השבוע הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות, בטענה לשורה של כשלים טכנולוגיים מתמשכים במערכות המסחר הדיגיטליות של הבנק. סכום התביעה המוערך עומד על לפחות 521.5 מיליון שקל.
4+לפי כתב התביעה, מערכות המסחר של הבנק סיפקו למשקיעים פרטיים מידע שגוי, חסמו פקודות מסחר תקינות, ובמקרים מסוימים אף רשמו בחשבונות הלקוחות עסקאות רכישת מניות בהיקפים של אלפי ועשרות אלפי דולרים ללא הוראה או אישור מצידם. את ההליך מוביל עו"ד דרור משה שרמן באמצעות משרד שרמן-לנדאו, לאחר שלטענתו חווה בעצמו את התקלות בעת שניהל פעילות מסחר עצמאית בבורסות נאסד"ק וניו יורק.
אחת הטענות המרכזיות בבקשה נוגעת למצג שווא של נתוני מסחר ב"זמן אמת". לפי התובעים, בעת הכניסה למערכת הופיע חיווי המציין עיכוב של 15 דקות בנתונים, אך ברגע שהלקוח לחץ על כפתור הריענון, התרעת העיכוב נעלמה ובמקומה הופיע כיתוב שלפיו הנתונים מעודכנים בזמן אמת.
4+בפועל, כך נטען, נתוני המניות הזרות המשיכו להופיע בעיכוב של כ-15 דקות ביחס למסחר בחו"ל – פער משמעותי בענף שבו כל שניה משפיעה על שווי העסקה. בכתב התביעה נטען עוד כי גורמים טכנולוגיים בבנק אישרו בשיחות מוקלטות כי מערכת המסחר מיושנת ואינה מותאמת למתן שירות בזמן אמת. לצד העיכוב בנתונים, התביעה מפרטת חוסר סנכרון בין הממשקים השונים של הבנק.
על פי הטענה, שווי תיק ההשקעות, היתרות והתשואות הציגו ערכים סותרים באותה נקודת זמן בהתאם לפלטפורמה שבה השתמש הלקוח (האפליקציה מול אתר האינטרנט), ואף נרשמו שינויים בנתונים הכספיים בעקבות מעבר ממשק השפה מעברית לאנגלית. כמו כן, נטען כי הפקת דוחות לצורכי מס או בקרה באמצעות קובצי אקסל הניבה קבצים משובשים וחלקיים, שבהם נשמטו עסקאות רכישה או מניות שלמות, ולעיתים שם נייר הערך הוחלף באות בודדת.
4+התביעה מתייחסת גם לחסימת פקודות מסחר תקינות. באחד המקרים המתוארים, המערכת חסמה רכישת מנייה בטענה שגויה כי מחירה נמוך מסף המינימום, ובמקרה אחר לקוח נחסם כליל מפעילות בעקבות הודעה שגויה לפיה אין לו הרשאה למסחר בניירות ערך. הסעיף החמור ביותר נוגע לעסקאות רכישה שבוצעו לכאורה ללא ידיעת הלקוחות; בכתב התביעה נטען כי בחשבונות מסוימים נרשמו פעולות קנייה בהיקפים גבוהים שלא זוהו על ידי מנגנוני הבקרה של הבנק, והתגלו רק בדיעבד על ידי בעלי החשבון.
לבקשה צורפה חוות דעת מקצועית של פרופ' יגאל נוימן, מומחה למימון ושוקי הון מהאוניברסיטה העברית, שקבע כי הכשלים פוגעים בתשתית המידע של המשקיעים ומציבים אותם במצב של "עיוורון פיננסי" שאינו מאפשר לקבל תמונת מצב מהימנה. לפי כתב התביעה, קבוצת הנפגעים הפוטנציאלית מוערכת בכ-152 אלף לקוחות שעשו שימוש במערכות המסחר הדיגיטליות של הבנק בשבע השנים האחרונות.
4+הסעדים הכספיים הנתבעים מורכבים מ-120 מיליון שקל בגין נזקי השיהוי בנתונים, כ-352 מיליון שקל כהשבה חלקית של עמלות מסחר ודמי ניהול שנגבו עבור השירות, כ-9.5 מיליון שקל בגין נזק תפעולי ובזבוז זמן, ו-40 מיליון שקל כפיצוי על נזק לא ממוני. בנוסף, מבוקש צו עשה שיחייב את הבנק להסיר את חיווי "זמן אמת" היכן שקיים שיהוי, להבטיח אחידות בין המערכות, ולמנות מומחה חיצוני שיפקח על תיקון הליקויים. לבנק מזרחי טפחות קצובים 90 ימים להגשת תגובתו הרשמית לבית המשפט.
תגובת מזרחי טפחות: הבקשה לא נמסרה לבנק. נגיב בבית המשפט.
