accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

שוב לא עמדתם בפיתוי? כך תשלטו בדחף למתוקים ולג'אנק פוד

שם טוב כהן

שם טוב כהן

כט טבת ה'תשפו (18.01.26)

3

2

like

0

dislike

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מול המקרר בלילה? התמכרות למתוק או לג'אנק פוד מתחילה בהרגלים שאנחנו לא תמיד מודעים להם • מה עומד מאחורי הפיתוי, איך לפתח מודעות הכרחית ומהם הצעדים שיעזרו לכם לשנות את דפוסי ההתנהגות?


רבים מאיתנו נמשכים למתוק ומתקשים להתגבר על החשקים שמתעוררים בלילה מול המקרר. כשאנחנו חושבים על התמכרות למתוק או לג'אנק פוד, אנחנו רגילים להאשים את הסוכר, את כוח הרצון שמתערער או את הדחף הבלתי נשלט שמאפיין את שעות הערב. בפועל, הפתרון הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו.

כלל ברזל: 1+1 שווה הרבה יותר מ-2

לרוב הבעיה האמיתית היא לא השוקולד או החטיף כשלעצמם. הבעיה היא הצימוד. המוח שלנו מחפש למקסם הנאה במינימום מאמץ, ולכן כשאכילת ממתק או ג'אנק פוד מתחברת לפעולה אחרת שמעלה את רמת הדופמין, עוצמת ההנאה גדלה משמעותית.

maximize-image
images-count3+
ממתקי גומי | צילום: שאטרסטוק

הדוגמה הנפוצה ביותר היא אכילה מול סדרות בטלוויזיה. אחרי יום עבודה ארוך, כשאתם שוכבים על הספה והסדרה האהובה מתחילה, המוח כבר במצב של גירוי והנאה. אם מוסיפים לסיטואציה הזו חבילת עוגיות, פיצה או חטיף מלוח, נוצרת למעשה "פצצת הנאה" של ממש במוח.

המערכת העצבית שלכם לומדת לקשר בין הגירוי הוויזואלי של המסך לגירוי החושי של הסוכר והשומן. התוצאה? נוצר הרגל שבו האוכל הוא לא המטרה, אלא "הדלק" של חוויית הבילוי.

maximize-image
images-count3+
אכילה מול מסך הטלוויזיה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

איך לשבור את ההרגל?

הצעד הראשון: אל תפסיקו לאכול

אתם לא חייבים להימנע מהממתק. אין צורך להיכנס למלחמה פסיכולוגית מתישה מול המקרר או לנסות להקטין כמויות בכוח. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לפרק את שתי הפעולות אחת מהשנייה. ברגע שאנחנו מפרקים את הצימוד, אנחנו חושפים את "ההתמכרות" ומבינים אותה. כך האוכל חוזר למקומו הטבעי כמזון, ולא כאמצעי להפגת שעמום או להעצמת חוויית בילוי.

פרוטוקול ההפרדה

אם אתם מרגישים רצון עז למתוק או לחטיף, אל תגידו לעצמכם "אסור". במקום זאת, נסו לפעול לפי הצעדים הבאים:

  1. שינוי מיקום מיידי: קמו מהספה – חוק ברזל. הספה היא "אזור הסכנה" שבו ההרגלים האוטומטיים מתעוררים, ולכן שינוי לוקיישן הוא הצעד הראשון לפירוק הצימוד.
  2. ניתוק גירויים בסביבה: כבו את הטלוויזיה והניחו את הטלפון בחדר אחר. אל תגללו ברשתות החברתיות בזמן האכילה.
  3. טקס האכילה: שבו על כיסא והניחו את האוכל בצלחת (לא לאכול משקית או מסיר) – כך תוכלו להיות מודעים למה שנכנס לגופכם.
  4. ריכוז מלא: שימו לב לטעם, למרקם, למתיקות ולריח של האוכל – בלי הסחות דעת.
maximize-image
images-count3+
אכילה מסודרת בשולחן, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

הקסם שבתודעה

חווית האכילה מקבלת משמעות חדשה כשיושבים מול שולחן בסיטואציה סטרילית. פתאום תרגישו שזה "פחות כיף" לאכול את החטיף כשאין סדרה מותחת ברקע. הסיבה לכך היא שהמוח כבר לא מקבל "דאבל דופמין". אתם תגלו שחלק גדול מהצורך במתוק היה בעצם צורך בגירוי רגשי או כחלק מטקס ההרפיה מול המסך. ברגע שהפרדתם ביניהם, הכוח חוזר לידיים שלכם.

*המידע המוצג בכתבה נועד למטרות ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. כל שינוי בתזונה או שימוש בתוספי תזונה מומלץ לעשות בליווי רופא או תזונאי מוסמך.

שם טוב כהן, דיאטן קליני וספורט ומאמן כושר – לעוד מידע היכנסו >>

עקבו אחרינו גם ב-Google News