כתב העת "Science Advances" פרסם היום (שני) ממצאים המאירים באור חדש את הקשר שבין תנועה לבין הימנעות מהידרדרות פיזיולוגית, כאשר כבר במחקרים קודמים הופנתה האצבע ליתרונות הכלליים של פעילות גופנית, אולם המחקר הנוכחי מצביע על מנגנון מולקולרי ספציפי – החלבון NOX4 – שרמתו יורדת ככל שאנו מתבגרים או מפסיקים לזוז, תהליך שמוביל להיחלשות שרירים, אובדן מסת שריר, עמידות לאינסולין ואף מחלות כבד.
2+במסגרת המחקר, שבוצע על עכברים, גילו המדענים כי הסרת החלבון NOX4 מהשרירים הובילה להידרדרות בריאותית מהירה המדמה הזדקנות מואצת. מנגד, נמצא כי פעילות גופנית מסייעת להעלות מחדש את רמות החלבון בעכברים מבוגרים, ובכך תורמת לשיקומם.
ג'וזפין האנט, מדריכת כושר ומומחית לבריאות, הסבירה כי הממצאים מחזקים את האמירה המפורסמת לפיה "תנועה היא תרופה": "המחקר על NOX4 מרגש כי הוא עוזר להסביר משהו שמדעני ספורט הבחינו בו במשך עשורים. פעילות גופנית עושה הרבה מעבר לחיזוק שרירים – היא מפעילה מסלולי איתות ביולוגיים שעוזרים לגוף להסתגל, לתקן את עצמו ולהפוך לעמיד יותר לאורך זמן".
2+לדבריה, הטעות הנפוצה של רבים היא התייחסות לאימון ככלי לשיפור מראה חיצוני בלבד, בעוד שההשפעה האמיתית היא ברמה התאית: היכולת של הגוף להתמודד עם סטרס ולשמור על חיוניות.
חשוב לציין כי המחקר בוצע ברובו על עכברים, ועל כן לא ניתן להסיק ממנו מסקנות חד-משמעיות לגבי בני אדם. עם זאת, צוות החוקרים בחן דגימות שריר מגברים צעירים ומבוגרים ומצא דעיכה דומה ברמות החלבון NOX4, מה שמרמז כי המנגנון עשוי להיות דומה אצלנו.
2+החוקרים מדגישים כי הזדקנות בריאה אינה מסתכמת בתוחלת חיים ארוכה יותר, אלא בשימור של יכולת פיזית עצמאית, איכות חיים לאורך שנים והיכולת של הגוף להתאושש מאתגרים רפואיים ופיזיים. המחקר מהווה צעד משמעותי בהבנת הביולוגיה של ההזדקנות, ומדגיש שוב כי פעילות גופנית קבועה נותרה הכלי האפקטיבי ביותר שבידינו כדי להפעיל את מנגנוני התיקון הטבעיים של הגוף.
