חברת הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה השנויה במחלוקת "קולוסאל" הציגה השבוע לראשונה אפרוח בריא שבקע מתוך מערכת אינקובציה מלאכותית לחלוטין, ללא צורך בקליפת ביצה טבעית. המהלך, המוגדר על ידי ראשי הסטארט-אפ כאבן דרך מונומנטלית בדרך להקמת חיות נכחדות לתחייה, זוכה במקביל לקבלת פנים צוננת וחשדנית מצד חוקרים באקדמיה, המאשימים את החברה בניהול קמפיין יחסי ציבור מסחרי על חשבון המדע המקובל.
A Texas biotech company just hatched 26 live chicks from 3D-printed artificial eggs with no shells and no hens.
For the first time in history, a complete bird embryo developed in a fully artificial system. pic.twitter.com/CfLVvzkAwu
— YabaLeftOnline (@yabaleftonline) May 20, 2026
במרכז פריצת הדרך המוצהרת עומד פיתוח טכנולוגי המדמה את התנאים הביולוגיים המדויקים השוררים בתוך ביצה חיה. בסרטון שפרסמה החברה, המעוצב בהשראת סרטי מדע בדיוני קלאסיים, מוסבר כיצד המדענים הסירו עובר של תרנגולת מתוך ביצה אמיתית בשלב מוקדם, והעבירו אותו אל תוך מכשיר דגירה מלאכותי בעל מבנה סריג מיוחד וקרום מבוסס סיליקון.
החברה טוענת כי המערכת היא "ניתנת להרחבה מלאה ומדויקת מבחינה ביולוגית", תכונה המאפשרת להתאים את גודל המכשיר כדי להדגיר בעתיד עוברי ענק של חיות שנכחדו, או לחלופין לתמוך בתוכניות שימור של ציפורים נדירות.
Live chicks hatched from artificial eggshell in bid to revive extinct 12-foot bird, biotech company says https://t.co/joosB5NcS3
— CBS News (@CBSNews) May 20, 2026
מנכ"ל החברה, המיליארדר ויזם הסטארט-אפים בן לאם, בירך על הממצאים: "מדובר באבן דרך מרכזית עבור קולוסאל ובטכנולוגיית בסיס חיונית עבור ארגז הכלים שלנו להחזרת מינים שנכחדו".
מנכ"ל החברה ומנהל בעלי החיים הראשי של הסטארט-אפ, מאט ג'יימס, הוסיף כי היכולת להדגיר עוברי ציפורים מחוץ לקליפה טבעית היא "יכולת שלתוכניות שימור קיימות פשוט אין כיום בעולם", והבהיר כי למרות שהכלי נבנה במקור עבור פרוייקט ציפור המואה, הוא מעוצב בצורה רחבה כדי לתמוך בכל המינים המצויים בסכנת הכחדה קריטית. קרלס ללואזה-פוקס, מומחה לטכניקות שחזור דנ"א, החווה את דעתו על ההישג וציין כי אם המערכת אכן מצליחה כפי שהחברה מצהירה, מדובר בהישג "שאין לו שום תקדים דומה בעבר המדעי".
Chicks hatched from artificial eggs in scientific first – it could a game-changer for bringing extinct animals back to life https://t.co/yJS9pWTH3R pic.twitter.com/3MCQrNRPC0
— New York Post (@nypost) May 19, 2026
אולם, הדרך שבה בחרה החברה לחשוף את ההישג עוררה הרמת גבות קולקטיבית בקהילה המדעית, שכן הממצאים לא פורסמו באף כתב עת מדעי מוכר ולא עברו את הליך "ביקורת העמיתים" הרשמי שנועד לאמת את העובדות ולמנוע זיופים.
ד"ר לואיז ג'ונסון, מומחית לגנטיקה אבולוציונית מאוניברסיטת רדינג, מתחה ביקורת נוקבת על ההתנהלות בריאיון ב"סקיי ניוז": "החדשות האלו נשמעות מרשימות מאוד, אבל כל עוד אין מאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים ומציג נתונים מדויקים, אני יכולה באותה מידה לתת פרשנות מקצועית ומומחית לפרסומת ביוטיוב".
3+בנוסף, דושקו איליץ', פרופסור למדעי תאי הגזע בקינגס קולג' לונדון, הבהיר כי מדובר אומנם ב"פיתוח מעניין מבחינה טכנית", אך הדרך להחזרת חיות נכחדות עדיין רחוקה מאוד: "יש עוד צעדים רבים ומשמעותיים מאוד לעבור בדרך, כולל שחזור מלא של הגנום של בעלי החיים והבנת ההתנהגות הטבעית שלהם. הטכנולוגיה הזו תהיה בעלת ערך גבוה בהרבה אם ישתמשו בה למטרות מעשיות כמו שימור ושל הגנה על מיני ציפורים קיימים שנמצאים כיום בסכנת הכחדה".
הניסיונות המדעיים לייצר ביצים מלאכותיות אינם חדשים, ולאורך השנים ניסו מעבדות רבות בעולם לפתח סביבות גידול חוץ-גופיות עבור עופות. הקושי המרכזי שתמיד הכניע את החוקרים היה קליפת הביצה: קליפה טבעית היא פלא הנדסי – היא קשיחה מספיק כדי להגן על העובר, אך בו זמנית היא מלאה בנקבוביות מיקרוסקופיות המאפשרות זרימת חמצן ופחמן דו-חמצני בדיוק בקצב הנכון. ללא זרימת אוויר מדויקת זו, העוברים המלאכותיים היו נחנקים ומתים בשלבים המוקדמים של הדגירה.
3+חברת "קולוסאל" עלתה לכותרות בשנים האחרונות בזכות הצהרות רעשניות וגיוסי הון של מיליארדי דולרים, כשהיא מבטיחה להשתמש בהנדסה גנטית ובטכנולוגיית קריספר כדי להקים לתחייה מינים שנכחדו מזווית היסטורית, כמו זאב הבלהות והממותה הצמרית. הפרויקט הנוכחי שלהם מתמקד בציפור המואה – עוף ענק חסר מעוף שחי בניו זילנד, הגיע למשקל עצום של 230 קילוגרמים ונכחד כתוצאה מציד יתר לפני מאות שנים.
3+מכיוון שביצי המואה היו עצומות ממדים, לא היה ניתן להשתמש באף ציפור קיימת כיום כדי להדגיר את העוברים המשוחזרים שלהן, מה שדחף את החברה לפתח את מתקן הסריג והסיליקון הנוכחי שהצליח, לפי הטענה, לגדל אפרוח של תרנגולת רגילה מתחילת התהליך ועד לבקיעה.
למרות הספקנות סביב חזון ה"פארק יורה" של החזרת חיות שנכחדו, מדענים רבים מסכימים כי אם הטכנולוגיה הזו של ביצה מלאכותית אכן עובדת, יש לה ערך עצום להצלת הקיים. כיום, עשרות מינים של ציפורים נדירות נמצאים על סף הכחדה מוחלטת בשל הרס בתי גידול או טורפים. היכולת של ארגוני שימור לקחת עוברים של ציפורים בסכנת הכחדה ולגדל אותם בהצלחה בתוך מעבדות בתוך "קליפות סיליקון", מבלי להיות תלויים בהטלה טבעית ובדגירה של הציפורים בשטח, עשויה להוות את ההבדל בין הישרדות המין לבין היעלמותו סופית מהעולם.
