האם התנהלות הפרקליטות סביב מסירת חומרי החקירה מונעת את השלמת עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו? בדיון שנערך היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי ההגנה עדיין ממתינה לפרוטוקולים ולתרשומות הנוגעים לאישורים שנתן היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לפתיחה בחקירות ולביצוע פעולות נגד ראש הממשלה.
בעקבות המחלוקת על היקף החומרים שהועברו, המשך חקירתו של מנדלבליט מתעכב בשלב זה. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טען כי התביעה בוחרת אילו מסמכים לחשוף, והזהיר מפני מצב שבו ההגנה אינה יכולה לברר את מלוא העובדות. השופטים נדרשו להתערב ולבקש הבהרות, בעוד הפרקליטות התעקשה כי היא פועלת בהתאם להחלטות בית המשפט.
חדד תקף את תירוש בשל מסמכים חסרים, השופט התערב ודרש תשובות
עדותו של מנדלבליט הפכה לאחד המוקדים המשמעותיים בפרשת ההגנה במשפט נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שהיה אחראי על אישור החקירות נגד ראש הממשלה, נדרש להשיב לשאלות על ההחלטות שקיבל, על המידע שהוצג בפניו ועל הפיקוח שהפעיל בזמן אמת. אלא שכעת, כאשר ההגנה מבקשת להמשיך ולברר את הסוגיות הללו, היא טוענת שאינה מחזיקה בכל המסמכים הדרושים לה.
במהלך הדיון הבהיר חדד כי הסנגורים ממתינים לקבלת חומרים נוספים כדי שיוכלו להמשיך בחקירתו של מנדלבליט. במקביל, הוא הצביע על פערים בין רשימות המסמכים שהגישה הפרקליטות לבין התיעוד שהועבר בפועל לעיון השופטים. כך נוצר מצב חריג: דווקא כאשר ההגנה מבקשת לעמת את מי שאישר את החקירות עם התיעוד שנערך בתקופת כהונתו, מתנהל מאבק נוסף על עצם האפשרות לקבל את החומר הרלוונטי.
"דרמטי": החומרים שהפרקליטות העבירה להגנת נתניהו בלילה
במוקד העימות עמדה הודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט ב־5 בנובמבר, ובה פירטה את המסמכים שהועברו לעיון ההרכב. לטענת חדד, בהמשך התברר כי השופטים קיבלו גם חומרים נוספים שלא נכללו ברשימה שהוצגה להגנה. בין היתר הצביע הסנגור על תרשומת מ-2 באוקטובר 2017 ועל תיעוד הנוגע ל-14 בדצמבר באותה שנה.
חדד טען כי לא ניתן להשאיר בידי התביעה את ההכרעה הבלעדית אילו מסמכים רלוונטיים למחלוקת על אישורי החקירה. "אי אפשר לעשות צ'רי פיק, שיושבים על הר של חומר אתם מחליטים את זה נגלה, את זה לא, את זה ניתן מושחר", תקף. בהמשך דרש להעביר את מלוא התרשומות והפרוטוקולים, ולא להסתפק במסמכים שנבחרו על ידי הפרקליטות.
חתם או לא חתם? המסמכים שהציתו עימות חריף בעדות מנדלבליט
מבחינת ההגנה, המשמעות חורגת הרבה מעבר למחלוקת טכנית. אם הסנגורים אינם יודעים אילו מסמכים קיימים, הם מתקשים לבדוק האם מנדלבליט אכן אישר את כל הפעולות שבוצעו בחקירות, או שמא היו כיוונים שנפסלו והמשטרה המשיכה לפעול בעניינם. חדד הזכיר גם פרוטוקול מיולי 2017, שלטענתו לא הופיע ברשימות החומר, אף שכלל התייחסות מפורשת של מנדלבליט לאי-אישור כיוון חקירה מסוים. לדבריו, המקרה ממחיש מדוע אין להסתפק בהצהרות כלליות על שלמות החומר.
העימות החריף כאשר השופט עודד שחם ביקש לברר אם כל התיעוד הרלוונטי הועבר לבית המשפט. "האם אלה כל הפרוטוקולים שאתם מחזיקים שנוגעים לנושאים שנויים במחלוקת?", שאל את התובעת יהודית תירוש. תחילה השיבה בחיוב, אולם בהמשך הבהירה כי לא בדקה בעצמה את כל החומרים הנוגעים לתיקים 1000 ו-2000. "אני אומרת בזהירות, לא מכירה עד הסוף את הדברים, לא עיינתי בעצמי בפרוטוקולים שקשורים לאלף ואלפיים", אמרה.
