לחץ נפשי ממושך עשוי להיות קשור לשינויים בתפקוד המוח עם העלייה בגיל, אך השפעתו אינה בהכרח זהה אצל כולם. מחקר של חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ווייק פורסט בארצות הברית, שפורסם באוגוסט בכתב העת Alzheimer's & Dementia ודווח היום (חמישי), מצא קשר בין רמות גבוהות של סטרס כרוני לבין ירידה ביכולות קוגניטיביות מסוימות, לצד קשר בין תמיכה חברתית גבוהה לבין ירידה מתונה יותר ביכולת הקשב.
כמעט 4,000 משתתפים נבדקו
במחקר השתתפו 3,873 בני 50 ומעלה, שגילם הממוצע בתחילת המחקר היה כ-65. החוקרים בחנו את רמות הלחץ הנפשי והתמיכה החברתית שעליהן דיווחו המשתתפים בתחילת המחקר, לצד שינויים ביכולות הקוגניטיביות שלהם לאורך תקופת המעקב. בין היתר, נבדקו יכולות הזיכרון, הקשב, השפה והתפקודים הניהוליים, הכוללים מיומנויות כמו תכנון, ארגון ופתרון בעיות.
הקשר בין סטרס לירידה קוגניטיבית
ממצאי המחקר העלו כי הקשר בין סטרס כרוני לבין הירידה הקוגניטיבית אינו אחיד. בקרב נשים, רמות גבוהות יותר של לחץ נפשי בתחילת המחקר נקשרו לירידה גדולה יותר ביכולות הקשב והשפה לאורך זמן, בהשוואה לגברים. בקרב משתתפים ממוצא היספני נמצא קשר בין רמות גבוהות יותר של סטרס לבין ירידה משמעותית יותר בזיכרון, בהשוואה למשתתפים לבנים שאינם היספנים. עם זאת, כאשר נבחנה אוכלוסיית המחקר כולה, לא נמצא קשר כללי מובהק בין רמות הסטרס בתחילת המחקר לבין השינויים בכל היכולות הקוגניטיביות שנבדקו.
האם תמיכה חברתית יכולה לעזור?
ממצא נוסף שעלה מהמחקר נוגע לחשיבות האפשרית של תמיכה חברתית. משתתפים שדיווחו על רמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית בתחילת המחקר הציגו ירידה מתונה יותר ביכולת הקשב לאורך תקופת המעקב. הקשר הזה נמצא ללא הבדל מובהק בין גברים לנשים או בין קבוצות האוכלוסייה שנבדקו. אולם החוקרים מצאו כי תמיכה חברתית גבוהה לא ביטלה את הקשרים שנצפו בין לחץ נפשי ממושך לבין ירידה קוגניטיבית.
האם הפחתת סטרס יכולה למנוע דמנציה?
המחקר היה תצפיתי, ולכן אינו מוכיח שלחץ נפשי ממושך גורם לירידה קוגניטיבית או שתמיכה חברתית מונעת אותה. הממצאים גם אינם מוכיחים שהפחתת סטרס או חיזוק קשרים חברתיים מונעים אלצהיימר. עם זאת, החוקרים מעריכים כי יש מקום להמשיך ולבחון התערבויות להפחתת לחץ נפשי ולחיזוק התמיכה החברתית, כדי לבדוק אם הן עשויות לסייע בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר.
