כשמדברים על סוכרת, רוב האנשים חושבים על מתוק, על אינסולין או על בדיקות דם. אבל מאחורי הקלעים מסתתר אחד הסיבוכים המורכבים והמסוכנים ביותר: מחלת כליות כרונית (CKD). כמעט שליש מהסוכרתיים יפתחו פגיעה כלייתית, אך רבים מהם כלל לא יודעים זאת עד לשלבים מתקדמים.
4+ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת במכון הסוכרת מכבי השלום ת"א ובמרפאה אינטגרטיבית, הסביר בריאיון ל-C14 כיצד רמות סוכר גבוהות פוגעות בכליות, מדוע איזון הסוכר נעשה מורכב יותר כאשר מתפתחת פגיעה כלייתית, ואילו כלים עומדים כיום לרשות המטופלים לצורך זיהוי מוקדם ומעקב מדויק יותר.
איך סוכרת פוגעת בכליות?
"אצל אנשים עם סוכרת, רמות סוכר גבוהות לאורך שנים פוגעות בכלי הדם הזעירים בכליה, יוצרות צלקות ומובילות לירידה הדרגתית בתפקוד הכלייתי. מחלת כליות כרונית (CKD) היא אחד הסיבוכים הקשים והפחות מדוברים של סוכרת. היא מתפתחת לאט, לרוב בלי כאב ובלי סימנים ברורים, ולעיתים מתגלה רק כשהנזק כבר משמעותי".
4+איזון סוכר יכול לעזור, או שזה כבר מאוחר מדי?
"איזון גליקמי טוב מפחית את הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית ומאט את קצב ההחמרה שלה. הוא גם מקטין את הסיכון לאירועים לבביים, לשבץ ולתמותה מוקדמת".
למה דווקא כשיש בעיה בכליות הסוכר נהיה לא יציב?
"דווקא אצל אנשים עם פגיעה כלייתית מתקדמת, השליטה בסוכר נעשית מורכבת יותר. הכליות מפנות פחות אינסולין ותרופות, הגוף רגיש יותר לשינויים, והסוכר נוטה לעלות ולרדת בחדות. למעשה, מחלת כליה כרונית (CKD) היא גורם סיכון עצמאי להיפוגליקמיה, ומגבירה עוד יותר את הסיכון הקיים כבר אצל אנשים עם סוכרת".
4+בדיקות סוכר באמצעות דקירה מספיקות כדי לאבחן נפילת סוכר?
"מדידות כאלה נותנות רק 'צילום רגעי'. אפשר למדוד כמה פעמים ביום ועדיין לפספס נפילות סוכר בלילה, עליות חדות אחרי ארוחות מסוימות, או תנודות קיצוניות בימים עמוסים או בזמן מחלה".
מה נותן ניטור סוכר רציף שהדקירה לא מספקת?
"בשנים האחרונות נכנס לשימוש הולך וגובר ניטור סוכר בתדירות גבוהה, שמציג גרף רציף של רמות הסוכר לאורך היממה. במקום מספר בודד, מתקבלת תמונה דינמית: כמה זמן הסוכר בטווח הרצוי, מתי הוא גבוה מדי, מתי הוא נמוך, ואיך הוא משתנה במהלך היום והלילה".
4+למה זה חשוב במיוחד לאנשים עם פגיעה כלייתית?
"אצל אנשים עם פגיעה כלייתית, המידע הזה חשוב במיוחד. הוא מאפשר לזהות דפוסים קבועים – למשל נפילות סוכר בלילה, עליות חדות אחרי סוגי מזון מסוימים.. אצל מי שמקבל אינסולין, הנתונים הללו יכולים לעזור לרופא ולמטופל יחד להתאים את הטיפול בהדרגה ובזהירות, ולהפחית תנודות מסוכנות".
האם מדובר רק בנוחות – או גם בהפחתת סיכון?
"המשמעות אינה רק נוחות. מחקרים מצביעים על כך שאצל חולי סוכרת סוג 2 עם מחלת כליות כרונית שימוש עקבי בניטור סוכר תדיר נקשר לפחות אשפוזים הקשורים לסוכרת, גם בגלל היפוגליקמיה וגם בגלל היפרגליקמיה חמורה. עבודות נוספות מציעות שמדדים כמו “זמן בטווח המטרה” ותנודתיות הסוכר שנמדדים רק במערכות ניטור סוכר רציף, עשויים לחזות טוב יותר את הסיכון לסיבוכים. במטופלים עם מחלת כליות מתקדמת ניטור תדיר מאפשר להתאים מינוני אינסולין באופן שמקטין תנודות חדות ומסוכנות".
4+אפשר לגלות בעיה בכליות לפני שמרגישים משהו?
"החדשות הטובות הן שמחלת כליות כרונית ניתנת לאיתור מוקדם באמצעות בדיקות זמינות ופשוטות: בדיקת דם לתפקוד כלייתי (eGFR) ובדיקת שתן לאלבומין. סוכרת עם מחלת כליות אינה מנוהלת רק באמצעות מספר בודד בבדיקת דם".
