בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד "הפניקס פנסיה וגמל" מעלה טענות לפיהן החברה מונעת לכאורה מעמיתיה לממש את זכותם לקבלת קצבה חודשית קבועה עם פרישתם. לפי המסמכים, החברה מסרבת לאפשר את מימוש הקצבה תוך הצגת מידע מוטעה והסתרת נתונים מהותיים על זכויות הלקוחות. בבקשה נטען כי מדובר בדפוס פעולה המעדיף את האינטרס הכלכלי של הפניקס על פני טובת העמיתים, בניגוד לחובות הנאמנות והאמון המוטלות עליה.
במרכז התביעה עומדת קרן "גמולה", שהוקמה במקור על ידי בנק מזרחי. במקרה המובא בבקשה, נטען כי לחוסך שהצטרף בשנת 1988 הובהר בכתב ובעל פה כי מטרת הקופה היא: "לאפשר צבירת פנסיה חודשית לכל החיים, להבטיח קיום נאות לעת זקנה ולעת פרישה מהעבודה. להשקיע את הכספים בצורה רווחית ובטוחה ע"י קבלת ריבית קבועה והצמדת הקרן והרבית למדד המחירים לצרכן".

לפי המסמכים, בשנת 2006 עברה הקופה לידי הפניקס, שאף מציינת בדוחותיה הכספיים כי עמיתים במסלול הפנסיה זכאים למשוך את כספם "בדרך של גמלה חודשית קבועה לכל ימי חייהם". אולם בבקשה נטען כי למרות הכרה רשמית זו, הפניקס מסרבת לאפשר את מימוש הזכות בפועל. כך למשל, כשהתובע ביקש לקבל את הקצבה שלו, נציגי החברה טענו בפניו כי "קצבה ניתן לקבל רק מקרן פנסיה" והפנו אותו להעביר את כספו לגוף חיצוני, מבלי להזכיר את זכאותו לקבל קצבה בתנאים המשתלמים של הקופה המקורית.
לפי הבקשה, הפניקס פועלת בשני מישורים: היא מטעה את העמיתים באופן אקטיבי על ידי מסירת מידע מוטעה, ובמקביל נמנעת מלהציג להם את התמונה המלאה לגבי האפשרות לקבל פנסיה ישירות מהקופה. נטען כי לקוח מן השורה שינסה לברר את זכויותיו מול החברה או באתר האינטרנט שלה, לא יגלה שעומדת לרשותו הזכות לקבל קצבה חודשית לכל ימי חייו. מדובר בהסתרה של הטבה משמעותית, בזמן שתוחלת החיים עלתה והקצבאות בשוק צנחו, המסלולים הישנים הללו משמרים זכאות לקצבה חודשית גבוהה בהרבה מכל חלופה מודרנית אחרת.

מאחורי דפוס ההתנהלות הזה עומד אינטרס כלכלי פשוט: הכסף. הפניקס היא זו שנושאת באחריות הישירה לתשלום הפנסיה, ובזמן שהקצבאות בשוק הולכות וקטנות בגלל העלייה בתוחלת החיים, "תנאי הזהב" הישנים של קופת "גמולה" הופכים למעמסה כספית עבורה. לפי חוות דעת מומחה המצורפת לתביעה, עמית שמוותר על הקצבה הזו, בין אם בדרך של משיכה חד פעמית ובין אם בהעברת הכספים לקרן אחרת, מאבד בפועל חלק משמעותי מערך החיסכון שלו, הפסד שיכול להגיע לעשרות אחוזים מכספי הפנסיה שנצברו עבורו.
לפי הבקשה, לא מדובר בטעות מקרית אלא בשיטה שמופיעה אפילו בדוחות הכספיים של החברה. הפניקס אמנם שומרת כסף בצד לטובת תשלום הקצבאות, אך היא מודה כי מדובר בסכומים נמוכים בלבד המבוססים על ההנחה כי "שיעור הבוחרים בקבלת קצבה נמוך". אלא שבתביעה נטען שהסיבה היחידה לאותו "שיעור נמוך" אינה בחירה חופשית של הלקוחות, אלא תוצאה ישירה של דפוס הסירוב וההסתרה של הפניקס עצמה, שדואגת שהם פשוט לא ידעו מה מגיע להם.

