בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק מזרחי טפחות מבקשת לחייב את הבנק בפיצוי ובהשבה בסכום המוערך במיליארד שקל. סכום התביעה האישית של ששת התובעים הוא 30 מיליון שקל. מאחורי המספרים האלה נמצאת טענה רחבה בהרבה מן המקרה הפרטי, בזמן שלקוחות מפקידים כסף בחשבון נאמנות אצל עורך דין, לא מצופה מהם להבין בזמן אמת לאן הכסף זז, מי קיבל אותו, ולמה הוא יצא מחשבון אחד לחשבון אחר.בדיוק בשביל זה יש בנקים, מערכות בקרה, נהלים, פקידים, חובות דיווח ופיקוח.
לפי כתב התביעה, התובעים הצטרפו בשנת 2006 לפרויקט רכישת ופיתוח קרקעות ביישוב צופים שבשומרון. לצורך ניהול הכספים והפעולות המשפטיות בפרויקט הם שכרו את שירותיו של עו"ד ישראל חדאד, ששימש נאמן. החשבונות הרלוונטיים נוהלו בבנק מזרחי, ובהם חשבון נאמנות ספציפי שנפתח עבור הפרויקט וחשבון פיקדונות כללי שנוהל על ידי חדאד בסניף של הבנק.
3+במרכז התביעה עומדת מערכת היחסים הרשלנית, לכאורה, בין סניף עסקים נתניה של בנק מזרחי טפחות לבין עורך הדין ישראל חדאד. חדאד שימש כנאמן של אותה משפחה לצורך ניהול כספי הפרויקט. בית המשפט כבר קבע בהליך אזרחי קודם כי חדאד ביצע מעילות וגניבות של מיליוני שקלים מכספי הנאמנות. אך התביעה הנוכחית אינה עוסקת בו, אלא בשאלה איפה היה הבנק?
על פי כתב התביעה, עו"ד ישראל חדאד נהנה מיחס מועדף וחופש פעולה מוחלט בסניף, בין היתר משום שרעייתו עבדה בבנק בעבר. הקרבה הזו הובילה לוויתור על נהלי בדיקה בסיסיים, דווקא בזמן שבחשבונו הפרטי חזרו צ'קים והוראות קבע למשכנתא ולבתי הספר של ילדיו. נתון כזה היה חייב להדליק נורות אזהרה אצל כל בנקאי סביר, אלא שבסניף נתניה של בנק מזרחי בחרו להעלים עין ולהעניק לו חופש פעולה מלא בניהול המיליונים.
3+התביעה טוענת כי הבנק אפשר לחדאד לנהל מאות פעולות חריגות משך שנים ללא כל הפרעה. הוא העביר כספים מחשבון הנאמנות לחשבונות בני משפחתו, משך צ'קים על-שם לקוחותיו, זייף את חתימות ההיסב שלהם והפקיד את הכסף בחשבונותיו הפרטיים או בחשבון פיקדונות כללי, והבנק פשוט לא בדק את אמיתות החתימות. הכסף שימש בפועל לצרכיו האישיים, כמו תשלום שכר דירה לבנו ומנוי לחדר כושר. מומחה מטעם בית המשפט כבר קבע כי סכום עתק של כ-10.3 מיליון שקלים פשוט נעלם ונגנב בדרך זו.
התובעים טוענים כי לא מדובר בטעות אנוש, אלא בהפרה שיטתית של חובת הזהירות הבנקאית וכללי איסור הלבנת הון. הבנק מחויב על פי חוק לדווח על פעולות בלתי רגילות, כמו פיצול מכוון של סכומים מתחת לרף ה-50 אלף שקלים כדי להתחמק מדיווח, או העברות כספים חסרות היגיון כלכלי לחשבונות של צדדים שלישיים. בפועל, שלושת קווי ההגנה של הבנק, עובדי הסניף, מערך ניהול הסיכונים ומבקר הפנים – כשלו כולם ולא עצרו את זליגת הכספים.
3+הבקשה מתעכבת גם על חשבון הפיקדונות הכללי. זה אינו חשבון נאמנות רגיל, אלא חשבון שבו עורכי דין, רואי חשבון או טוענים רבניים יכולים לנהל כספים עבור לקוחות ללא הצהרת נהנים בכל פעולה. דווקא בגלל הגמישות הזאת, נטען במסמך, החוק והרגולציה דורשים פיקוח מוגבר. לפי כתב התביעה, לחשבון כזה נקבעו מגבלות של 100 אלף שקל לפעולה בודדת ושל 300 אלף שקל ביתרת סוף יום. למרות זאת, לפי הנטען, החשבון הפך למסלול נוסף שאליו הופקדו כספי הפרויקט וממנו יצאו כספים בדרכים שונות.
הקבוצה שבשמה מתבקשת התובענה הייצוגית כוללת את כל הנהנים בחשבונות נאמנות או פיקדונות כלליים שנוהלו בבנק מזרחי בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. הסכום הייצוגי מוערך במיליארד שקל, בין היתר בשל היקף חשבונות הנאמנות והפיקדונות הנפתחים בבנק מדי שנה לאורך שבע שנים, ובשל הטענה לכשל מערכתי בפיקוח ובניטור החשבונות הללו.
3+רוב הציבור אינו יודע כיצד נראה חשבון נאמנות מבפנים. אדם מוכר דירה, קונה קרקע, מעביר כסף לעורך דין, משלם מסים או משתתף בפרויקט נדל"ן, והוא מניח שהכסף נמצא במקום שאמור להגן עליו. הוא לא רואה את התנועות בזמן אמת, לא בודק חתימות הסב בגב המחאה, לא יודע אם חשבון פיקדונות כללי משמש למסלול צדדי, ולא אמור להכיר את הוראות ניהול בנקאי תקין. הבקשה נגד בנק מזרחי אומרת למעשה כי דווקא משום שהלקוח לא רואה את כל זה, הבנק חייב לראות.
מבנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה: "נתייחס לטענות בבית המשפט".
