כאשר אדם מבקש מהבנק ערבות בנקאית, למשל כדי להבטיח חוזה שכירות או השתתפות במכרז, הבנק מנפיק מסמך שבו הוא מתחייב לשלם לצד השלישי אם הלקוח יפר את ההסכם. במקרים רבים, הלקוח נדרש להפקיד את סכום הערבות בפיקדון מלא, מה שמבטיח לבנק 100% כיסוי כספי מראש, ולמעשה מונע ממנו כל סיכון.
על פי התעריפון של בנק הפועלים, ערבות בנקאית מסוג זה, כלומר כזו שמובטחת בפיקדון מלא, פטורה מעמלת הנפקה. אלא שלפי בקשה לתובענה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט, בפועל גבה הבנק עמלה בגובה 450 ש"ח, גם כאשר כל התנאים לפטור התקיימו.
3+וכשקוראים את המקרים, קשה שלא להרים גבה. באחד מהם, לקוח הפקיד כ-3,000 ש"ח, כסף שנשמר מראש עבור הערבות, וביצע את כל ההליך באופן עצמאי באפליקציה, ללא סיוע פקיד. למרות שהייתה הבטחת כיסוי מלאה מצד הלקוח, הבנק גבה ממנו עמלת הנפקה בסך 450 ש"ח ו-37 ש"ח נוספים בגין רישום שיעבוד.
במקרה נוסף, לקוח אחר הפקיד סכום של 4,000 ש"ח במעמד הבקשה, לאחר שלדבריו נאמר לו במפורש על ידי פקיד הבנק כי פעולה זו אינה כרוכה בתשלום. למרות זאת, גם הוא חויב בעמלה של 450 ש"ח, וב-74 שקלים נוספים עבור רישום השעבוד.
3+לטענת המבקשים, עצם הידיעה שנגבו מהם מאות שקלים, למרות שהיו אמורים להיות פטורים, הובילה לתחושות של תסכול, כעס ועוגמת נפש, כפי שכל לקוח היה מרגיש במקומם.
כפי שעולה מהבקשה, לא מדובר בטעות נקודתית אלא בפרקטיקה שיטתית, שהתרחשה לאורך תקופה ארוכה. לדבריהם, בנק הפועלים נהג לגבות עמלה גם כשלא היה רשאי לכך, בניגוד לחוק הבנקאות, לכללי גילוי נאות, ולחובת תום הלב הבנקאי.
3+במאי 2025, זמן קצר לפני שהוגשה הבקשה, פרסם בנק הפועלים תעריפון חדש, שבו הפטור מהעמלה, שהיה קיים קודם כשיש פיקדון מלא פשוט נמחק. המבקשים טוענים שזה לא מנקה את העבר, אלא להפך, זה רק מחזק את התחושה שעד לאותו רגע נגבו עמלות שלא כדין.
ההערכה היא שבסך הכול נגבו מהציבור למעלה מ-2.5 מיליון שקלים על פעולות שהיו אמורות להיות פטורות מתשלום. במסגרת הבקשה, מתבקש בית המשפט לחייב את הבנק להשיב את הסכומים שנגבו, בצירוף ריבית והצמדה, ולפסוק פיצוי נוסף לטובת הלקוחות שנפגעו.
3+מבנק הפועלים נמסר כי התביעה טרם הומצאה לבנק. לכשתתקבל, הבנק ילמד אותה, ויציג טענותיו בפני בית המשפט הנכבד.
