המתקפה הישראלית הנרחבת באיראן לא רק הנחיתה מכה קשה על פרויקט הגרעין ומשמרות המהפכה, אלא גם שלחה גלי הדף ברחבי המזרח התיכון כולו. התגובות, שנשמעו מהמפרץ ועד לבירות אירופה, חושפות תמונה מורכבת: איראן איננה חלק אינטגרלי מ"הלב הערבי", אלא שחקן חיצוני שמנסה להחדיר את זרועותיו באמצעות מיליציות ונאמנים שיעים. כעת, לאחר שישראל הפגינה יכולות צבאיות ומודיעיניות חסרות תקדים, מדינות האזור נאלצות לבחון מחדש את יחסן למעצמה השיעית, והנרטיב של "ישראל, שעושה את העבודה המלוכלכת" מקבל משמעות חדשה.

דיכוי מודרני: כך איראן הצליחה להשבית את האינטרנט במדינה
בשיחה עם ד"ר אייל פינקו, חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן, מתקבלת תמונה ברורה על האופן בו נתפסת הפעולה הישראלית. לדבריו, בעוד במערב, כפי שהתבטא קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, רווחת התפיסה שישראל "עושה את העבודה השחורה" עבור העולם, במזרח התיכון עצמו הנרטיב שונה. "הנרטיב הזה לא תופס במזרח התיכון", מסביר ד"ר פינקו. "במזרח התיכון רואים רק את הגדולה והיכולת הישראלית 'להוריד על הברכיים' את המעצמה האיראנית. זה הנרטיב המוביל".

ההפגנה העוצמתית של הכוח הישראלי לא נעלמה מעיניהן של המדינות הסוניות. "אני חושב שהמדינות הסוניות שהתנגדו לאיראן כל השנים, כמו סעודיה ומצרים, שואבות עידוד משמעותי מהעניין הזה שישראל הצליחה לפגוע קשות מאוד באיראן, בתוכנת הגרעין שלה ובסמלי שלטון", אומר ד"ר פינקו. לצד העידוד מהיכולת הישראלית, הוא מוסיף כי קיים גם חשש. "מצד אחד הן מעודדות מהיכולת וגם מכך שגם ארה"ב הייתה בעניין. מצד שני, אני חושב שכולם חרדים לראות מה עכשיו יהיו הצעדים הבאים של האיראנים".

היועץ של חמינאי ששרד ניסיון חיסול: "חשבתי שזו רעידת אדמה"
הסדק בציר וההזדמנות הדיפלומטית
אחד הביטויים המובהקים ביותר לחולשה האיראנית היה שתיקתו של ארגון הפרוקסי המרכזי שלה, חיזבאללה. המזרחן יוני בן מנחם מסביר כי הסיבה המרכזית לכך היא חולשתו של הארגון והחשש ממכה קשה עוד יותר מזו שספג במלחמה שהסתיימה בהפסקת אש בנובמבר 2024. לכך הצטרפו לחצים פנימיים בלבנון, מצד הנשיא, מפקד הצבא ואף יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, שהזהירו מפני החרבת המדינה.


הסדק בציר הרשע: חיזבאללה מתחיל להבין שאיראן לא שווה התאבדות
מעבר לכך, התגובה האזורית ליכולותיה של ישראל עשויה להוביל לשינויים דיפלומטיים מרחיקי לכת. ד"ר פינקו מעריך כי המהלך האחרון חיזק את רצונן של מדינות מפתח להצטרף להסכמי אברהם. "אני חושב שזה חיזק את הרצון של מצרים ובעיקר סעודיה להצטרף להסכמי אברהם", הוא קובע. "בטח ובטח שהאמריקאים הבטיחו להם שיבנו עבורם תוכנית גרעין אזרחית לסעודים, וזה בהחלט משמעותי מאוד".
מלחמת הנרטיבים בתקשורת הערבית
הפער בין התעמולה האיראנית למציאות בשטח בא לידי ביטוי באופן מובהק בסיקור התקשורתי בעולם הערבי. כלי תקשורת המזוהים עם איראן, כמו אל-מיאדין ואל-מנאר, ניסו לקדם נרטיב של ניצחון והתמקדו בחגיגות בטהרן, תוך טענה כי "ההכרעה נתונה בידי איראן".

מנגד, כלי תקשורת במדינות המפרץ, כמו אל-ערביה הסעודי וסקיי ניוז בערבית, הציגו תמונה הפוכה. "ישראל הדהימה את איראן לא רק ביוזמה לתקיפה ובהונאה המוצלחת, אלא גם בבחירת המטרות", נכתב בעיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט. פרשנים במצרים ובמפרץ שיבחו את "העליונות המודיעינית" ואת "היכולת הגבוהה באיסוף וניתוח מידע" של ישראל, והודו כי המדינה היהודית הקטנה הצליחה להערים על המעצמה האזורית.

"ישראל הדהימה את איראן": כך סיקרו את המלחמה בתקשורת הערבית
איראן מלקקת את הפצעים, ומתכננת את הצעד הבא
כעת, לאחר הפסקת האש שנחתמה ב-24 ביוני 2025, והשקעה של כ-500 מיליארד דולר שירדה לטמיון, השאלה הגדולה היא מה תעשה איראן. יוני בן מנחם מעריך כי המשטר יתמקד בראש ובראשונה בחידוש ייצור הטילים הבליסטיים כדי להחזיר לעצמו את כושר ההרתעה.
ד"ר פינקו מסכם את התמונה ומעריך כי איראן לא תשנה את האסטרטגיה הבסיסית שלה. "איראן לא תסגור כרגע שום מערכות, היא תוריד רגע קצת פרופיל בהיבטים של מימון ושל תמיכה, אבל היא בהחלט תמשיך לחזק את היכולות שלה, גם מול חיזבאללה, מול השיעים ובטח ובטח מול החות'ים, שנשארו עומדים ומהווים סמל להתנגדות הערבית מול ישראל", הוא אומר. "בהחלט איראן תמשיך לעשות את זה, זה חלק חשוב באסטרטגיה שלה".

המערכה הנוכחית אולי הסתיימה, אך המתיחות במזרח התיכון רחוקה מלהסתיים. ישראל הפגינה את כוחה, מדינות ערב בוחנות את צעדיהן, ואיראן, פצועה אך נחושה, כבר מתכננת את המהלך הבא.
