המחסור המתמשך בתכשירים הורמונליים לגיל המעבר הופך טיפול רפואי קבוע למרדף מתיש עבור נשים רבות בישראל. בחצי השנה האחרונה נרשמו עשר הפסקות שיווק ומחסורים בתכשירים שונים, ונשים נאלצות לעבור בין בתי מרקחת ואף לנסוע מעיר לעיר כדי להשיג את התרופה שנרשמה להן. עבור נשים שנכנסו לגיל המעבר בגיל צעיר בעקבות כריתת שחלות, ובהן נשאיות BRCA, היעדר רצף טיפולי אינו מסתכם בחזרת התסמינים ועלול להשפיע גם על בריאות העצם, הלב ואיכות החיים.
יעל, בת 39 ממרכז הארץ, גילתה בגיל 27 שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA, בעקבות מחלתה של אמה. בגיל 28 עברה כריתת שדיים, ולפני כשנה וחצי, לאחר שילדה שני ילדים, עברה גם כריתת שחלות שנועדה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן. עוד לפני הניתוח נתנה לה הרופאה המנתחת מרשם לטיפול הורמונלי והמליצה להתחיל בו מיד לאחר השחרור מבית החולים. אלא שכמעט מהרגע הראשון הפכה השגת התרופות למשימה מורכבת בפני עצמה.
״מסע בין בתי מרקחת״
״כבר חודש אחרי הניתוח, כשעוד הייתי בהחלמה, נאלצתי לנסוע לתל אביב כדי להשיג את התרופה״, מספרת יעל. ״ומאז, בכל פעם שאני צריכה לקנות את ההורמונים שאני זקוקה להם, אני מתחילה מסע בין בתי מרקחת – גם ברשתות הפארם וגם בבתי המרקחת של הקופה. ברוב המקרים, גם כשאני מוצאת את התרופה, נותנים לי רק חפיסה אחת כדי לא לפגוע במלאי הקטן. היו פעמים שנסעתי במיוחד למקום רחוק וקניתי את החפיסה האחרונה שנשארה. זה מצב אבסורדי. אני מרגישה שאני ממש עובדת במרדף אחרי ההורמונים שלי״.
עבור נשים שנכנסו למנופאוזה כירורגית בגיל צעיר, הטיפול ההורמונלי אינו נועד רק להקל על גלי חום, הפרעות שינה ותסמינים נוספים. הירידה הפתאומית ברמות האסטרוגן לאחר כריתת השחלות עלולה להשפיע על מערכות שונות בגוף. בהתאם למצבה הרפואי של כל אישה ובהיעדר התוויות נגד, טיפול הורמונלי עשוי לשמש גם להתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של גיל מעבר מוקדם.
כשכל הפסקת שיווק הופכת למשבר
המחסורים האחרונים חושפים בעיה רחבה יותר: מספר מצומצם יחסית של תכשירים ויצרנים בישראל והיעדר מגוון מספק של חלופות. כאשר תכשיר מסוים או מינון מסוים נעלמים מהמדפים, לא תמיד ניתן לעבור מיד לתרופה אחרת, משום שהטיפול צריך להיות מותאם למצבה הרפואי של המטופלת. ד״ר יאנה וסרמן, ד״ר לרוקחות קלינית ומנהלת מדיניות ציבורית בעמותת ״גנים טובים״, מסבירה: ״מחסור בתרופה יכול לקרות, אבל הוא לא אמור להשאיר אלפי נשים בלי מענה. במדינות אחרות קיים מגוון רחב יותר של תכשירים וגנריקות, לצד מנגנונים שמאפשרים מעבר בין טיפולים בתקופות של מחסור. בישראל, המגוון המצומצם הופך כל הפסקת שיווק למשבר״.
״האחריות לא מסתיימת בחדר הניתוח״
ליבי מרגולין, מנכ״לית עמותת ״גנים טובים״ ונשאית BRCA בעצמה, מצביעה על הפער שבין ההמלצה לעבור ניתוח להפחתת הסיכון לסרטן לבין הקושי לקבל טיפול רציף לאחריו. ״ההמלצה הרפואית עבור נשאיות רבות היא לעבור ניתוחים להפחתת הסיכון לסרטן, והתפקיד שלנו כחברה הוא להבטיח להן את רציפות הטיפול גם אחריהם. כאשר אישה בת 38 עוברת כריתת שחלות כדי למנוע סרטן, האחריות של מערכת הבריאות לא מסתיימת בחדר הניתוח. אי אפשר לקבל כמציאות מצב שבו נשים צריכות לרדוף אחרי תרופה מבית מרקחת לבית מרקחת״.
לדבריה, יש להרחיב את מגוון התכשירים, המינונים והגרסאות הגנריות הזמינים בישראל, כדי שמחסור בתכשיר אחד לא יותיר נשים ללא טיפול. בעמותה קוראים גם להקמת מסלול ליווי ייעודי לנשאיות BRCA שעוברות ניתוחים להפחתת סיכון ולהרחבת הכשרת הצוותים הרפואיים בתחום. ״אנחנו לא מבקשות רק למנוע סרטן. אנחנו מבקשות לאפשר לנשים לחיות חיים בריאים ומלאים גם אחרי שמנעו אותו״, מוסיפה מרגולין. ״כשאנחנו עומדות בפני ההחלטה לעבור כריתת שחלות אומרים לנו: 'אל תדאגי, יש טיפול הורמונלי'. הגיע הזמן שמדינת ישראל תוודא שהמשפט הזה יהיה לא רק נכון מבחינה רפואית אלא גם נכון במציאות״.
החשש מהחפיסה הבאה
עבור יעל, הדיון על זמינות התרופות אינו תיאורטי. בכל פעם שהחפיסה עומדת להסתיים, חוזר גם החשש שלא תצליח להשיג את הטיפול בזמן. ״עברתי את הניתוחים האלה כדי לשמור על הבריאות שלי. לא יכול להיות שעכשיו, בכל חודש מחדש, אני צריכה לדאוג אם אצליח להשיג את הטיפול שאני זקוקה לו״.
