גלקסיה רחוקה ורוחשת חיים המכונה "משמידת הצללים עשויה להיות המקור לחלקיק "רפאים" קוסמי שהגיע לכדור הארץ, כך מעריכים אסטרונומים שהצליחו להתחקות אחר מקורו של החלקיק במרחק עצום של 11 מיליארד שנות אור. החלקיק המסתורי, המכונה נייטרינו, נקלט במערכת הגילוי הרגישה "IceCube" השקועה עמוק בתוך הקרח של אנטארקטיקה, ויצר צירוף מקרים קוסמי נדיר שאיפשר למדענים לזהות את נקודת המוצא שלו ביקום הצעיר, כך פורסם בסופ"ש (שישי) ב-CNN.

חלקיקי נייטרינו נפוצים מאוד ברחבי היקום, אך הם זכו לכינוי "חלקיקי רפאים" מכיוון שהם חסרי מטען חשמלי, בעלי מסה אפסית קרובה לאפס, וכמעט שאינם מקיימים אינטראקציה עם חומר אחר – הם מסוגלים לעבור דרך כוכבי לכת שלמים מבלי להאט או להסיט את מסלולם. בעוד שאירועים אלימים כמו פיצוצי כוכבים או תגובות גרעיניות מייצרים אותם בשפע, היכולת להבין מאיזה כיוון מדויק בשמיים הם הגיעו נחשבה עד כה למשימה כמעט בלתי אפשרית.
"הם ממעטים להגיב עם חומר, ולכן הם נעים ביקום כמעט ללא הפרעה", הסביר ד"ר יוג'י אוראטה, ראש צוות המחקר מחברת MITOS הטיוואנית, שפרסם את הממצאים בכתב העת היוקרתי "Nature Astronomy". "אפילו כשגלאי כמו IceCube מזהה נייטרינו באנרגיה גבוהה, אזור אי-הודאות בשמיים גדול לעיתים קרובות יותר מגלקסיה שלמה".

אלא שבשנת 2021 חל מפנה: הגלאי באנטארקטיקה קלט נייטרינו עוצמתי במיוחד שקיבל את השם IC 210922A, והצביע על כיוון קבוצת הכוכבים "ארידנוס". מדענים ברחבי העולם הפנו מיד טלסקופים לאזור אך לא מצאו דבר באור נראה או בקרני X. ימים ספורים לאחר מכן, צוותו של אוראטה השתמש בטלסקופים מתקדמים בהוואי וגילה גלקסיה עשירה במיוחד בהיווצרות כוכבים, הזורחת בעוצמה של פי טריליון מהשמש שלנו בתחום האינפרה-אדום.
הצוות העניק לגלקסיה את הכינוי "Shadow Blaster" משום שהיא עמוסה באבק קוסמי שהופך אותה לבלתי נראית לחלוטין לטלסקופים רגילים, אך היא מתפקדת כמשגרת עוצמתית של חלקיקים קרינתיים. פריצת הדרך האמיתית התרחשה כאשר החוקרים הבינו כי הגלקסיה ממוקמת מאחורי "עדשה כבידתית" – גלקסיה אחרת שנמצאת בקדמת הבמה, אשר כוח הכבידה שלה עיקם והגדיל את האור של הגלקסיה המרוחקת, ושימשה כזכוכית מגדלת קוסמית שאפשרה להציץ לתוכה.

ההתרגשות בקהילת האסטרופיזיקה נובעת מכך שגלקסיות כמו "Shadow Blaster" היו נפוצות מאוד לפני כ-10 מיליארד שנים, בתקופה שבה היקום חווה תנופת היווצרות כוכבים אדירה. המשתלות הצפופות הללו של כוכבים צעירים ומסיביים, שחלקם הגדול קורס ומייצר פיצוצי סופרנובה, מתפקדות למעשה כמאיצי חלקיקים טבעיים ועצומים בשל השדות המגנטיים והקרינה העוצמתית שבהן.
לפי ניתוח הנתונים של החוקרים, הגלקסיות הללו עשויות להיות אחראיות לכרבע מחלקי הנייטרינו הכלליים שנמדדו בכדור הארץ. למרות שחלק מהמדענים בעולם עדיין שומרים על זהירות ומציינים שישנו סיכוי של אחוז אחד בלבד שמדובר בצירוף מקרים מקרי בשמיים, הגילוי הנוכחי פותח צוהר לעידן חדש באסטרונומיה.

שימוש בחלקיקי נייטרינו בשילוב עם טלסקופים כמו 'ג'יימס ווב' יעניק לאנושות מעין "ראיית רנטגן קוסמית", שתאפשר לנו לראות מבעד לענני האבק הגדולים של היקום ולחקור כיצד נולדו הגלקסיות והכוכבים הראשונים כשהיקום היה עוד צעיר.
