקשות לברר מדוע החליט להעמיד את נתניהו לדין ומה הייתה הערכתו האישית כלפי חומר הראיות: "יש הבדל בין אישורים, אם נתן אישורים זה משהו אחד, לבין חקירה עכשיו של התובע".
השאלה של עמית חדד שגרמה למנדלבליט לקפוא על מקומו
היא הדגישה כי התנגדות זו חלה על כל תובע שמקבל החלטה על הגשת כתב אישום, וכי שאלות כגון האם התובע סבר שיש די ראיות או אילו בדיקות ביקש לבצע אינן שאלות שיש להפנות לתובע על דוכן העדים.
תירוש התייחסה גם לטענות ההגנה על החתימות במסמכים, כשהיא מבחינה בין בירור עובדתי, כמו מי חתם פיזית או באופנים טכנולוגיים, לבין בחינת שיקול הדעת התביעתי. בשלב מסוים טענה תירוש שחדד לא חלק על כך שמנדלבליט חתם על כתב האישום המקורי אלא רק על המתוקן, דבר שעורר את התפרצותו של חדד שקרא "ממש לא נכון", בעוד תירוש דרשה שיתן לה לסיים את דבריה.
"ביבי", "שרה", "בזק": החיפוש שמנדלבליט לא הכיר
השופט עודד שחם התערב בחילופי הדברים וביקש לברר את המשמעות המשפטית המעשית של טענות ההגנה הנוגעות להליך קבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום. תירוש השיבה כי ההכרעה נתונה בידי בית המשפט וצריכה להתבסס על בחינת הראיות עצמן שהוגשו לתיק, ולא על חקירת התובע לגבי מחשבותיו.
אם בית המשפט יקבע שאין די ראיות להרשעה, הוא יזכה את הנאשם מבלי להידרש לשאלה מה חשב התובע בזמנו. תירוש חזרה והגדירה זאת כ"התנגדות עקרונית להמשך השאלות", והבהירה כי אין מקום להפוך תובעים, כמו פרקליט המדינה או פרקליטי מחוז, לעדים המסבירים על דוכן העדים את סברותיהם המקצועיות שהובילו להעמדה לדין.
מנדלבליט אישר: הופעל לחץ תקשורתי לפתוח בחקירת תיק 4000
התנגדותה העקרונית של התביעה משרטטת קו אדום מובהק סביב חסינות שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה, בטענה שאת צדקת הגשת כתב האישום יש לבחון אך ורק על סמך ניתוח אובייקטיבי של חומר הראיות בבית המשפט, ולא באמצעות "חקירה ראשית" של התובע על מחשבותיו והערכותיו הסובייקטיביות. מבחינת ההגנה, הגבלה זו מקשה על האפשרות לערער על תקינות תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת המערכת המשפטית באמצעות חקירתו היירה של מי שחתם על כתב האישום, אך מנגד היא ממקדת את הזרקור המשפטי בשאלה האם התשתית הראייתית שהוצגה אכן עומדת במבחן משפטי עצמאי בבית המשפט.
