על רקע הגילויים והשאלות שעלו בעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, בעיקר בנוגע לאישורים שניתנו לפתיחת חקירות ולביצוע פעולות בתיקי האלפים, התובעת יהודית תירוש הצהירה היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים כי דלתם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה נותרה פתוחה לשיח ישיר על הסדר אפשרי במשפט נתניהו.
הדברים נאמרו במהלך דיון שעסק גם באפשרות להביא את היועמ"שית בפני השופטים, בעוד ההגנה ממשיכה להעלות שאלות על תקינות הליכי החקירה ועל היקף האישורים שניתנו בזמן אמת. במקביל, סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, קרא להרכב לגלות מעורבות רבה יותר בניסיון להביא לסיום המשפט.
עו"ד חדד מתעקש על זימון היועמ"שית: "הסמכות בהחלט קיימת"
במהלך הדיון התייחסה התובעת יהודית תירוש לאפשרות שבית המשפט מבקש לקדם מהלך שיביא לסיום ההליך באמצעות הסכמה בין הצדדים. "אם בית המשפט מכוון לכיוון ההליך בדרך של הסכמה או הסדר, זאת הזדמנות להזכיר שוב שדלתם של היועמ"ש ופרקליט המדינה נותרה פתוחה לשיח ישיר", אמרה.
ההצהרה נאמרה בשלב שבו משפט נתניהו נמצא בפרשת ההגנה, ולאחר שעדותו של מנדלבליט העלתה מחלוקות בנוגע לאופן שבו התקבלו החלטות על פעולות חקירה ולמידת הפיקוח שהפעיל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
הפרקליטות מתנגדת להופעת היועמ"שית במשפט נתניהו – זה התירוץ
הדברים נאמרו על רקע עדותו של אביחי מנדלבליט, שזומן מטעם ההגנה ונדרש להשיב לשאלות על תהליכי קבלת ההחלטות בתיקי האלפים. במהלך עדותו עלו שאלות בנוגע לאישורים שנתן לביצוע פעולות חקירה, להיקף המידע שהובא לידיעתו ולמידת מעורבותו בהחלטות שהתקבלו לאורך הדרך. בין היתר התעוררה מחלוקת סביב ההבחנה בין אישורים שניתנו מראש לבין פעולות שבוצעו בידי החוקרים, וכן סביב התיעוד הקיים של ישיבות שבהן נדונו כיווני החקירה.
ההגנה ביקשה לברר האם כל הפעולות שבוצעו בתיקים קיבלו את האישורים הנדרשים, והאם קיימים מסמכים המלמדים על מגבלות שהציב מנדלבליט לחוקרים. במסגרת הדיונים הוצגו פרוטוקולים ותרשומות מתקופת החקירות, ובמקביל התעוררו מחלוקות על חומרים שלא אותרו או שלא הועברו להגנה.
באחד הדיונים הזכיר חדד פרוטוקול מיולי 2017, שלטענתו כלל התייחסות מפורשת של מנדלבליט לאי־אישורו של כיוון חקירה מסוים. הסנגור טען כי המסמך לא הופיע ברשימות החומרים שנמסרו בעבר, והשתמש בכך כדי להמחיש את חשיבות חשיפת מלוא התיעוד. השאלות הללו עומדות במוקד מאמצי ההגנה לבחון את תקינות הליכי החקירה, והן מעניקות להצהרת הפרקליטות על נכונות לשיח ישיר הקשר משמעותי במיוחד.
לצד ההצהרה על נכונות להידברות, תירוש ביקשה להזכיר כי בעבר כבר נבחנו אפשרויות לקידום פתרון מוסכם. לדבריה, תשובת הפרקליטות לנשיא המדינה ניתנה לאחר דיונים רבים שנערכו עם צוות התביעה, וכי היועצת המשפטית לממשלה סירבה בעבר להליך גישור. "התשובה היחידה שניתנה לנשיא נעשתה לאחר דיונים רבים שנעשו עם הצוות ולאחר שהיועמ"שית סירבה בעבר לגישור", אמרה. בהמשך טענה כי נתניהו בחר שלא להגיב לתשובת הנשיא, ולכן עמדת התביעה נותרה ללא מענה מצדו.
גם סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, התייחס לאפשרות להביא לסיום המשפט וקרא לבית המשפט למלא תפקיד פעיל יותר בנושא. "הגיע הזמן שהנשיא יסיים את התיק הזה", אמר חדד, בהתייחסו לנשיא בית המשפט המחוזי. לדבריו, מעורבות נוספת של ההרכב עשויה לסייע בקידום פתרון מוסכם. "ההרכב צריך להיכנס לזה גם טיפה כדי שנסיים את התיק הזה", הוסיף. חדד ציין כי כבר נעשתה פנייה לנשיא בית המשפט בנושא, והביע עמדה שלפיה ראוי שגם השופטים הדנים בתיק יתייחסו לאפשרות לסיימו.
הצהרת תירוש נאמרה במהלך דיון שעסק גם באפשרות להביא את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בפני ההרכב. התובעת טענה כי צוות הפרקליטים המופיע במשפט מוסמך לייצג את עמדת היועמ"שית, וכי גורמי התביעה מעדכנים אותה באופן שוטף בהתפתחויות ובהערות השופטים.
לדבריה, הגעתה האישית לבית המשפט, כאשר אנשי הפרקליטות ובכיריה כבר מייצגים את המדינה, אינה מתיישבת עם סדרי העבודה המקובלים. חדד, מנגד, טען כי לבית המשפט קיימת סמכות לזמנה גם ללא הסכמתה. הסנגור הזכיר תקדים שבו בית המשפט העליון זימן את פרקליט המדינה לדיון, והדגיש כי הסוגיות שהתעוררו במשפט נתניהו אינן פחותות בחשיבותן. "בתיק הזה הדברים לא פחות חשובים ממה שקרה שם, נכון שהיא תגיע", אמר.