שחם עמד על הצורך בהבהרה מפורשת בנוגע לשלמות המסמכים שהועברו. תירוש הסבירה כי העבודה חולקה בין אנשי צוות התביעה וכי היא עצמה בחנה את החומרים הקשורים לתיק 4000. לדבריה, הפרקליטות פועלת בהתאם להחלטות בית המשפט, המחייבות מסירת פרוטוקולים הנוגעים לאישורי החקירה, ולא את כלל התיעוד של ישיבות הליווי. אלא שההבחנה הזאת היא בדיוק אחת מנקודות המחלוקת: ההגנה טוענת כי אין לאפשר לתביעה לקבוע לבדה אילו פרוטוקולים קשורים לאישורים, כאשר תוכנם המלא אינו ידוע לסנגורים.
העיכוב בהשלמת העדות מגיע לאחר שורת דיונים שבהם נדרש מנדלבליט להשיב לשאלות על אופן ניהול החקירות נגד נתניהו. בין היתר אישר כי לא כל פעולות המשטרה קיבלו את אישורו האישי, וכי במקרה מסוים הורה להפסיק פעולת האזנה שלא אישר. הוא גם מתח ביקורת על אמצעי לחץ שהופעלו כלפי אדם המקורב לעד המדינה ניר חפץ.
בדיונים אחרים התעוררה מחלוקת בנוגע לאישור לחקור את נתניהו בחשד לשוחד בתיק 4000. מנדלבליט אישר כי במסמך שהוצג לו לא הופיע אישור מפורש לחקירה בעבירה זו, אך הסביר כי נתן לחוקרים אישור לפי נושאים והשאיר להם שיקול דעת בנוגע לסיווג העבירות. ההגנה מבקשת לבחון את הדברים מול הפרוטוקולים והתרשומות שנערכו בזמן אמת, כדי לברר מה בדיוק אושר, באילו תנאים והאם החוקרים פעלו במסגרת הסמכות שניתנה להם. לכן, כל מסמך נוסף עשוי להיות משמעותי להמשך החקירה. מבחינת הסנגורים, אי-מסירת מלוא התיעוד אינה רק עניין של סדרי דין, אלא מכשול בבירור אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בעדות.
לצד הפרוטוקולים הנוגעים למנדלבליט, העלה חדד גם את העיכובים בהעברת רשימת חומרי החקירה. לדבריו, כבר ב010 בספטמבר ניתנה החלטה המחייבת את המדינה להעביר את הרשימה, אך מאז ניתנו ארכות חוזרות. במהלך הדיון התברר כי המועד החדש שנקבע הוא 23 בנובמבר. "חודשיים וחצי נחכה לרשימת חומרי חקירה, היה צריך להיות מוכן לפני שבע שנים. עדיף מאוחר מאשר אף פעם", אמר חדד.
חדד הסביר כי העיכובים משפיעים על היערכות ההגנה לעדים נוספים ומאלצים אותה לשנות שוב ושוב את תוכנית העבודה. "כל ארכה כזו מחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש", הדגיש. גם עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', הצטרף לביקורת והבהיר כי האחריות לקיום החלטות בית המשפט מוטלת על הפרקליטות, ולא רק על היחידות החוקרות שאליהן מועברות הבקשות. "הציפייה היא לא שגר ושכח", אמר.
חן דרש מהתביעה לפקח באופן פעיל על איתור המסמכים, במיוחד לנוכח חומרים שהתגלו במהלך המשפט ולא הופיעו ברשימות המקוריות. תירוש השיבה כי מדובר בעבודה מורכבת הכוללת בדיקות מול גורמי חקירה, בחינת תרשומות פנימיות וסיווג המסמכים בהתאם להחלטות השופטים.
בהמשך הדיון העלה חדד סוגיה נוספת הנוגעת לפריט שלדבריו נראה בתיעוד וידאו מחקירת צחי בן חמו, אך לא אותר בחומרים שנמסרו להגנה. הסנגור דרש לדעת מי חיפש את הפריט, כיצד התבצעו הבדיקות ומדוע לא התקבל הסבר מפורט על היעדרו.
"אנחנו רוצים לדעת, מגיעה לנו תשובה", אמר. חדד הוסיף כי כאשר מדובר בחומר שקיומו נראה בתיעוד מצולם, יש חשיבות מיוחדת לבירור הנסיבות שבהן לא אותר. "זה מטריד אותנו. ביקורת שיפוטית אמיתית מחייבת תשובות אמיתיות", טען. השופט שחם השיב כי הסוגיה כבר נדונה וכי טענות ההגנה שמורות לה, אך ציין שיש גבול להיקף הבירור שניתן לקיים באותו שלב.