עוד נטען, כי התנהלות הפניקס אינה רק כשל שירותי, אלא הפרה של שורה ארוכה של חובות המוטלות עליה בדין, החל מחובת הנאמנות לחוסכים ועד לאיסור הטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן. נטען כי החברה הפרה את החוזה המחייב מול העמיתים ולא נהגה בתום לב כמתחייב מחברה המנהלת את כספי הציבור. התביעה, שמוגשת בשם כלל עמיתי תוכנית הפנסיה בקופה, מבקשת לעצור את המדיניות הזו, לחייב את הפניקס ליידע את הלקוחות על זכויותיהם המלאות ולפצות אותם על הנזקים הכלכליים הכבדים שנגרמו להם.
עוד עולה מהדו"ח הכספי כי נרשמה הפרשה בגין ההתחייבות הפנסיונית לעמיתים הזכאים בתכנית הפנסיה. בהתאם להערכה אקטוארית שנערכה על ידי אקטואר חיצוני בלתי תלוי, אם כל העמיתים היו מבקשים לקבל את הפנסיה שלהם, הפניקס הייתה צריכה לשלם תוספת של 7.6 מיליון שקלים. למרות זאת, החברה שמה בצד רק 309,000 שקלים לשנת 2024, בטענה ש"שיעור הבוחרים בקבלת קצבה נמוך". בתביעה נטען כי הפער הזה מוכיח שלחברה יש אינטרס כספי ברור שאנשים לא ימשכו את הפנסיה שלהם, וכי הסיבה שמעט אנשים מבקשים את הכסף היא ההסתרה וההטעיה מצד הפניקס.

התובע, שחסך בקופה מעל 600 אלף שקלים מאז 1988, ניסה לברר את זכויותיו לקבלת פנסיה אך נתקל בסירוב מצד החברה לספק לו נתונים. בהתכתבויות שנחשפות בבקשה, נציגי החברה טענו כי הבחירה במסלול זה היא "לא שכיחה בעליל" ואף הזהירו מפני "פרמטרים חבויים" באפשרות לקבלת קצבה. כאשר ביקש לדעת מה יהיה גובה הקצבה שלו, החברה סירבה למסור לו חישוב משוער בטענה ש"אין בכך תועלת מקצועית", ובכך מנעה ממנו מידע בסיסי על עתידו הפנסיוני.
לפי חוות הדעת המצורפת לתביעה, הנזק הכלכלי שנגרם לחוסכים מגיע לעשרות אחוזים מהפנסיה שלהם. הנזק מחושב כפער שבין הקצבה החודשית הגבוהה שהובטחה להם בתקנון המקורי, לבין החלופות הפחות משתלמות שהציעה להם החברה, כמו משיכת הכסף במזומן או העברתו לקרן פנסיה חיצונית. כך למשל, גבר בן 67 שצבר חצי מיליון שקלים ובוחר למשוך את כספו בבת אחת בגלל חוסר מידע, מפסיד בפועל 161 אלף שקלים. במקרה של אישה בת 62 עם חיסכון דומה, הנזק מוערך ב-137 אלף שקלים.
בתביעה מעריכים כי מספר הנפגעים נאמד באלפי עמיתים והנזק הכולל מגיע לעשרות מיליוני שקלים. הערכה זו מתבססת על דוחות החברה עצמה: בשנת 2018 עמדה ההתחייבות של הפניקס כלפי עמיתי המסלול על כ-26 מיליון שקלים מעבר לכספים שנצברו, אך נכון לסוף 2024 סכום זה הצטמצם ל-7.6 מיליון שקלים בלבד.
לפי התביעה, הירידה החדה הזו מעידה על חוסכים רבים שהגיעו לגיל פרישה בשנים האחרונות ולא מימשו את זכאותם לקצבה חודשית בגלל התנהלות החברה.
מ"הפניקס פנסיה וגמל" נמסר בתגובה: "הפניקס טרם קיבלה את כתב התביעה. עם קבלתו, הפניקס תלמד את הדברים ותנהל את ההליך בבית המשפט".
