אם יש אדם אחד שקשה להפתיע ברעיונות שנשמעים כמו מדע בדיוני, זה מסיושי סאן. האיש שבנה את סופטבנק, השקיע מוקדם בעליבאבא, דיבר על בינה מלאכותית כללית הרבה לפני שרוב העולם הכיר את המושג, והקים קרן השקעות של 100 מיליארד דולר כדי לעצב את העתיד – אומר עכשיו שאילון מאסק אולי הולך רחוק מדי.

מאסק מאמין שהשלב הבא במהפכת הבינה המלאכותית לא יתרחש על פני כדור הארץ, אלא בחלל. לפי החזון שלו, SpaceX תשגר כבר ב-2028 מרכזי נתונים למסלול סביב כדור הארץ, שם יפעלו באמצעות אנרגיה סולארית כמעט בלתי מוגבלת ויספקו את כוח המחשוב שיידרש לדור הבא של מערכות AI.
הרעיון נולד מתוך בעיה אמיתית: הביקוש לחשמל של מערכות בינה מלאכותית מזנק בקצב מסחרר, בעוד שבמדינות רבות הקמת מרכזי נתונים חדשים נתקלת בהתנגדויות סביבתיות ובמגבלות תשתית. אבל סון אינו משתכנע. בפגישה עם משקיעים ביפן הוא שאל שאלה קצרה שהדהדה בכל תעשיית הטכנולוגיה: "מה הטעם?".

לדבריו, חשמל מהווה רק חלק קטן מעלויות התפעול של מרכזי נתונים. עיקר הכסף מושקע בשבבים, בחומרה ובמערכות המחשוב עצמן. גם אם ניתן יהיה לייצר אנרגיה זולה בחלל, עדיין יישארו אתגרים עצומים – ובראשם התחזוקה של מתקנים הנמצאים מאות קילומטרים מעל כדור הארץ.
זה כבר לא ויכוח על חלל – אלא על זמן. מאחורי חילופי הדברים מסתתרת מחלוקת עמוקה הרבה יותר. מאסק מאמין שצריך לפתור את הבעיות מהשורש, גם אם הפתרון נראה בלתי אפשרי בתחילה. כך הוא פיתח טילים רב-פעמיים, הוביל את שוק הרכב החשמלי וכעת מנסה להגדיר מחדש גם את תשתיות הבינה המלאכותית.

סון מסתכל על אותו יעד, אבל דרך שעון העצר. לדבריו, המנצח במרוץ ה-AI ייקבע בתוך שנים ספורות, ולכן אין זמן להמתין לעשור של פיתוחים בחלל. במקום זאת, הוא מרכז את ההשקעות במודלי AI, בשבבים, ברובוטיקה ובמרכזי נתונים שכבר ניתן לבנות היום.
הקרב על טריליוני הדולרים כבר החל. למרות חילוקי הדעות, שני המיליארדרים שואפים לאותה מטרה: לשלוט בתשתיות שעליהן תיבנה מהפכת הבינה המלאכותית. מאסק עושה זאת באמצעות SpaceX, xAI וטסלה. סון בונה את ההימור שלו סביב OpenAI, Arm ותשתיות מחשוב ברחבי העולם. השאלה כבר אינה האם הבינה המלאכותית תשנה את העולם, אלא מי יצליח להקים ראשון את התשתית שתפעיל אותה.
