הם מנצחים במירוץ המכרסמים: המזיקים העירוניים עוברים תהליך אבולוציוני מואץ, והופכים חכמים וחזקים יותר מהטורף הגדול ביותר שלהם – בני האדם. מחקר חדש שפורסם החודש בארצות הברית חושף כי עכברי הבית עוברים מוטציות גנטיות המקנות להם חסינות מפני חומרי הדברה ביתיים, ואילו החולדות פשוט לומדות כיצד להערים על מלכודות קטלניות ולברוח מהן, כך פורסם היום (חמישי) ב"ניו יורק פוסט".
3+"הם הסתגלו לאסטרטגיה האנושית, מה שאומר שאנחנו חייבים להבין יותר ולהפוך להרבה יותר חכמים מהם", הסביר ד"ר ג'ין-ג'יאו יו, עמית פוסט-דוקטורט במחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטת ראטגרס, בריאיון לניו יורק פוסט. יו ושותפו למחקר, צ'אנגלו וואנג, דגמו דנ"א של 300 עכברי בית וחולדות נורווגיות מאזורים עירוניים צפופים בניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה וושינגטון די.סי.
הממצאים הדהימו את החוקרים: המכרסמים מתפתחים במהירות, אך כל מין פועל בדרך שונה. נתון מבהיל של 70% מעכברי הבית מחזיקים כעת במוטציה גנטית המנטרלת לחלוטין את השפעתם של רעלים נוגדי קרישה – סוג הלוחמה הכימי השכיח ביותר נגד מכרסמים.
3+"כשהעכברים אוכלים את הרעל, הגוף שלהם ממשיך לתפקד כרגיל. הם פשוט פיתחו עמידות", הסביר וואנג. העמידות הזו נבנתה במשך עשורים שבהם העכברים, הניחנים בסקרנות טבעית, טעמו שוב ושוב מקורות מזון לא מוכרים, כולל פתיונות רעל.
החולדות, החשדניות בהרבה מטבען, לא פיתחו את אותה מוטציה גנטית באותו הקצב, אך הציגו התפתחות קוגניטיבית מרשימה במוחן. מעקב אחר חולדות ברובע הברונקס בניו יורק הראה שהן הפכו לאמניות בריחה מומחיות.
3+"יש לנו סרטוני וידאו רבים המראים כיצד החולדות מצליחות להימנע לחלוטין ממלכודות פיזיות, כמו מלכודות קפיץ או מלכודות דבק, המשמשות את המדבירים המקצועיים", סיפר יו. "הן מסוגלות לבצע 300 גישות שונות סביב המלכודת במשך שבוע שלם לפני שהן בכלל נוגעות בה".
החוקרים מזהירים כי המשך השימוש ברעלים כימיים עלול, בטווח הארוך, לפגוע דווקא בחיות הבר האחרות בעיר ולא במכרסמים עצמם. המזיקים בעלי השפם ימשיכו לאכול את הרעל ללא פגע, אך הם יעבירו את החומרים המסוכנים בגופם לציפורים, קויוטים וטורפים אחרים הניזונים מהם. "מחקרים מראים שכל חיות הבר הניזונות מפגרים בכבישים מכילות בגופן רעלי מכרסמים", הדגיש וואנג.
3+מעבר לפגיעה בטבע, המצב מעורר חשש בריאותי כבד לעתיד הציבור אם אוכלוסיות המכרסמים לא ירוסנו בדרכים חדשות. המכרסמים הללו מחלחלים לתשתיות, מזהמים מזון, הורסים מבנים ומפיצים מחלות וטפילים מסוכנים. לאור הממצאים, מציעים החוקרים לראשי הערים לזנוח את ההדברה הכימית הקונבנציונלית, ולעבור לשיטות הדברה שאינן כימיות, המתמקדות בעיקר במניעה, איטום וסניטציה קפדנית של המרחב העירוני.
