דלג לתוכן הראשי
צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

ביל אקמן חיפש דרך להשיב לבתו את הראייה – ומצא טיפול מהפכני

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני 52 דקות

בתו בת ה-26 של איש העסקים ביל אקמן התמוטטה במפתיע בעקבות דימום מוחי קשה, שגרם לה לשיתוק מוחלט, אובדן ראייה ויכולת דיבור • כדי לנסות להחזיר לה את הראייה, הרופאים ערכו ניסוי ראשון מסוגו: הם לקחו "סוללות אנרגיה" זעירות משריר הרגל שלה והזריקו אותן ישירות לעיניה כדי להחיות את התאים הפגועים • בעקבות המקרה, אקמן החליט להשקיע מאות מיליוני דולרים בהקמת מרכז מחקר עולמי


חייו של המיליארדר היהודי-אמריקאי ומנהל קרן הגידור ביל אקמן התהפכו בפברואר האחרון, כאשר בתו בת ה-26, לוסי, התמוטטה במפתיע בדירתה בברוקלין בעקבות דימום מוחי חמור שגרם לה לשיתוק, עיוורון ואובדן יכולת הדיבור. המשבר הרפואי הקשה הוביל את אקמן לפעול בכל האמצעים הפיננסיים והרפואיים העומדים לרשותו, לרבות קבלת אישור חירום ראשון מסוגו בעולם ממינהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול תאי ניסיוני בעיניה. במקביל למאבק על בריאותה, הודיע אקמן על הקמת מכון ענק לחקר המוח, שיקום ואריכות ימים בהשקעה חסרת תקדים של יותר מ-400 מיליון דולר, כך פורסם היום (ראשון) ב"וושינגטון פוסט".

המליארדר היהודי ביל אקמן | צילום: רויטרס

מיד לאחר האסון הועברה לוסי לטיפול במרכז הרפואי "הר סיני" בניו יורק. בהמלצת צוות החוקרים בראשות הנוירוביולוג ד"ר דייוויד פוטרינו, פנה הצוות ל-FDA בבקשה לאישור חירום מיוחד לביצוע השתלת מיטוכונדריה – תחנות הכוח המייצרות אנרגיה בתאי הגוף. ההליך כלל נטילת מיטוכונדריות משריר ברגלה של לוסי והזרקתן ישירות לעיניה, במטרה לשקם את עצבי הראייה שניזוקו. במחקרים ראשוניים הטיפול הביא להטבה זמנית ולוסי שבה לזהות אור לראשונה, אולם ההשפעה דעכה כעבור כחודש, וכעת עובד הצוות על הגדלת תדירות ההזרקות.

הטיפול הניסיוני עורר עניין רב לצד ספקנות בקרב חוקרים: המיטוכונדריה מוכרת כיום לא רק כמייצרת אנרגיה אלא כגורם מפתח בשיקום תאים ובהאטת הזדקנות, אך מדענים תוהים האם כמות זעירה בהזרקה מסוגלת לשרוד ולהשפיע על מערכת הדורשת טריליוני תאים. בתגובה למצב, הכריז אקמן על ייסוד "מכון אקמן-אוקסמן" (AOI), יחד עם רעייתו הישראלית נרי אוקסמן, כשהמטרה היא לבנות את המרכז המוביל בעולם לשיקום מוחי והארכת חיים. לדירקטוריון גויסו חתן פרס נובל, מדעני מוח בכירים ומנכ"ל חברת התרופות "רגנרון".

ביל אקמן | צילום: Senate Democrats

המהלך של אקמן משתלב במגמה רחבה שבה אליטת ההון בארה"ב, דוגמת ג'ף בזוס, סם אלטמן, פיטר תיל ואילון מאסק, מזרימה מאות מיליוני דולרים למחקרים פרטיים בתחום אריכות החיים וממשקי מוח. תופעה זו מתרחבת במיוחד ברקע קיצוצים משמעותיים של כ-15% במענקי המחקר הפדרליים של מכוני הבריאות הלאומיים ועזיבת עובדים ב-FDA תחת ממשל טראמפ השני, דבר שהוביל משקיעים פרטיים להיכנס ישירות לנעלי המממנים של חזית המדע.

אקמן, שבעבר נמנה עם תורמי המפלגה הדמוקרטית, עבר בשנים האחרונות תפנית פוליטית ימינה. המפנה החל בעקבות התגובה הרפה של אוניברסיטת הרווארד לטבח 7 באוקטובר 2023, שהובילה אותו לקמפיין ציבורי נרחב להדחת הנשיאה דאז קלודין גיי ולביקורת חריפה על תוכניות הגיוון והאנטישמיות בקמפוסים. במסגרת זו התקרב לדמויות מובילות בקהילת הטכנולוגיה וחקר אופטימיזציית האדם, שתמכו ביוזמתו הרפואית.

ביל אקמן פותח את המסחר בבורסה בתל אביב | צילום: אלעד גוטמן

לדברי אקמן, המשבר האקדמי סביב הפוליטיקה, המחאות והאנטישמיות באוניברסיטאות אפשר לו לרכוש נדל"ן ולגייס חוקרים מובילים שהתאכזבו מהמערכת הממסדית. הוא הבהיר כי המכון החדש לא יתמקד בפרסום מאמרים תיאורטיים, אלא בפיתוח טיפולים מעשיים ומהירים לחולים. בעוד לוסי מתמודדת עם שיקום ממושך ומפגשי זום יומיומיים של אביה עם הצוות הרפואי, המאבק האישי של המשפחה מציב כעת זרקור עולמי על הפוטנציאל הרפואי הגלום בחקר המוח והתא.