אין כמעט פרי שמסמל את הקיץ הישראלי יותר מאבטיח קר. הוא מתוק, מרענן, מתאים לים, לפיקניק או לאירוח, ובימים חמים במיוחד הוא מרגיש כמעט כמו משקה שמגיע בתוך קליפה. אלא שמעבר לטעם המוכר, יש כמה דברים שרבים אינם יודעים עליו – החל מהדרך הנכונה לבחור אותו ועד לחלקים שאפשר לאכול ולא חייבים לזרוק.

הכתם הצהוב הוא דווקא סימן טוב
רבים מחפשים אבטיח בעל קליפה ירוקה ואחידה, אך הכתם הבהיר שמופיע על חלקו התחתון אינו בהכרח פגם. זהו האזור שבו האבטיח נח על האדמה בזמן שגדל. כתם בגוון צהוב-קרמי עשוי להעיד שהאבטיח נשאר בשדה מספיק זמן כדי להבשיל. לעומת זאת, כתם לבן ובהיר מאוד יכול לעיתים להצביע על כך שהפרי נקטף מוקדם יחסית.

הצליל יכול לעזור – אבל הוא לא הכול
אחת השיטות המוכרות לבחירת אבטיח היא להקיש עליו. צליל עמוק וחלול נחשב בדרך כלל לסימן לכך שהאבטיח בשל ועסיסי, בעוד צליל עמום במיוחד עלול להעיד על מרקם רך מדי. עם זאת, לא כדאי להסתמך רק על ההקשה. מומלץ לשלב בין כמה סימנים: משקל כבד ביחס לגודל, קליפה שלמה ללא פגיעות, צורה אחידה וכתם תחתון צהבהב.
אבטיח כבד עשוי להיות עסיסי יותר
כאשר משווים בין שני אבטיחים בגודל דומה, כדאי לבחור בזה שמרגיש כבד יותר. חלק גדול ממשקלו של האבטיח מגיע מתכולת המים הגבוהה שלו, ולכן משקל משמעותי יכול להעיד על פרי עסיסי. הצורה עצמה פחות חשובה מהאחידות. אבטיח עגול או מוארך יכול להיות מוצלח באותה מידה, כל עוד אין בו אזורים שקועים, סדקים או בליטות חריגות.

גם הקליפה יכולה להיכנס למטבח
החלק הלבן שנמצא בין הקליפה הירוקה לבשר האדום נזרק בדרך כלל לפח, אך הוא אכיל. טעמו עדין יותר ומרקמו מוצק, ולכן אפשר לכבוש אותו, לשלב אותו בסלטים או להקפיץ אותו עם תבלינים. לפני השימוש יש להסיר את השכבה הירוקה הקשה, לשטוף היטב ולחתוך את החלק הלבן לרצועות או לקוביות. הוא אינו מתוק כמו מרכז האבטיח, אך סופג היטב טעמים של חומץ, לימון, מלח ותבלינים.
הגרעינים אינם מסוכנים
האמונה שלפיה בליעת גרעיני אבטיח תגרום להם “לצמוח בבטן” שייכת כמובן לעולם סיפורי הילדות. בליעה מקרית של כמה גרעינים אינה נחשבת לבעיה עבור רוב האנשים. את גרעיני האבטיח אפשר גם לייבש ולקלות, בדומה לגרעינים אחרים. עם זאת, ילדים קטנים צריכים להיזהר מהם בשל סכנת חנק, ולכן מומלץ להתאים את צורת ההגשה לגיל.

אבטיח לא ממשיך להבשיל משמעותית בבית
בניגוד לפירות מסוימים, אבטיח שנקטף אינו הופך למתוק בהרבה בזמן שהוא ממתין על השיש. לכן חשוב לבחור פרי בשל כבר במעמד הקנייה. אבטיח שלם אפשר לשמור במקום קריר ומוצל, אך לאחר החיתוך יש להעביר אותו למקרר, רצוי בכלי סגור או כשהוא עטוף היטב. כך מצמצמים התייבשות, ספיגת ריחות וחשיפה לזיהומים.
לא כדאי להשאיר אותו חתוך בחוץ
אבטיח חתוך נראה תמים, אך הוא מכיל הרבה מים וסוכר ומגיע לעיתים קרובות במגע עם ידיים, סכין ומשטחי עבודה. לכן לא מומלץ להשאיר אותו במשך שעות ארוכות בחום, במיוחד בפיקניק, בחוף הים או במכונית. כדאי לקרר אותו מראש, לשמור בצידנית ולהוציא רק סמוך לאכילה. גם לפני החיתוך רצוי לשטוף את הקליפה, משום שהסכין עלולה להעביר לכלוך וחיידקים מהחלק החיצוני אל תוך הפרי.

כך משדרגים אבטיח פחות מתוק
גם אם נפלתם על אבטיח מאכזב, אין צורך למהר לזרוק אותו. אפשר להוסיף מעט מיץ לימון, לשלב אותו עם נענע, להכין ממנו ברד ביתי או לטחון אותו עם קרח. אפשרות נוספת היא לחתוך לקוביות ולהקפיא. הקוביות הקפואות יכולות לשמש להכנת משקאות קרים וקינוחים, וגם כתחליף מרענן לקוביות קרח רגילות.
הסוד נמצא לא רק בצבע
צבע אדום וחזק נראה מזמין, אך הוא אינו המדד היחיד לטעם. המתיקות מושפעת מזן האבטיח, ממועד הקטיף ומתנאי הגידול. לכן אבטיח אדום במיוחד לא תמיד יהיה המתוק ביותר, ואבטיח מעט בהיר יותר עשוי להפתיע לטובה.

בסופו של דבר, אין שיטה שמבטיחה הצלחה מוחלטת. אבל שילוב של משקל כבד, כתם צהוב, קליפה תקינה וצליל חלול יכול להגדיל משמעותית את הסיכוי לחזור הביתה עם אבטיח מתוק, קר ועסיסי.
