ישראל נכנסה לתהליך מסוכן של מדרון חלקלק בלבנון – כך זה קרה וממשיך לקרות, שלב אחר שלב: עד להחלטה החד-צדדית של הנשיא טראמפ להפסיק את התקיפות נגד איראן, ישראל הייתה חופשיה לתקוף בלבנון, למעשה כראות עיניה.

עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ארה"ב לטהרן – איראן ניסתה להכליל בה גם את לבנון. בעקבות לחץ אמריקני, ישראל נאלצה להיענות לכך באופן חלקי: הפעילות ההתקפית לא פסקה, אך מותנה. מאוחר יותר גם נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ולבנון בחסות אמריקנית.
ההסכם קבע כי על חיזבאללה להסיג את כל כוחותיו מצפון לנהר הליטני, וכי עצם נוכחותם מדרום לנהר מהווה הפרה. בהתאם לכך, התקיפות היזומות של צה"ל נגד פעילי הארגון נמשכו, אך צומצמו בעיקר לפעילות מצפון לליטני, לצורך הסרת איומים או בתגובה לפעולות יזומות של חיזבאללה.

מאוחר יותר, הושגה גם הבנה עם האמריקנים לפיה ישראל תימנע מתקיפות בדאחייה וחיזבאללה ימנע בתמורה מתקיפות בשטח ישראל. בצעד הזה ישראל למעשה ויתרה על מנוף לחץ משמעותי, אך קיבלה תמורה לא מבוטלת – חיזבאללה אכן הפסיק לירות ליישובי הצפון. כשהארגון ניסה לשבור את המשוואה הזו בעקבות ההסכם שהסתמן בין ארה"ב לאיראן – ישראל תקפה בסופו של דבר בדאחייה וחיזבאללה נאלץ לנצור את האש לצפון.
אך במקביל, בעקבות ההסכם בין ארה"ב לאיראן, ישראל נאלצה לעשות ויתור משמעותי ביחס להבנות הקודמות: הימנעות מתקיפות יזומות נגד מחבלי חיזבאללה במרחב שבין הליטני לקו הצהוב. מדובר בצעד בעייתי ביותר משתי סיבות: ראשית, זה המרחב שבו התנהלה רוב הלחימה. שנית, המשמעות היא שישראל מקיימת בהקשר זה את ההסכם בין ארה"ב לאיראן, שהיא אינה חלק ממנו – במקום את ההסכם שנחתם בין ישראל ללבנון בחסות אמריקנית.

למעשה זו בדיוק הנקודה שבה רה"מ בנימין נתניהו היה צריך למתוח קו אדום גם מול הנשיא טראמפ ולומר לו: 'הגענו בינינו להסכמות כשביקשת שנמתן את פעילות צה"ל בעקבות המו"מ שניהלת עם איראן. כיבדתי את בקשתך זו על אף המחיר הגלום בכך מבחינת ישראל, וכעת יש לעמוד בהסכמות אלה – ישראל לא תסכים לפתוח אותן פעם נוספת בגלל לחץ איראני'.
העובדה שישראל לא עמדה על שלה בנקודה זו רק הגדילה את התיאבון של איראן. הבוקר (שני) התבשרנו כי מעל ראשה של ישראל הוקם מנגנון ל"פירוק חיכוכים" בלבנון שבו חברות איראן, ארה"ב, קטאר, פקיסטן ולבנון – וישראל אינה חברה בו, אך תידרש בהמשך למלא אחר החלטות שיתקבלו בו.

בכך איראן מקבלת מעמד כמעט רשמי בלבנון – בניגוד גמור למדיניות שביקש הנשיא טראמפ לקדם, ובניגוד מובהק לאינטרס הישראלי והלבנוני. לזכותו של רה"מ נתניהו יש לציין כי נראה שהצליח לגרום לנשיא טראמפ להבין שאין מה לדבר כרגע על נסיגה ישראלית מלבנון – אך בקצב הזה, ייתכן שגם דרישה אמריקנית כזו תגיע.
בתוך כך, בימים הקרובים תיתכן נסיגה מצומצמת של צה"ל לטובת פיילוט שבמסגרתו ייכנס צבא לבנון לתא שטח מצומצם מדרום לליטני, שטוהר מנוכחות חיזבאללה. כצפוי, איראן וחיזבאללה יציגו זאת כהישג שלהן, אך בפועל זהו צעד שסוכם עליו עוד לפני ההסכם בין ארה"ב לאיראן, במסגרת המו"מ בין ישראל ולבנון.

כך ישראל הפכה את הקו הצהוב בדרום לבנון לקו האדום שלה מול ארה"ב, חיזבאללה ואיראן, וכרגע נראה שקרב הבלימה הזה הצליח. מנגד, הוויתורים החדשים שביצעה ישראל מסכנים את חיילי צה"ל, מהווים השלמה דה-פקטו עם נוכחות חיזבאללה מדרום לליטני, מעניקים לאיראן מעמד כמעט רשמי בלבנון, ומגדילים את התאבון של המשטר האיראני לשחוק עוד ועוד את העמדה הישראלית בלבנון.
