ממצאים מדאיגים מתוך מחקר אקלימי חדש, חושפים כי מערכת זרמי הענק של האוקיינוס האטלנטי נמצאת בנקודת השפל החלשה ביותר שלה מזה כ-1,000 שנים. באמצעות שילוב של מודלים ממוחשבים ונתוני לוויין, החוקרים הצליחו לפענח את תעלומת "הבועה הקרה" באוקיינוס – אזור שהולך וקופא בניגוד למגמת ההתחממות הגלובלית. המדענים מזהירים כי היחלשות הזרמים מציבה איום מיידי על מדינות אירופה וצפון אמריקה, ומקרבת את העולם לנקודת מפנה אקלימית בלתי הפיכה כבר במהלך המאה הנוכחית, כך פורסם היום (שבת) ב-CNN.

מערכת הזרמים ההפוכה של האוקיינוס האטלנטי, המוכרת בעולם המדע כ-AMOC, פועלת כסרט נע תת-ימי עצום ממדים: היא שואבת מים חמים וטרופיים מאזור קו המשווה ומזרימה אותם לכיוון חצי הכדור הצפוני. שם, באזור הסמוך לגרינלנד, המים מתקררים, שוקעים בשל צפיפותם הגבוהה, וזורמים בחזרה דרומה כזרם תת-קרקעי קר.
אלא שמשבר האקלים העולמי, המוביל להמסה מסיבית של קרחונים בגרינלנד, מזרים כמויות אדירות של מים מתוקים אל תוך האוקיינוס. מים מתוקים אלו קלים ומלוחים פחות מהמים המקוריים, מה שמשבש את האיזון העדין של המערכת ומונע מהמים לשקוע – מהלך שמאט ומחליש את זרם הענק באופן עקבי.

עד כה, התנהל ויכוח מדעי סוער בשאלה האם "הבועה הקרה" היא תוצר של תנאים אטמוספריים זמניים כמו שינויי עננות ורוחות חזקות המקררות את פני המים, או שמא מדובר בסימן ישיר להאטת זרם ה-AMOC, שאינו מצליח להביא את אותה כמות חום לאזור.
המחקר הנוכחי פתר את התעלומה באמצעות צלילה לעומק: החוקרים מצאו כי תהליך ההתקררות של הבועה אינו מוגבל רק לשכבה החיצונית של המים, אלא מתרחש עמוק מאוד בתוך קרקעית האוקיינוס – מקום שבו להשפעות האטמוספירה, לרוחות ולעננים אין כמעט משקל.

פרופסור סטפן רהמסטורף, מאחברי המחקר ומומחה לפיזיקה ואוקיינוסים באוניברסיטת פוטסדאם שבגרמניה, הסביר את המשמעות: "כל הסימנים מצביעים על ההשפעה הישירה של ה-AMOC. המערכת משנה את אופן הובלת החום באוקיינוס, וזה מה שמניע את ההתקררות הדרמטית של הבועה הקרה".
קריסה מוחלטת או השבתה של זרם ה-AMOC לא תהיה משבר סביבתי מקומי, אלא קטסטרופלה עולמית שתשנה את פני הגיאוגרפיה והכלכלה. מדעני אקלים מזהירים כי עצירת הזרם תוביל לתוצאות הרסניות ביניהם: האצה מיידית ודרמטית של עליית מפלס פני הים לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, תוך סיכון ערי חוף מרכזיות.

בנוסף, התופעה עשויה להוביל לצניחה חדה בטמפרטורות באירופה וכניסה לעידן של חורפים קפואים וקיצוניים שישביתו את החקלאות והתשתיות ביבשת, וכן להזזה מוחלטת של רוחות המונסון באפריקה, דבר שיגרום לבצורות ממושכות ורעב המוני במדינות רבות ביבשת.
למרות חוזקו של המחקר החדש, בקהילה המדעית העולמית שומרים על מידה של זהירות ומבהירים כי הוויכוח טרם הוכרע באופן סופי. רנה ואן ווסטן, חוקר אטמוספירה וימי מאוניברסיטת אוטרכט שלא היה שותף למחקר, ציין כי מחקרים קודמים הוכיחו שניתן לייצר בועה קרה רק באמצעות תנאי אטמוספירה, אך הודה כי העובדה שהמחקר הנוכחי מצא תוצאות עקביות על פני מאגרי נתונים שונים מחזקת משמעותית את אמינות המסקנות.

מנגד, פרופסור דייוויד ת'ורנאלי מאוניברסיטת קולג' בלונדון הדגיש כי בשל מיעוט המדידות הפיזיות בזמן אמת מעומק האוקיינוס באזורים אלו, יש להתייחס למאגרי המידע הקיימים כהערכות טובות בלבד ולא כייצוג מושלם של המציאות. ג'ונתן בייקר, מדען אקלים בכיר בשירות המטאורולוגי הבריטי, סיכם ואמר לרשת CNN כי הוא רואה במחקר נדבך ראיות חשוב נוסף התומך בתרומת ה-AMOC לבועה הקרה, אך רחוק מלקבוע כי מדובר במילה האחרונה בנושא המורכב הזה.
