טרנדים מוזרים הם כבר מזמן לא נחלתם הבלעדית של בני האדם: מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Behaviour חושף כי שימפנזים במקלט לחיות בר בזמביה אימצו מנהג יוצא דופן של הכנסת גבעולי דשא לאוזניים ולאחוריים, ללא סיבה מעשית ברורה. החוקרים מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד ומאוניברסיטת דרהאם בבריטניה מצאו כי ההתנהגות התפשטה בין חברי הקבוצה באמצעות חיקוי, בדומה לאופן שבו אופנות וטרנדים מתפשטים בחברה האנושית.
התופעה זוהתה לראשונה בשנות ה-2010 במקלט השימפנזים צ'ימפונשי שבזמביה. נקבת שימפנזה בשם ג'ולי החלה להכניס גבעולי דשא לתוך אוזניה ולהשאיר אותם שם. עד מהרה החלו שימפנזים נוספים בקבוצה לחקות אותה, אף שהחוקרים לא מצאו שום תועלת מעשית בהתנהגות. המנהג אף המשיך להתקיים לאחר מותה של ג'ולי, והפך למעין מסורת חברתית.
יותר מעשור לאחר מכן התגלה כי קבוצה אחרת של שימפנזים באותו מקלט אימצה הרגל דומה, אף שמעולם לא באה במגע ישיר עם הקבוצה המקורית. אלא שהפעם הטרנד קיבל תפנית משונה עוד יותר. בהשפעת שימפנזה זכר בשם ג'ומה, חברי הקבוצה השנייה החלו להכניס גבעולי דשא לאוזניהם, ובהמשך גם להשאיר אותם תלויים מאחוריהם.
מתוך שמונת השימפנזים בקבוצה, חמישה אימצו את המנהג של הכנסת דשא לאוזניים, ושישה החלו לעשות זאת גם באחוריים. החוקרים בדקו אם ההתנהגות נועדה להקל על גירוד או לשרת צורך גופני אחר, אך לא מצאו לכך הסבר ברור.
האם השימפנזים העתיקו את בני האדם?
במהלך המחקר התגלה פרט מסקרן: שתי קבוצות השימפנזים טופלו בידי אותם אנשי צוות. המטפלים סיפרו כי לעיתים הם מנקים את אוזניהם באמצעות גבעול דשא או גפרור, ולעיתים עושים זאת בנוכחות בעלי החיים. החוקרים העלו אפשרות שהשימפנזים חיקו תחילה את המטפלים האנושיים, ולאחר מכן הפיצו את המנהג בינם לבין עצמם. עם זאת, לא נמצאה הוכחה חד-משמעית לכך.
לדברי החוקר אדווין ואן ליוון מאוניברסיטת אוטרכט, השאלה המעניינת אינה בהכרח מדוע השימפנזים בחרו להכניס דשא לאוזניים, אלא מדוע אחרים החליטו לחקות אותם. החוקרים סבורים שחיקוי עשוי למלא תפקיד חברתי, גם כאשר אין להתנהגות יתרון מעשי. בדומה לבני אדם שמאמצים אופנות כדי להשתייך לקבוצה, ייתכן שגם שימפנזים מחקים זה את זה כדי לחזק קשרים חברתיים.
המדענים מציינים כי התנהגויות כאלה עשויות להיות נפוצות יותר בקרב שימפנזים החיים במקלטים, משום שיש להם זמן פנוי רב יותר בהשוואה לחיים בטבע, שבהם הם נדרשים לחפש מזון ולהיזהר מטורפים. החוקר ג'ייק ברוקר מאוניברסיטת דרהאם הסביר כי הממצאים מדגימים כיצד שימפנזים מסוגלים ללמוד זה מזה גם פעולות שנראות חסרות תכלית. לדבריו, התופעה עשויה לסייע בהבנת התפתחות התרבות אצל בעלי חיים, ובשאלה עד כמה הנטייה האנושית לאמץ טרנדים מוזרים באמת ייחודית לנו.
