איך מצליחים אנשים מסוימים לחיות יותר מ-100 שנה ולהתמודד במשך זמן רב כל כך עם מחלות ותהליכי הזדקנות? מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Cell Reports", מצא רמז אפשרי במערכת החיסון. החוקרים גילו כי אצל בני 100 ומעלה נמצאה כמות גדולה יחסית של סוג נדיר של תאי חיסון, המסוגלים לאתר ולהשמיד תאים פגומים, נגועים ואף סרטניים. אצל אנשים שעברו את גיל 110 התופעה הייתה בולטת עוד יותר.
ככל שהאדם מתבגר, הגוף נאלץ להתמודד עם יותר תאים שנפגעו או השתנו, ובמקביל עולה הסיכון למחלות שונות. נהוג לחשוב שגם מערכת החיסון נחלשת בהדרגה עם השנים, אך המחקר החדש מצביע על כך שהתמונה עשויה להיות מורכבת יותר.
החוקרים בחנו סוג מסוים של תאי דם לבנים הנקראים תאי T מסוג CD4. בדרך כלל תאים אלה משמשים מעין "מנהלים" של מערכת החיסון: הם אינם בהכרח תוקפים את האיום בעצמם, אלא מסייעים לגוף להפעיל ולכוון את התגובה החיסונית. אולם לחלק קטן מהתאים האלה יש יכולת שונה. מדובר בתאים המכונים CD4 CTLs, והם מסוגלים לתקוף באופן ישיר תאים אחרים בגוף – למשל תאים שנדבקו, נפגעו או הפכו לסרטניים. בדרך כלל תאים כאלה נמצאים בגוף בכמות קטנה. אצל האנשים המבוגרים מאוד שנבדקו במחקר, לעומת זאת, החוקרים מצאו מהם הרבה יותר.
במחקר השתתפו 28 אנשים מיפן בגילים שונים. אצל שמונה נבדקים שהיו בשנות ה-70, ה-80 וה-90 לחייהם, שיעורם של תאי החיסון הנדירים עמד בחציון על כ-4%. אצל עשרה אנשים בני 100 ומעלה, השיעור כבר הגיע ל-9.6%. אצל אנשים שעברו את גיל 110 נמצאה קפיצה נוספת, והשיעור החציוני הגיע ל-17.6%.
במילים פשוטות: ככל שהחוקרים בדקו אנשים שהגיעו לגילים קיצוניים יותר, כך הם מצאו אצלם בדרך כלל שיעור גבוה יותר של תאי החיסון שמסוגלים להשמיד תאים בעייתיים. עם זאת, התופעה אינה אחידה אצל כולם. אחד המשתתפים שעדיין לא הגיע לגיל 100 החזיק דווקא בשיעור הגבוה ביותר של התאים מכל הנבדקים. לכן אי אפשר לומר שיש קשר ישיר ופשוט בין מספר התאים לבין מספר שנות החיים.
החוקרים גילו דבר נוסף: תאי החיסון שנמצאו אצל המבוגרים מאוד עדיין היו פעילים. כלומר, לא היה מדובר רק בתאים שהצטברו בגוף עם השנים אך כבר אינם מסוגלים לבצע את תפקידם. לדברי האימונולוג קוסוקה האשימוטו מאוניברסיטת אוסקה, "הזדקנות מערכת החיסון אינה פשוט תהליך של הידרדרות. ההתרחבות הסלקטיבית של תאי T מסוימים מצביעה על כך שגם בגיל מבוגר במיוחד, מערכת החיסון עשויה להמשיך להסתגל לאתגרים הקשורים לגיל".
כלומר, במקום שמערכת החיסון רק תלך ותיחלש, ייתכן שאצל אנשים מסוימים היא גם משנה את עצמה כדי להתמודד עם האיומים שמצטברים בגוף עם השנים. החוקרים אף עקבו אחר השינוי שעוברים התאים. הם מצאו כי תאי החיסון מתחילים כתאי "עזר", אך בהמשך מאבדים בהדרגה שני חלבונים שנמצאים על פני התא – CD27 ולאחר מכן CD28 – ומקבלים תכונות שמאפשרות להם לפעול כתאים שתוקפים ומשמידים תאים אחרים.
ממצא נוסף סיפק רמז לכך שמערכת החיסון של מאריכי החיים לא רק מחזיקה יותר תאים כאלה – אלא גם מרבה אותם בתגובה לאיומים. כאשר תא T מזהה איום מסוים, הוא יכול ליצור העתקים רבים של עצמו. כך הגוף מייצר קבוצה גדולה של תאים דומים שמסוגלים להתמודד עם אותו איום. זה בדיוק מה שמצאו החוקרים בדמם של המשתתפים המבוגרים. בממוצע, כשליש מתאי ה-CD4 CTLs שנמצאו היו העתקים שמקורם בתא אחד. אצל אחד מבני ה-100, כמחצית מהתאים מהסוג הזה היו העתקים של אותו תא. הממצא עשוי להעיד שמערכת החיסון זיהתה במהלך השנים איומים מסוימים והגיבה באמצעות יצירת מספר גדול של תאים שמותאמים להתמודד איתם.
האם זה מה שמאפשר להם לחיות יותר מ־100 שנה? זו השאלה המרכזית – ועליה עדיין אין תשובה. ככל שאנחנו מתבגרים, מצטברים בגוף יותר תאים שאינם מתפקדים בצורה תקינה. חלקם תאים מזדקנים, ואחרים עלולים להפוך לתאים סרטניים. מכיוון שתאי החיסון שנבדקו מסוגלים להשמיד תאים בעייתיים, החוקרים מעלים אפשרות שריבוי שלהם מעניק לאנשים מבוגרים במיוחד יתרון בהתמודדות עם הסכנות האלה.
האשימוטו הסביר: "ככל שאנחנו מתבגרים, תאים לא תקינים, ובהם תאים מזדקנים ותאים סרטניים, הופכים נפוצים יותר. הממצאים שלנו מצביעים על כך שהסתגלות מערכת החיסון לשינויים האלה עשויה לתרום לאריכות חיים יוצאת דופן". אבל חשוב להדגיש: המחקר לא הוכיח שתאי החיסון האלה הם הסיבה לכך שהנבדקים הגיעו לגיל 100 או 110. ייתכן שהתאים אכן מסייעים להם להתמודד טוב יותר עם מחלות ולהאריך חיים. אבל קיימת גם אפשרות הפוכה – שאנשים שמצליחים לחיות זמן רב מסיבות אחרות מפתחים עם השנים כמות גדולה יותר של התאים האלה.
אנשים שמגיעים לגיל 100, ובמיוחד אלה שחוצים את גיל 110, הם קבוצה נדירה שמעניינת חוקרים משום שגופם מצליח להתמודד במשך שנים רבות עם מחלות ועם השינויים שמתרחשים בתהליך ההזדקנות. המחקר החדש מספק רמז אפשרי לאחד המנגנונים שעשויים להיות מעורבים בכך: אצל האנשים המבוגרים ביותר נמצאו הרבה יותר תאי חיסון נדירים שמסוגלים להשמיד תאים בעייתיים.
