במהלך שירותו, החייל ראה באפליקציית הבנק פרסומת לפיקדון סגור בריבית של 3.5% לשנה. מתוך רצון לדאוג לחסכונותיו בזמן שהוא משרת, הפקיד שלושה סכומים של 10,000 ש"ח, סך הכול 30,000 ש"ח. רק מאוחר יותר, לאחר עיכוב בקבלת המסמכים, גילה שהריבית אינה אפקטיבית אלא נומינלית, וכי אופן חישוב הריבית שוחק את הרווח הצפוי.
כשהבין כי ייתכן שהוא מפסיד ריבית, ניסה לברר מול הבנק את האפשרות לשבור את הפיקדונות ולעבור למסלול משתלם יותר. בשיחה עם נציג הבנק נאמר לו שהעמלה על פירעון מוקדם עלולה להיות מעל 500 ש"ח לכל פיקדון, כלומר, יותר מ-1,500 ש"ח על כלל ההפקדות. הנוסחה לא נמסרה לו, והוא לא ידע לחשב את גובה הקנס מראש.
2+בעקבות כך, בחר לא לשבור את הפיקדונות, אך בהמשך נזקק לכסף ולקח מהבנק הלוואה בגובה של 30,000 ש"ח לרכישת רכב. תנאי ההלוואה כללו ריבית אפקטיבית של 6.43%, גבוהה משמעותית מהריבית של הפיקדון. לפי התביעה, סך הריבית ששילם על ההלוואה עמד על כ-1,929 ש"ח, בעוד שבפיקדון הוא היה צפוי להרוויח כ-1,050 ש"ח בלבד. הפער: כ-880 ש"ח – הפסד ישיר שנגרם לו רק בגלל שלא קיבל מידע מלא בשלב מוקדם.
הבקשה טוענת כי לא מדובר במקרה פרטי, אלא בתופעה רחבה שבה בנק לאומי מציג ללקוחות ריבית מפתה מבלי לפרט תנאים מהותיים, עמלות אפשריות ואופן חישוב מדויק. כך מוצאים עצמם לקוחות, ובעיקר כאלה שמשרתים במילואים ואינם זמינים לבדיקה מעמיקה, ניזוקים כלכלית מבלי להבין את מלוא משמעות ההחלטה הפיננסית שקיבלו.
2+האם מדובר בהטעיה או רק בחוסר שקיפות? את זה יקבע בית המשפט. אבל הסיפור הזה, של לקוח שהאמין שהוא נועל את חסכונותיו בריבית טובה, וגילה בדיעבד שהרווח שהובטח לו הפך להפסד, מעלה שאלות מטרידות על גבולות האחריות של הבנקים כלפי הציבור.
מלאומי נמסר: ״הבנק ילמד את בקשת התביעה ויגיב כמקובל לבית המשפט״.
