בדיון שנערך היום (רביעי) התברר כי ההגנה עדיין ממתינה לרשימות ולמסמכים הנוגעים לאישורי החקירה, למרות החלטות קודמות של השופטים. סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, טען כי הפרקליטות העבירה לעיון ההרכב חומרים שלא נכללו ברשימה שהוצגה להגנה, והאשים אותה בגילוי סלקטיבי של מסמכים. במהלך העימות נדרש השופט עודד שחם לברר אם כל הפרוטוקולים הרלוונטיים הועברו, אך התובעת יהודית תירוש הבהירה כי לא עיינה בעצמה בחלקם. בהמשך העלה חדד גם את סוגיית הראיות שלא אותרו, ושאל: "איפה הבור השחור שכל המסמכים נעלמים אליו?".
העימות החל כאשר חדד הצביע על פער בין הודעת הפרקליטות לבית המשפט לבין החומרים שלטענתו הועברו בפועל לעיון השופטים. ב-5 בנובמבר הגישה התביעה הודעה שבה פירטה את המסמכים שהועברו לעיון ההרכב ואת החלקים שנמסרו להגנה. אלא שלדברי חדד, ממידע שהתקבל בהמשך עלה כי השופטים קיבלו גם מסמכים נוספים, שלא הופיעו באותה רשימה. בין היתר הצביע הסנגור על תרשומת מ-2 באוקטובר 2017 ועל פרוטוקול מ-14 בדצמבר באותה שנה.
עו"ד חדד מתעקש על זימון היועמ"שית: "הסמכות בהחלט קיימת"
חדד טען כי ההגנה לא קיבלה את מלוא החומרים הנוגעים למועדים הללו, וכי הפרקליטות אינה יכולה להחליט באופן חד־צדדי אילו מסמכים קשורים לאישורי החקירה ואילו אינם נדרשים לגילוי. "אי אפשר לעשות צ'רי פיק, שיושבים על הר של חומר אתם מחליטים את זה נגלה, את זה לא, את זה ניתן מושחר", אמר.
הטענה של חדד מציבה שאלה משמעותית: כיצד יכולה ההגנה לבחון את היקף האישורים שניתנו לחוקרים, כאשר היא אינה יודעת בוודאות אילו פרוטוקולים קיימים ואילו מהם הועברו לעיון בית המשפט? מבחינת הסנגורים, אין מדובר במחלוקת טכנית על אופן סידור המסמכים, אלא בשאלה הנוגעת ליכולתם לבדוק את חוקיות פעולות החקירה שבוצעו בתיקי האלפים.
הפרקליטות מאותתת על נכונות לשיח ישיר להסדר במשפט נתניהו
בהמשך הדיון ביקש השופט עודד שחם לקבל תשובה ברורה מהפרקליטות. "האם אלה כל הפרוטוקולים שאתם מחזיקים שנוגעים לנושאים שנויים במחלוקת?", שאל את התובעת יהודית תירוש. תחילה השיבה תירוש בחיוב. אלא שכאשר נמשך הבירור, הבהירה כי לא בדקה בעצמה את כל החומרים הנוגעים לתיקים 1000 ו-2000. "אני אומרת בזהירות, לא מכירה עד הסוף את הדברים, לא עיינתי בעצמי בפרוטוקולים שקשורים לאלף ואלפיים", אמרה.
השופט שחם עמד על כך שלא ניתנה הצהרה ברורה מספיק בנוגע לשלמות החומר שהועבר. תירוש הסבירה כי העבודה חולקה בין אנשי צוות התביעה, וכי היא עצמה בחנה את הפרוטוקולים הקשורים לתיק 4000. באשר לחומרים האחרים, ציינה שהיא מניחה שאילו נמצאו מסמכים רלוונטיים נוספים, הם היו מועברים.
הפרקליטות מתנגדת להופעת היועמ"שית במשפט נתניהו – זה התירוץ
ההבחנה בין תשובה המבוססת על בדיקה אישית לבין הסתמכות על עבודתם של אחרים עמדה במרכז חילופי הדברים. בעוד בית המשפט ביקש לוודא שהחומר הרלוונטי נמצא בפניו, התובעת הבהירה כי ידיעתה על חלק מהפרוטוקולים אינה מבוססת על עיון ישיר.
תירוש דחתה את הטענה להסתרת מסמכים, והסבירה כי החלטת בית המשפט חייבה להעביר פרוטוקולים הנוגעים לאישורי החקירה, ולא את כלל התיעוד של ישיבות הליווי שהתקיימו. אולם מבחינת ההגנה, עצם ההבחנה שמבצעת הפרקליטות בין סוגי המסמכים היא חלק מהמחלוקת, שכן לטענתה דווקא בפרוטוקולים שלא הועברו עשויות להימצא התייחסויות רלוונטיות לאישורים שניתנו.
כדי להמחיש את טענתו הזכיר חדד פרוטוקול מיולי 2017, שלדבריו לא הופיע בעבר ברשימות חומרי החקירה. לטענת הסנגור, באותו מסמך נרשמה התייחסות מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שלפיה לא אישר כיוון חקירה מסוים. חדד טען כי אלמלא נחשף המסמך בהמשך, ההגנה לא הייתה מודעת לקיומו ולתוכנו. הדוגמה הזאת שימשה אותו כדי להסביר מדוע אינו מוכן להסתפק בהצהרה כללית שלפיה כל החומר הרלוונטי הועבר.
אם מסמך שלא הופיע ברשימה עשוי להכיל התייחסות מפורשת לאי-אישור פעולה, עולה השאלה כיצד ניתן לוודא שאין פרוטוקולים נוספים בעלי משמעות דומה. מנגד, השופטים הבהירו כי גם לבירור כזה יש גבולות, וכי יש לפעול בהתאם להחלטות שניתנו בנוגע להיקף החומר שיש להעביר.
