הטבע האנושי נוטה לראות בזריחות ובשקיעות כרגעים רומנטיים אך רגילים שקורים במהלך היום, אך מתברר כי החשיפה למראות אלו קריטית לבריאותנו. שורה של מחקרים מדעיים מהשנים האחרונות חושפת כי ל"שעת הזהב" יש השפעה ישירה ועמוקה על המוח ועל מערכות הגוף: היא מפחיתה חרדה ודיכאון, ובו זמנית משפרת את הזיכרון, היצירתיות, איכות השינה ואפילו את רמת האלטרואיזם והחמלה שלנו כלפי אחרים, כך פורסם היום (ראשון) ב-BBC.

חלק מרכזי מהתועלת הבריאותית של השקיעה טמון בתחושת יראת הכבוד שהיא מעוררת. פסיכולוגים מגדירים יראת כבוד כרגש שמתעורר כאשר אנו עדים למשהו עצום ונשגב שקשה לתפוס במלואו, חוויה המייצרת לעיתים קרובות תגובה פיזית כמו צמרמורת או דמעות.
"אחד המאפיינים העקביים ביותר של יראת כבוד הוא תחושת העצמי הקטן – ההבנה שהבעיות האישיות והחיים שלנו זניחים בתוך התמונה הגדולה", מסבירה מישל שיוטה, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת אריזונה. התמקדות פנימית מוגזמת מובילה לחרדה וללולאות מחשבה שליליות, אולם אירועים מעוררי השראה כמו שקיעה דורשים את תשומת הלב שלנו, קוטעים את הלולאה ומחזירים אותנו אל ההווה.

בניסוי שערכה שיוטה לבדיקת השפעת הרגש הזה על המוח, נמצא כי משתתפים שצפו בסרטון מעורר יראת כבוד הפגינו יכולת דיוק גבוהה משמעותית בשימור וזכירת מידע בהשוואה לאחרים. מחקרים נוספים הראו כי חוויות קבועות של יראת כבוד הפחיתו מתח כרוני בזמן מגפת הקורונה, ואף גרמו למבוגרים שהשתתפו בצעדות טבע שבועיות להפגין חיוכים רחבים יותר ולהקטין את הנוכחות של עצמם בתמונות סלפי לטובת הדגשת הנוף סביבם.

מעבר ליתרונות המנטליים, ליראת כבוד יש השפעה פיזיולוגית ישירה על מדדי בריאות כרוניים. במחקר שערכה ג'ניפר סטלאר, חוקרת פסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, נמצא כי אנשים שחווים רגשות חיוביים כמו שמחה ויראת כבוד בתדירות גבוהה מציגים את הרמות הנמוכות ביותר של ציטוקינים – חלבונים המשמשים כמדדי דלקת בגוף. רמות כרוניות גבוהות של ציטוקינים קשורות לסיכון מוגבר לסוכרת, מחלות לב וכלי דם ודיכאון.

במקביל, החוויה הזו הופכת בני אדם לאדיבים יותר. באחד הניסויים, סטודנטים שהביטו בעצי אקליפטוס ענקיים ודיווחו על תחושת יראת כבוד, מיהרו לעזור לחוקר שהפיל עטים ואספו משמעותית יותר פריטים בהשוואה לסטודנטים שהביטו בבניין רגיל.

החשיפה למחזוריות הטבעית של השמש משפיעה באופן ישיר על השעון הביולוגי של הגוף, האחראי על מחזור השינה והערות. בעוד שהזריחה משמשת כשעון מעורר טבעי ומזניקה את ייצור הסרוטונין והקורטיזול בגוף, לאור המפוזר של הדמדומים יש תפקיד הפוך ומכריע במערכת.

הגוונים הרכים של האדום והזהב המאפיינים את השקיעה מפעילים את המערכת הפרסמפתטית ומאותתים לגוף להתחיל להוריד הילוך. תהליך זה מפחית את רמות הורמון הסטרס מאפשר לבלוטת האצטרובל במוח לייצר מלטונין בצורה תקינה לקראת שינה עמוקה ואיכותית.
לעומת זאת, חשיפה קבועה לאור מלאכותי ולמסכים כחולים לאחר שקיעת החמש משבשת את המנגנון הזה וגורמת לקפיצות קורטיזול לא רצויות בלילה. "שיבוש של השעון הביולוגי קשור לסיכון מוגבר לדיכאון וחרדה", מזהירה מריאנה פיגורו, פרופסור לחקר האור והבריאות בבית הספר לרפואה 'הר סיני' בניו יורק.

לדבריה, בני האדם מעוצבים פיזיולוגית לראות הן את הזריחה והן את השקיעה כעוגנים של היממה. עבור מי שלוח הזמנים שלו אינו מאפשר זאת, מחקר משנת 2024 מצא כי אפילו שימוש בתאורת LED ביתית המדמה את גווני השקיעה והזריחה המפוזרים יכול לסייע באופן משמעותי בוויסות השעון הביולוגי ובשיפור איכות החיים.
