● רבן בר סאומה נולד בשנת 1220 בעיר בייג'ינג' שאז נקראה ז'ונגדו. ישנם ויכוחים רבים על המוצא שלו, במיוחד הדתי, לפני שהתבגר ונהיה לנזיר, אך הרוב הגדול מסכים כי כנראה שהוא היה מונגולי. הוא נולד למשפחה עשירה מאוד, אך למרות זאת, גזר עליו נזירות כבר בגיל 20 ואימץ אורח חיים סגפני. הוא החל להאמין בנצרות ונהיה לנוצרי אדוק, אשר חלומו הגדול הוא לעלות לירושלים.
● בגיל מבוגר, החליט יחד עם תלמידו הצעיר מרקוס להגשים את חלומו. כפי שאתם וודאי מנחשים, לא הייתה בידו האפשרות להזמין טיסה בדיל נחמד, והוא נאלץ להגשים את חלומו דרך הרגליים. הם החלו במסעם והגיעו לממלכת גאורגיה, תוך שהם עוברים באפגניסטן, אזרבייג'ן ומוסול – מדינות אשר אז לא היו ידועות, ותועדו ברשומותיהם של מרקוס ורבן בר סאומה.
● באותו הזמן היו אזהרות על סכנה בדרכים בדרום סוריה, והם שינו את יעדם לפרס. שם אחד מעשירי האזור קיבל אותם בביתו, ודאג לכל מחסורם. הוא ניסה לסדר להם דרך חזרה לסין, כיוון שלא ידעו מתי יוכלו להמשיך במסעם, אבל בעקבות מלחמות קשות שהתקיימו באותם שנים, הם נאלצו להישאר.
● בנתיים אותו אדם עשיר וחשוב מת, ומי שהחליפו היה מרקוס, עוזרו של רבן בר סאומה. המצב הצבאי נרגע מעט, והשניים נפרדו, כאשר מרקוס נשאר כגביר בפרס ואילו רבן בר סאומה נוסע עם חבורת אירופאים ומקנה של חיות רבות להמשיך במסעו.
● במהלך מסעותיו, הוא נחשף לראשונה ליבשת אירופה ולמדינות רבות שהיו עבורו תגלית גדולה כמו איטליה וצרפת. את הכל כמובן לא שכח לתעד בכתביו, והוא החל לשמש גם כשליח סיני (מעין שגריר) באירופה, בזכות מכתביו ששלח לסין בהם תיאר את היבשת המופלאה. לאחר שליחותו באירופה התגורר בר סאומה בבגדד. הוא סיכם את כל מסעותיו, והפך את כתביו לספר שפורסם באנגלית ב1928, כמה מאות שנים לאחר מכן. רבים אוהבים להסתכל בכתביו, עקב נקודת המבט המיוחדת של אדם מתרבות מזרחית שנחשף לתרבות מערבית ולא להיפך. הוא לא הגשים את חלומו להגיע לישראל, שהייתה אז בשליטה נוצרית, ונשאר בבגדד עד מותו ב1294.