לצד המחלוקת על הפרוטוקולים, העלה חדד סוגיה נוספת: העיכובים החוזרים בהעברת רשימת חומרי החקירה. לדבריו, כבר ב-10 בספטמבר ניתנה החלטה המחייבת את המדינה להעביר את הרשימה, אך מאז ביקשה הפרקליטות ארכות נוספות. במהלך הדיון התברר כי המועד החדש שנקבע הוא 23 בנובמבר.
"חודשיים וחצי נחכה לרשימת חומרי חקירה, היה צריך להיות מוכן לפני שבע שנים. עדיף מאוחר מאשר אף פעם", אמר חדד. הסנגור הסביר כי העיכובים אינם מאפשרים להגנה להתכונן כראוי להמשך חקירתו של מנדלבליט ולעדויות נוספות שהיא מבקשת להביא. לדבריו, בכל פעם שניתנת ארכה נוספת, נאלצים עורכי הדין לשנות את תוכנית העבודה שלהם. "כל ארכה כזו מחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש", הדגיש.
השופט שחם הכיר במורכבות הכרוכה באיתור המסמכים, אך ציין כי טענות ההגנה מובנות וכי המדינה צריכה להביא אותן בחשבון. תירוש הסבירה כי חלק מהעיכוב נובע מהצורך לבצע בדיקות מול היחידות החוקרות, שחלק מאנשיהן כבר אינם ממלאים את תפקידיהם המקוריים. לאחר מכן, לדבריה, נדרשת הפרקליטות לבחון את סיווג החומרים ואת השאלה אם יש להעבירם להגנה.
עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', הצטרף לביקורת על אופן הטיפול בחומרי החקירה. חן הדגיש כי האחריות לקיום החלטות בית המשפט מוטלת על הפרקליטות עצמה, ולא ניתן להסתפק בהעברת הבקשות ליחידות החוקרות ובהמתנה לתשובותיהן. "הציפייה היא לא שגר ושכח", אמר. לדבריו, במהלך המשפט כבר התברר כי קיימים מסמכים שלא נכללו ברשימות חומרי החקירה, ולכן יש צורך בבדיקה יסודית המבוססת גם על המידע שנחשף בדיונים. חן דרש מהתביעה לוודא שהחיפושים מתבצעים באופן ממשי ושכל המידע הידוע לה משמש לאיתור המסמכים.
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הבהירה כי התביעה מודעת לאחריותה. תירוש השיבה כי הפרקליטות אינה מסתפקת בהעברת הבקשות למשטרה, אלא בוחנת את החומרים שמתקבלים כדי לקבוע אם יש לכלול אותם ברשימות או להעבירם להגנה. לדבריה, לא מדובר במסמכים שהתקבלו בעבר והוצאו מרשימות חומרי החקירה, אלא בבדיקה נוספת של חומרים פנימיים ושל תיעוד שאולי לא הועבר לפרקליטות מלכתחילה.
שיאו של העימות הגיע כאשר חדד העלה את סוגיית הראיות שלא אותרו, ובפרט פריט שלדבריו ניתן לראות בתיעוד וידאו מחקירת צחי בן חמו. הסנגור טען כי אף שקיומו של הפריט נראה בתיעוד, הוא לא נמצא בחומרים שנמסרו להגנה. חדד ביקש לקבל תשובות מפורטות על הניסיונות לאתרו, לרבות זהות הגורמים שביצעו את החיפוש והפעולות שננקטו. "אנחנו רוצים לדעת, מגיעה לנו תשובה", אמר.
לדבריו, כאשר מדובר בפריט שנראה לעין בתיעוד מצולם, לא ניתן להסתפק בהודעה כללית שלפיה הוא לא אותר. "זה מטריד אותנו. ביקורת שיפוטית אמיתית מחייבת תשובות אמיתיות", טען. ואז הפנה לבית המשפט את השאלה שהמחישה את עומק חוסר האמון של ההגנה בטיפול בחומרים: "איפה הבור השחור שכל המסמכים נעלמים אליו?" השופט שחם השיב כי הנושא כבר נדון וכי טענות ההגנה שמורות לה, אך הבהיר שיש גבול להיקף הבירור שניתן לקיים במסגרת הדיון.
העימותים סביב המסמכים מתקיימים בשלב שבו ההגנה מבקשת לבחון את החלטותיו של מנדלבליט, את האישורים שניתנו לחוקרי המשטרה ואת השאלה אם פעולות מסוימות בוצעו ללא סמכות מתאימה. לשם כך מבקשים הסנגורים לעיין בפרוטוקולים, בתרשומות ובמסמכים שעשויים לשפוך אור על ההחלטות שהתקבלו בזמן אמת. אלא שבמקביל לדיונים על תקינות החקירות עצמן, נאלצת ההגנה, לטענתה, להקדיש זמן נוסף לבירור שאלות בסיסיות: אילו מסמכים קיימים, מה הועבר לפרקליטות, מה נמסר לבית המשפט ומדוע חלק מהחומרים עדיין אינם בידיה.
הפרקליטות עומדת על כך שהיא מקיימת את החלטות השופטים ופועלת לאיתור התיעוד הרלוונטי. הסנגורים, מנגד, טוענים כי התמונה המלאה טרם נחשפה וכי גילוי חלקי ועיכובים חוזרים מקשים על ניהול פרשת ההגנה. בינתיים, לאחר חודשים של בקשות, ארכות ומחלוקות, רשימת חומרי החקירה עדיין ממתינה להשלמת הבדיקה, כאשר המועד הבא שנקבע להעברת החומרים הוא 23 בנובמבר.
