לקראת החורף, כשמבצעי החיסון נגד שפעת יוצאים לדרך, רבים עדיין מתלבטים אם להתחסן. לצד החשש מתופעות לוואי והספקות לגבי יעילות החיסון, נתונים רפואיים מצביעים על כך שההגנה מפני שפעת אינה מסתכמת במניעת חום, שיעול או כמה ימי מחלה. הנגיף עלול לגרום לסיבוכים חמורים, לרבות דלקת ריאות, פגיעה בשריר הלב וסיבוכים נוירולוגיים. על פי נתוני המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), גם בעונת השפעת האחרונה החיסון הפחית את הסיכון לאשפוז, אף שיעילותו הייתה נמוכה יחסית לעונות קודמות.
ד"ר שלי ליפמן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה, מבקשת להפריך חמישה מיתוסים נפוצים על המחלה ועל החיסון, על רקע תופעה המכונה "עייפות חיסונים" (Vaccine Fatigue) , תחושת שחיקה או רתיעה מהתחסנות חוזרת, שעשויה להשפיע על נכונות הציבור לקבל חיסונים.
לא רק צינון: הסיבוכים שעלולים להתפתח משפעת
אחת התפיסות הנפוצות היא ששפעת אינה שונה באופן מהותי מהצטננות רגילה. אלא שבפועל מדובר במחלה נגיפית של מערכת הנשימה, שעלולה לגרום לתחלואה קשה ואף למוות. התסמינים כוללים בין היתר חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, חולשה ושיעול, אך לא כל החולים מפתחים חום. במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים כמו דלקת ריאות, דלקת בשריר הלב ואף פגיעה במערכת העצבים. למרות שהסיכון לסיבוכים גבוה במיוחד בקרב מבוגרים, נשים בהיריון, ילדים צעירים ואנשים עם מחלות רקע, גם צעירים ובריאים אינם חסינים מפני מחלה קשה. המשמעות היא שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח שהמחלה תחלוף ללא סיבוכים.
אפשר להדביק עוד לפני שמרגישים חולים
מיתוס נוסף הוא שהישארות בבית לאחר הופעת התסמינים מספיקה כדי למנוע הדבקה של אחרים. בפועל, אדם שנדבק בשפעת עלול להיות מדבק עוד לפני שהוא יודע שהוא חולה. לפי ה-CDC, אנשים החולים בשפעת עשויים להדביק אחרים כבר כיום אחד לפני הופעת התסמינים, ולהמשיך להיות מדבקים במשך כחמישה עד שבעה ימים לאחר תחילת המחלה. רמת ההדבקה גבוהה במיוחד בשלושת הימים הראשונים למחלה, ואצל ילדים קטנים או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת תקופת ההדבקה עשויה להיות ממושכת יותר. לכן, גם מי שמקפיד להישאר בבית כשהוא חולה עלול להדביק אחרים לפני הופעת התסמינים הראשונים.
הנתון המשמעותי: גם חיסון שאינו מושלם מגן מאשפוז
אחת הטענות החוזרות נגד חיסוני שפעת היא שמכיוון שהנגיף משתנה משנה לשנה, אין טעם להתחסן אם החיסון אינו מותאם במדויק לזנים הנפוצים באותה עונה. ואכן, יעילות החיסון משתנה בין עונות השפעת, בהתאם לזנים הנפוצים, למידת ההתאמה של החיסון ולמאפייני המתחסנים. עם זאת, גם כאשר ההגנה מפני הדבקה מוגבלת, החיסון עשוי להפחית את הסיכון למחלה קשה ולאשפוז. על פי הערכות ביניים שפרסמו המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) במרץ 2026, במהלך עונת השפעת 2025-2026 בארצות הברית, החיסון הפחית בכ-30% את הסיכון לאשפוז עקב שפעת בקרב מבוגרים מחוסנים, ובכ-41% בקרב ילדים ובני נוער מחוסנים, בהשוואה ללא מחוסנים.
