התובעת במשפט נתניהו, עורכת הדין יהודית תירוש, הביעה היום (רביעי) התנגדות להגעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לבית המשפט, בעקבות האפשרות שהעלו השופטים לקיים דיון בהשתתפותה. תירוש טענה כי צוות הפרקליטים המנהל את התיק מוסמך לייצג את עמדתה של היועמ"שית, וכי אין הצדקה לחרוג מסדרי העבודה המקובלים של מערך התביעה. הדברים נאמרו על רקע בקשת ההגנה להביא את בהרב-מיארה בפני ההרכב, לאחר הסוגיות שהתעוררו במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.
במהלך הדיון התייחסה תירוש לאפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה תגיע בעצמה לבית המשפט, והבהירה כי לשיטת הפרקליטות, אין בכך צורך. "היועמ"שית פועלת בתיקי התביעה וגם בתיק חשוב זה באופן מסודר", אמרה תירוש, והדגישה כי הפרקליטים המייצגים אותה מוסמכים לפעול מטעמה גם במשפט נתניהו.
המהלך החריג של שופטי נתניהו – והקשר ליועמ"שית
לדבריה, צוות התביעה מעדכן באופן שוטף את הגורמים הבכירים במערכת על ההתפתחויות באולם, לרבות הערות השופטים והסוגיות המתעוררות במהלך הדיונים. "צוות שמעביר באופן תדיר את המתרחש באולם וכמובן את אמרות ההרכב הנכבד. הצוות הזה מוכן לכל דבר שתראו לנכון. אלו ייבחנו ונבחנים תמיד בכובד ראש", אמרה. תירוש הוסיפה כי המשנה לפרקליט המדינה אינו נוכח בדיון הנוכחי, אך צפוי להגיע לבית המשפט בשבועות הקרובים. לדבריה, מדובר בנציג הבכיר ביותר של מערכת התביעה המשתתף בדיונים באולם.
בהמשך הציגה התובעת את ההתנגדות המרכזית של הפרקליטות להגעתה האישית של בהרב-מיארה. "מצב בו היועמ"שית מגיעה לבית המשפט כאשר צוות התביעה נמצאים כאן ובכירי הפרקליטות הוא תהליך שהוא לא נכון מבחינת סדרי העבודה של מערך התביעה בישראל", טענה.
"רעידת אדמה": בימין מסבירים מה עומד מאחורי המהלך של השופטים
דבריה של תירוש מגיעים לאחר שבדיון קודם התברר כי האפשרות להביא את היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט לא עלתה רק מצד ההגנה. סנגוריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שאול אלוביץ', עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן, ביקשו לקיים דיון בהשתתפות בהרב-מיארה בעקבות הסוגיות שעלו במהלך עדותו של מנדלבליט, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בתקופת חקירות תיקי האלפים והגשת כתב האישום.
בתגובה לבקשה הבהיר השופט עודד שחם כי ההרכב כבר שקל אפשרות דומה מיוזמתו. "לא בטוח שצריך בקשה, חשבנו שצריך לעשות את זה בעצמנו", אמר השופט במהלך הדיון. האמירה העניקה משקל נוסף לדרישה להביא את היועמ"שית לבית המשפט, משום שהצביעה על כך שגם השופטים בחנו את הצורך במעורבותה הישירה.
נציגת הפרקליטות ניסתה לטרפד את המהלך – השופטים בלמו אותה
במהלך דבריה התייחסה תירוש גם לאפשרות שהשופטים מבקשים לקדם הידברות בין הצדדים בנוגע להמשך ניהול המשפט. "אם בית המשפט מכוון לכיוון ההליך בדרך של הסכמה או הסדר, זאת הזדמנות להזכיר שוב שדלתם של יועמ"ש ופרקליט המדינה נותרה פתוחה לשיח ישיר", אמרה.
התובעת הזכירה גם את המגעים הקודמים סביב האפשרות להגיע להסכמות בתיק, והתייחסה לתשובת הפרקליטות להצעה שהעלה בעבר נשיא בית המשפט. לדבריה, התשובה ניתנה לאחר דיונים רבים שהתקיימו עם צוות התביעה, ולאחר שהיועצת המשפטית לממשלה סירבה בעבר לגישור. תירוש הוסיפה כי נתניהו בחר שלא להגיב לתשובה שנמסרה מטעם התביעה, ולכן, לשיטתה, עמדתה החיובית של הפרקליטות נותרה ללא מענה.
הדיון סביב האפשרות להביא את בהרב-מיארה לבית המשפט מתנהל על רקע עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שזומן כעד מטעם ההגנה. במהלך עדותו נשאל מנדלבליט על האישורים שניתנו לפעולות חקירה בתיקי האלפים, על מידת הפיקוח שלו על החוקרים ועל הליכי קבלת ההחלטות שהובילו להגשת כתב האישום נגד נתניהו.
ההגנה העלתה טענות לפגמים בהליכי החקירה וביקשה לברר אילו פעולות אושרו מראש, האם בוצעו צעדים ללא ידיעת היועץ המשפטי לממשלה ומה הייתה המשמעות של חריגות אפשריות מהאישורים שניתנו.
בין היתר התעוררו במהלך העדות מחלוקות סביב מסמכים הנוגעים לאישורי החקירה ולחתימות על כתב האישום. על רקע הדברים ביקשו הסנגורים להביא את בהרב-מיארה לבית המשפט, כדי שהגורם העומד כיום בראש מערכת התביעה יידרש לסוגיות שהתעוררו. היועצת המשפטית הנוכחית לא כיהנה בתפקיד בתקופת חקירות נתניהו, אך היא עומדת כיום בראש המערכת האחראית לניהול התביעה במשפט.
