תגלית יוצאת דופן ממונגוליה פורסמה לאחרונה: ארכאולוגים שחפרו בבית קברות מתקופת האימפריה המונגולית מצאו כלי ובתוכו מוצר חלב שהשתמר במשך כ-700 שנה. הקור העז והקרקע הקפואה מנעו מהחומר האורגני להיעלם במשך מאות שנים. בסמוך נחשף גם קברה של אישה שנקברה עם תכשיטים, ציוד לרכיבה על סוסים ושרידי בעלי חיים.
התגלית התגלתה באתר גול מוד שבמחוז חובסגול בצפון מונגוליה. החפירות נערכו בחודש מאי בידי צוות משותף של המכון לארכאולוגיה באקדמיה המונגולית למדעים ואוניברסיטת מישיגן, בהובלת הארכאולוגים ג'מסראנג'אב ביארסאיחאן ובריאן מילר.
הממצא המסקרן ביותר הגיע מאחד הקברים שנמצא באזור של קרקע קפואה באופן קבוע. בתוך כלי חרסינה גילו החוקרים חומר המכונה במונגולית אורום – מוצר חלב עשיר בשומן, שמכינים באמצעות חימום חלב ואיסוף השכבה הסמיכה שנוצרת מעליו בזמן שהוא מתקרר.
בחלק מהדיווחים מחוץ למונגוליה כינו את החומר "גבינה", אך התיאור אינו מדויק. אורום דומה יותר לשמנת סמיכה ומרוכזת. הממצא מאפשר למעשה לראות שריד ממשי של מזון שאנשים הכינו בתקופת האימפריה המונגולית, לפני כשבע מאות שנה.
הקבר שבו נמצא הכלי לא שרד בשלמותו. לדברי ביארסאיחאן, הוא נפתח ונפגע כבר בעת העתיקה, וחלק מהשלד ומהחפצים שהונחו בו ניזוקו או נעלמו. חלק מהכלי שהכיל את מוצר החלב, לעומת זאת, נותר מוגן מאחורי אבן שטוחה וגדולה – והאדמה הקפואה סייעה לשמר את תוכנו.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מזון חלבי עתיק נשמר בתנאים כאלה במונגוליה. בשנת 2019 נמצאו בקברים בהר חוריג, אף הוא במחוז חובסגול, אורום וחמאה מזוקקת שהשתמרו בקרקע הקפואה. לדברי ראש המחקר הנוכחי, התגלית בגול מוד היא רק המקרה השני מסוגו שנמצא במדינה.
מחקרים שנערכו בעקבות הממצאים הקודמים אף הצליחו לגלות אילו מוצרי חלב צרכו בני התקופה. מחקר שפורסם בשנת 2023 בדק חלבונים שהשתמרו באבנית על שיניהם של אנשים שנקברו בהר חוריג במאות ה-13 וה-14, ומצא עדויות לצריכת חלב.
עם זאת, לא כל שומן חלבי שנמצא בקברים שימש בהכרח למאכל. בקברים שהתגלו בעבר נמצאו גם כלים גדולים ובהם שומן או חמאה לצד פתילות, ממצא שהעלה את האפשרות שחלק מהחומר שימש כדלק למנורות. לכן החוקרים יצטרכו לבצע בדיקות מעבדה גם לממצא החדש כדי להבין טוב יותר ממה הוא הופק וכיצד השתמשו בו.
הכלי עם מוצר החלב היה רק חלק מהתגליות באתר. רוב הקברים שנבדקו בגול מוד נשדדו כבר בעת העתיקה. ביארסאיחאן העריך שכמעט 90% מהמבנים שנבדקו נשאו סימנים לכך שמישהו חדר אליהם בעבר.
אחד הקברים, לעומת זאת, השתמר בצורה יוצאת דופן. בתוכו נמצאו שרידיה של אישה מבוגרת וגבוהה, ולצדה אוסף עשיר של חפצים: אוכף, ארכובות, רסן וציוד נוסף הקשור לסוסים, לצד עגילי זהב וכסף, עיטורים מצופי זהב ושרידי כבשים שהונחו בקבורה.
הציוד העשיר אינו מוכיח שהאישה הייתה לוחמת. הוא כן מלמד שסוסים, רכיבה והצגת עושר היו חלק משמעותי ממעמדן של נשים מסוימות באליטה המונגולית. העובדה שהקבר כמעט שלא נשדד הופכת אותו לחשוב במיוחד, משום שקברים של בני המעמדות הגבוהים מתקופת האימפריה המונגולית נמצאים לעיתים רחוקות כשהם שלמים. גם שרידי הכבשים וחפצי הקבורה מעניקים הצצה לעולם האמונות של בני התקופה. המונגולים בתקופת האימפריה לא השתייכו כולם לדת אחת, עם זאת כולם היו עובדי אלילים.
חשוב לציין שהדיווחים הראשוניים על החפירה עדיין אינם זהים לחלוטין. הפרסומים המונגוליים מסרו כי נחקרו שבעה קברים, ואילו עדכון מאוחר יותר של אוניברסיטת מישיגן דיבר על שמונה. קיימים גם תיאורים שונים של כלי המזון: מקור אחד מתאר כלי ובו אורום, בעוד דיווח מאוחר יותר מזכיר כלי יין סיני שיובא לאזור, הוסב למעין נר ונמצאו בו שרידי חמאה. בדיקות נוספות אמורות להבהיר אם מדובר בשני ממצאים שונים או בפרשנויות שונות לחומר שנחשף באתר.
האימפריה המונגולית נוסדה בראשית המאה ה-13 תחת ג'ינגיס חאן והתרחבה במהירות לשטחים עצומים באסיה ובאירופה. בתקופה שבה נקברו האנשים בגול מוד, מוצרי חלב וסוסים היו חלק מרכזי מחיי האוכלוסיות הנוודיות בערבות מונגוליה. לכן מציאת מזון ממשי שהשתמר מאות שנים מעניקה לחוקרים מידע שלא ניתן לקבל רק מכלי נשק, תכשיטים או עצמות.
הקרקע הקפואה בצפון מונגוליה היא הסיבה לכך שממצאים עדינים כל כך מסוגלים לשרוד. ברוב האתרים הארכאולוגיים מזון וחומרים אורגניים מתפרקים ונעלמים, בעוד הקור יכול להאט מאוד את התהליך. במקרה הנוכחי נשמר חומר שמאפשר לחוקרים לבחון לא רק מה נקבר עם המתים, אלא גם מה בני התקופה ייצרו וצרכו בחייהם.
ומה קרה עם היהדות באותה תקופה?
בזמן שהאימפריה המונגולית הייתה בשיאה במאות ה־13 וה־14, בית המקדש השני כבר היה חרב יותר מאלף שנה והעם היהודי חי ברובו בתפוצות. בארץ ישראל התקיימו קהילות יהודיות קטנות תחת שלטונות מוסלמיים שונים, ואילו מרכזים יהודיים חשובים פעלו באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
הרמב"ם נפטר זמן קצר לפני עלייתה הגדולה של האימפריה המונגולית, בשנת 1204, ובמהלך המאה ה־13 פעלו חכמים מרכזיים ובהם הרמב"ן, שעלה לארץ ישראל בשנת 1267 וחידש את היישוב היהודי בירושלים. כך שבזמן שבני האליטה המונגולית נקברו עם סוסים, מוצרי חלב ומנחות בהתאם לעולמם הדתי, הקהילות היהודיות המשיכו לקיים את התורה וההלכה במוקדים שונים ברחבי העולם.
