"זהו רגע היסטורי. היום ניתן החיסון הרביעי מקורונה, בפעם הראשונה בעולם". כך פתחה בחגיגיות פרופ' גילי רגב- יוחאי את מחקר החיסון הרביעי הגדול בשיבא, במסגרתו יחסונו מאות עובדי בית החולים. כאמור, מדובר בפעם המתועדת הראשונה בה מוזרקת מנה רביעית של החיסון של חברת פייזר לבני אדם.
למרות החגיגיות המתועדת, אם תשאלו את פרופ' רגב- יוחאי, היא לא הייתה ממליצה לכם להתחסן בשלב זה. "תופעות הלוואי לא ידועות, והצורך במנה עדיין לא ברור" היא מנמקת. גורמים רפואיים בכירים נוספים, כאלו שהביעו הסכמה מוחלטת עם כל אחד ממבצעי החיסון הקודמים, קמו הפעם ואמרו- ההחלטה הזו לא התקבלה כמו שצריך.
המחקר מתקיים לאחר שההמלצה בדבר פתיחת מבצע החיסונים בישראל התקבלה. כן, קודם החליטו ורק לאחר מכן טרחו לבדוק מהי משמעות ההחלטה.
ביום שלישי האחרון הודיע צוות הטיפול במגיפות, יחד עם ועדת החיסונים, שבהצבעה שנערכה לאחר הדיון 86% מהחברים הצביעו בעד חיסון רביעי לאוכלוסיות בסיכון. הזכרנו דיון, אז מן הראוי שנדווח גם על מה שקרה במקביל אליו: התכנסות של קבינט הקורונה, במהלכו הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט כי הוא 'מצפה' ממשרד הבריאות לאשר את המנה הרביעית.
זה לא נגמר שם. במהלך אותה ישיבת קבינט נרשם עימות בין רה"מ לבין ד"ר שרון אלרעי פרייס. הראשון ביקש לדעת, היכן המחקר המדובר עומד. המשיבה טענה, כי הוא יחל למחרת. ראש הממשלה נזף בה בחזרה- וטען כי משרד הבריאות 'מבזבז זמן יקר'. למה צריך מחקר, ומהי חשיבות אותו זמן- כשההחלטה בדבר החיסון מתקבלת עוד לפני הליך הבדיקה המינימלי?
האינטרס הציבורי הוא שאזרחי ואזרחיות מדינות ישראל ייצאו להתחסן. במנה הראשונה והשנייה זה עבד בצורה נהדרת, בשלישית קצת פחות. אפשר לדון על הסיבות, אבל אין ספק- כשריח פוליטי חריף נודף מהחלטה מקצועית שמדברת על בריאות התושבים, ועל בטיחות הליכים רפואיים שהמדינה מבקשת מהם לעשות- זה מסוכן.
