הגדרת סמכויות מערכת המשפט ומינוי שופטים:
לא בכדי, יעד זו הוא ראש וראשון לכל אלו שבאים אחריו. על מנת לחולל שינוי אמיתי, הכנסת והממשלה חייבות ליטול לעצמן את הסמכויות הביצועיות והחקיקתיות מחדש. הפעולות הנדרשות לטובת יצירת איזון מחודש בין הרשויות נידונו בהרחבה בשורת מאמרים והצעות חקיקה של אישי ציבור רבים, אך תהא תוכנית הפעולה אשר תהא, היא חייבת לכלול בין השאר חקיקה שתגדיר באופן ברור כיצד ובאילו תנאים יכול ביהמ"ש הישראלי ליטול לעצמו סמכות לביטול חוקים ("פסקת ההתגברות"), יצירת תהליך שקוף ופתוח למינוי שופטים תוך ייצוג הולם לנבחרי הציבור וצעדים שישיבו את מערכת המשפט לתצורתה המקורית טרם "המהפכה החוקתית" של אהרון ברק (צמצום זכות העמידה, תיחום גבולות הביקורת השיפוטית וביעור השימוש ב"סבירות" כאמת מידה מקובלת).
רק לאחר קיום רפורמה אמיתית ושורשית במערכת המשפט, תוכל מדינת ישראל להתקדם לצעדים הבאים והמתבקשים לטובת החזרת הריבונות והמשילות.
בלימת מעורבות זרה בענייניה הפנימיים של ישראל:
הצעד השני שנועד להחזיר את המושכות לידי הציבור ונבחריו צריך להתמקד בסילוק הגורמים הזרים אשר מנסים ולעיתים רבות גם מצליחים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות במדינת ישראל.
אנו בתנועת "אם תרצו" חשפנו כבר כי בעשור האחרון הוזרמו לישראל מעל 700 מיליון שקלים (לא כולל כספים שהם מקבלים מקרנות פוליטיות זרות כגון הקרן לישראל חדשה, קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס ועוד) לארגונים הפועלים בישראל ונעים כולם על המנעד שבין שמאל קיצוני לאנטי ציונות של ממש. מאות מיליוני אירו, דולר, לירה טורקית ודינר, זורמים יום-יום לעשרות רבות של ארגונים חותרים לשנויה היסודי של מדינת ישראל מבחינת אופייה וצביונה באופן ש"עוקף" ומבטל את הזכות הדמוקרטית של העם בישראל לפעול למען עיצוב מהלכי חייו במדינתו. השינויים אליהם חותרים הארגונים הזרים הללו כה קיצוניים, במגוון כה רחב של תחומים, שהם עלולים בהחלט להוביל לפירוקה מבפנים של המדינה.
ממשלה עתידית החפצה בטובתה של המדינה חייבת לפעול במספר מישורים על מנת להצר את צעדיהם ולגרום לסילוקם של הארגונים הללו, בין היתר באמצעות מיסוי כבד על פעולתם בשטחי המדינה, ביטול מעמדם כמלכ"ר והגבלה חריפה ודרסטית של האפשרות הניתנת להם לעתור לבג"ץ, להיכנס לשטחי יו"ש או לשתף פעולה עם משרדי ממשלה, וועדות הכנסת וגופים ביטחוניים.
הקשחת המענה לטרור לצד חיזוק המגזרים הנאמנים:
לאחר ששני הצעדים הראשונים יושלמו, ניתן יהיה לבסוף לטפל באופן אמיתי ושורשי בבעיית הטרור והפשיעה הלאומנית, אשר משתוללת ומהלכת איימים על אזרחי ישראל היהודים והנאמנים לה. לאחר רפורמה מעמיקה במערכת המשפט וסילוק גורמים זרים ואנטי-ישראלים, תוכל הממשלה לאמץ או לעשות שימוש אמיתי ותבוני בכלים העומדים לרשותה: הריסת בתי מחבלים, שלילת אזרחות, מאסרים ממושכים וכמובן הוראות פתיחה באש שיהלמו את המציאות המבצעית של ימינו. עם ישראל יוכל שוב לנצח.
לצד פעולות אלו, חייבים להמשיך ולעודד באופן אקטיבי את בעלי הברית הנאמנים למדינת ישראל ולעם היהודי אשר חיים בישראל. דרוזים, צ'רקסים, נוצרים ומוסלמים אשר יקשרו את גורלם בגורל המדינה, ישרתו בצה"ל ובגופי הביטחון השונים, חייבים לקבל את היחס הראוי וההולם לעמדתם שאינה מובנת מאליה במציאות הנוכחית. יחס זה יכול להינתן בצורה של תוכניות השתלבות באקדמיה ובמעגל התעסוקה שיבהירו שהשותפות האמיתית יכולה וחייבת להמשיך מהמערכת הביטחונית למשק הישראלי. העם היהודי חייב להבחין ולבודד בין הגורמים החיוביים בקרב בני המיעוטים, לצד מלחמה עיקשת בגורמים העוינים ותומכי הטרור. כך תוכל ישראל, לאורך השנים, לעודד בני מיעוטים בהיקפים הולכים וגדלים, להצטרף למפעל הציוני האדיר.
לסיכום:
כל הפעולות שצוינו לעיל הן ברות השגה בתוך שנים ספורות. אם מדינת ישראל תשכיל ותצליח להעמיד בקרבה ממשלה ציונית אמיתית, אין שום סיבה שלא נוכל לעשות זאת. איש עדיין לא יודע מתי יתקיימו הבחירות הבאות, כל שכן מה יהיו תוצאותיהן, אך עלינו להבהיר כבר מעכשיו מה אנו מצפים מהממשלה שתגיע. כפי שנאמר בתחילת המאמר, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו היה ועודנו בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להקמת ממשלה עתידית (בהסתמך על סקרי דעת קהל), לכן יש צורך ממשי לקרוא לו כבר עכשיו להציג מצע אשר יכלול את היעדים שהוצגו כאן. "אם תרצו – אין זו אגדה".
כותב הדעה – שי רוזנגרטן, רכז פעילים ארצי, תנועת "אם-תרצו"