מדובר בהפחתה יחסית בסיכון לאשפוז, המבוססת על נתוני מעקב אמריקניים, ולא בשיעור המתחסנים שלא אושפזו. כמו כן, הנתונים אינם מעידים בהכרח על יעילות החיסון בישראל בעונת השפעת 2026-2027. הממצאים מדגישים נקודה חשובה: חיסון אינו חייב למנוע כל הדבקה כדי לספק הגנה משמעותית מפני סיבוכי המחלה. עם זאת, אין להסיק מכך שכל אדם מחוסן שיידבק בשפעת יחווה בהכרח מחלה קלה או קצרה יותר.
לא רק הריאות: הקשר בין חיסון שפעת לבריאות הלב
בשנים האחרונות מתרחב המחקר גם להשפעות האפשריות של חיסון השפעת מעבר למניעת מחלה נשימתית. מחקרים מצאו קשר בין התחסנות נגד שפעת לבין סיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולריים, ובהם התקפי לב ושבץ מוחי, במיוחד באוכלוסיות עם מחלות לב קיימות. על פי סקירה ומטא־אנליזה שפורסמה בשנת 2026 ומתוארת באתר ה-CDC, בקרב מטופלים עם מחלת לב איסכמית ואי־ספיקת לב נמצא קשר בין התחסנות נגד שפעת לבין סיכון נמוך יותר להתקפי לב ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. עם זאת, חשוב להבחין בין קשר סטטיסטי לבין הוכחה שהחיסון עצמו מונע כל אחד מהאירועים הללו. הממצאים אינם הופכים את חיסון השפעת לתחליף לטיפול במחלות לב, אך הם מחזקים את חשיבות מניעת הזיהום באוכלוסיות בסיכון.
האם החיסון עצמו עלול לגרום לשפעת?
אחד החששות הנפוצים הוא שהחיסון עצמו עלול לגרום למחלה שאותה הוא נועד למנוע. אלא שהחיסון המוזרק נגד שפעת אינו מכיל נגיפים חיים המסוגלים לגרום לשפעת, ולכן אינו יכול לגרום למחלה. גם החיסון הניתן בתרסיס לאף, שמכיל נגיפים חיים מוחלשים, מתוכנן כך שלא יגרום למחלת שפעת. עם זאת, הוא אינו מתאים לכל האוכלוסיות, לרבות נשים בהיריון ואנשים עם דיכוי חיסוני. תופעות הלוואי השכיחות של החיסון המוזרק כוללות כאב או רגישות באזור ההזרקה, עייפות, כאבי שרירים ולעיתים חום קל. לרוב מדובר בתופעות חולפות, שאינן מעידות על הידבקות בנגיף.
מתי כדאי להתחסן ומי נמצא בסיכון?
לפי משרד הבריאות, החיסון נגד שפעת מומלץ מדי שנה החל מגיל חצי שנה, בכפוף להתאמה רפואית. ההמלצה משמעותית במיוחד עבור אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר לסיבוכים, ובהן בני 65 ומעלה, נשים בהיריון, ילדים צעירים ואנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות מכיוון שהגנה חיסונית מתפתחת בדרך כלל כשבועיים לאחר קבלת החיסון, משרד הבריאות ממליץ להתחסן בתחילת מבצעי החיסונים, לרוב בחודשים ספטמבר ואוקטובר. הרכב החיסון מתעדכן מדי שנה בהתאם לזני השפעת הצפויים להיות נפוצים.
לסיכום, מדגישה ד"ר ליפמן את חשיבות ההתחסנות לא רק עבור האדם עצמו, אלא גם עבור הסובבים אותו: "להתחסן נגד שפעת זה כבר לא רק עניין של "לא להפסיד ימי עבודה. זוהי טכנולוגיית מנע מתקדמת, בטוחה ומוכחת ששומרת על הלב, על המוח, ועל האנשים שאתם אוהבים. אז הגיע הזמן לשים את 'עייפות החיסונים' בצד וללכת להתחסן למען הבריאות של כולנו".
