מחלקת העתיקות והמורשת של נינווה בעיראק הכריזה ביום רביעי האחרון על תגלית ארכיאולוגית נדירה: מצבה אשורית עתיקה המיוחסת לתקופת שלטונו של המלך אשורבניפל, המציגה תבליטים ומכוסה בכתב יתדות. המונומנט ההיסטורי נחשף בשער שמש – נקודת כניסה אסטרטגית בביצורים המזרחיים של נינווה שנפגעה בעבר קשות תחת כיבוש דאעש – במהלך עבודות שחזור ושימור שנערכו באתר על ידי משלחת ארכיאולוגית משותפת לעיראק וארה"ב. הממצא הועבר למטה המחלקה לצורך שימור ראשוני, לקראת מחקר מעמיק שיפורסם בהמשך.
New excavations in Nineveh uncovered a new Assyrian stele fragment from the reign of Sinhareeb, reaffirming the deep roots of Assyrian civilization and the importance of protecting Iraq’s Assyrian heritage. pic.twitter.com/Z5HWd6wTWE
— Zowaa (@Zowaa_ADM) July 3, 2026
הקשר היהודי לנינווה עמוק ומושרש במסורת המקראית, כאשר העיר מזוהה בעיקר עם ספר יונה. על פי הסיפור המקראי, יונה הנביא נשלח על ידי אלוהים לנינווה, שהייתה אז בירת האימפריה האשורית רבת העוצמה, כדי להתרות בתושביה ולדרוש מהם לחזור בתשובה על חטאיהם. תגובתם של אנשי נינווה, שקיבלו את דברי הנביא, הכריזו על צום ולבשו שק מהגדול ועד הקטן, הפכה ביהדות לסמל המובהק ביותר של כוחה של התשובה.
בשל כך, ספר יונה נבחר להיקרא בהפטרת מנחה של יום הכיפורים. בנוסף, נינווה נזכרת רבות בספרי נביאים אחרים, כמו נחום וצפניה, אשר ניבאו על חורבנה הצפוי של העיר בשל אכזריותה של האימפריה האשורית, שהחריבה את ממלכת ישראל והגלתה את עשרת השבטים. למרבה העצב, קשר היסטורי זה ספג מכה קשה בעת המודרנית, כאשר בשנת 2014 פוצצו מחבלי דאעש את "קבר יונה הנביא" השוכן בנינווה, אתר קדוש עתיק שהיווה מוקד עלייה לרגל ועדות חיה לקשר ההיסטורי של האזור למסורת המקראית.
Archaeologists in Iraq’s Nineveh province have discovered a rare Assyrian stele dating to the reign of King Ashurbanipal. This discovery gives us new insight into the city’s achievements almost 2,600 years ago. https://t.co/AJnX6fAQNS
— Ancient Pages (@AncientPages) July 3, 2026
המצבה שנחשפה מתנשאת לגובה של שני מטרים ורוחבה עומד על 1.55 מטרים, כאשר שני פניה מעוטרים בתבליטים ובכתובות יתדות. חלקה הקדמי של האסטלה מציג תבליט של המלך אשורבניפל עצמו, ואילו חלקה האחורי מציג שני תבליטים קטנים יותר של מלכים אשורים. גב המצבה נושא טקסט בכתב יתדות אשר להערכת החוקרים מתעד ומנציח את מפעלי הבנייה והפרויקטים האורבניים שביצע המלך בנינווה וברחבי האימפריה כולה במהלך שנות שלטונו בין 668 ל-627 לפני הספירה.
הארכיאולוג רוואיד מוואפק הסביר כי מדובר בתוספת משמעותית ביותר לתיעוד הממצאים המדגישים את גדולתה של התרבות האשורית ואת פיתוחה העירוני. מוואפק תיאר את המצבה כאחד מחפצי האמנות החשובים ביותר המתעדים את הישגיו של אחד מגדולי המלכים של האימפריה האשורית.
2,700-Year-Old Assyrian Stele Discovered at Nineveh’s Ancient Sun Gatehttps://t.co/qJperZqWtJ pic.twitter.com/POpdSTwUQv
— Sarah (@Sarah404BC) June 27, 2026
הכתובות שעל המצבה עשויות לספק ראיות נוספות לתוכניות הבנייה הנרחבות של אשורבניפל, שכללו הרחבה של חומות העיר, מקדשים וארמונות. מונומנטים מסוג זה שימשו בעת העתיקה למטרות מעשיות ותעמולתיות כאחד, שכן הם הפיצו את הסמכות המלכותית לנתינים ולשגרירים זרים. הרשויות בעיראק שוקלות כעת להציג את המצבה במיקומה המקורי או במוזיאון הציוויליזציה המתוכנן של מוסול, שנועד להציג את ההיסטוריה הרב-שכבתית של העיר מהתקופה האשורית ועד לתקופה האיסלאמית.
התגלית הנוכחית מגיעה כמעט עשור לאחר שמוסול, בירת מחוז נינווה, שוחררה מידי דאעש. במהלך שנות הכיבוש של הארגון האסלאמי הקיצוני, חבריו תקפו באופן שיטתי ומתוכנן את המורשת התרבותית בצפון עיראק כחלק מקמפיין אידיאולוגי שנועד למחוק את ההיסטוריה הפרה-איסלאמית של האזור ולנתק את העיראקים משורשיהם המסופוטמיים.
3+לוחמי דאעש הרסו חלקים מהעיר העתיקה נימרוד, כולל ארמונו של המלך אשורנצירפל השני, ופוצצו חלקים מחומותיה העתיקות של נינווה, בהם שער משקי ושער אדד. בפברואר 2015 אף שחרר הארגון סרטון המציג את השמדתם של חפצי אמנות אשורים מקוריים במוזיאון מוסול באמצעות פטישים ומקדחים, לצד בזיזה מסיבית של אתרים ארכיאולוגיים ומכירת העתיקות בשוק השחור למימון פעילותם.
מאז שחרור העיר מוסול בשנת 2017, הרשויות בעיראק ושותפים בינלאומיים פועלים במרץ לתיעוד הנזקים, השבת הפריטים שנבזזו וחידוש החפירות הארכיאולוגיות. פרויקטי השחזור התמקדו בעיר העתיקה, במוזיאון מוסול ובשערים המרכזיים של נינווה, ובהם שער שמש שבו נמצאה המצבה.
3+נינווה הייתה בירת האימפריה הניאו-אשורית ואחת הערים הגדולות בעולם העתיק, ותחת שלטונם של מלכים כמו סנחריב ואשורבניפל הפכה למרכז של מנהל, עוצמה צבאית והשכלה. אשורבניפל עצמו התפרסם, בין היתר, בזכות הקמת הספרייה המוכרת הראשונה בהיסטוריה, שכללה למעלה מ-20,000 לוחות טין בכתב יתדות שכיסו תחומי היסטוריה, ספרות, מדע ודת.
3+עבור עיראק המודרנית, הממצא הנוכחי הוא הרבה מעבר לאבן דרך ארכיאולוגית – הוא מהווה תזכורת לתפקידה של נינווה כערש הציוויליזציה ולרצף התרבותי של מוסול כנקודת מפגש היסטורית על נהר החידקל. מוואפק הוסיף כי הגילוי מדגיש את השגשוג האורבני של התקופה, ומחזק את ההערכה כי שערים רבים ואתרים היסטוריים נוספים בעיר טומנים בחובם מונומנטים מלכותיים ומבנים בעלי חשיבות עליונה שטרם נחשפו.
