מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "Nature Geoscience" חושף כי עמוק מתחת לדרום-מזרח איראן מתפתחים שני קרעים עצומים בשכבות הסלע המרכיבות את כדור הארץ. חוקרים בהובלת האקדמיה הסינית למדעים גילו כי הקרעים נוצרו בעקבות תנועה איטית של לוחות ענקיים הנמצאים מתחת לפני הקרקע, כאשר חלק מהסלעים הכבדים שוקעים לעומק ואילו שכבות אחרות מתקשות לשקוע באותה מידה. על פי הממצאים, שני הקרעים ממשיכים להתפתח ועשויים להתחבר בעתיד, כחלק מתהליך גיאולוגי שנמשך מיליוני שנים. התגלית אינה מעידה על סכנה מיידית לתושבי איראן, אך מספקת למדענים מידע חדש על הכוחות האדירים שמעצבים את פני כדור הארץ.
הקרעים נוצרו בגלל הבדלים בין שכבות הסלע שנמצאות עמוק מתחת לפני כדור הארץ. חלק מהסלעים כבדים וצפופים יותר, ולכן הם שוקעים בהדרגה מתחת לשכבות אחרות. לעומתם, סלעים שמרכיבים את היבשות קלים ועבים יותר, ולכן הם מתקשים לשקוע. כאשר שני סוגי הסלעים נפגשים ונדחפים זה כנגד זה, נוצרים לחצים אדירים שעלולים לגרום לשכבות העמוקות להיקרע ולהיפרד. תהליכים דומים אחראים גם להיווצרות רכסי הרים ולשינויים במבנה היבשות.
כדי לגלות מה מתרחש מתחת לאיראן, החוקרים השתמשו ב-69 תחנות מדידה מיוחדות, הקולטות רעידות שמקורן ברעידות אדמה המתרחשות במקומות שונים בעולם. גלי הרעידות עוברים דרך שכבות הסלע בעומק כדור הארץ, ומהירותם משתנה בהתאם לחומרים שבהם הם נתקלים. באמצעות ניתוח הנתונים הצליחו המדענים ליצור מעין תמונה של המבנה התת-קרקעי, גם בעומקים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעות קידוחים.
המידע, שנאסף בין מרץ 2017 לספטמבר 2018, חשף שני קרעים גדולים מתחת לדרום-מזרח איראן. הראשון נמצא באזור המפגש בין הרי זגרוס לאזור מקראן, ואילו השני קטן יותר וממוקם קרוב יותר לפני הקרקע, סמוך לחוף הדרומי של המדינה. החוקרים גילו כי באזור מקראן, שכבת סלע כבדה שהייתה בעבר חלק מקרקעית אוקיינוס שקעה לעומק של לפחות 450 קילומטרים. לעומת זאת, באזור הרי זגרוס שממערב, השכבה היבשתית הגיעה לעומק של עד כ-300 קילומטרים בלבד.
ההבדל הגדול בין עומקי השקיעה יצר לחץ על הלוח, ובמשך מיליוני שנים תרם להיווצרות קרע ולהיפרדות חלקים ממנו. הקרע השני קשור לתנועתם המתמשכת של לוחות הסלע באזור. לדברי החוקרים, העובדה ששני תהליכי קריעה שונים מתרחשים באותו אזור מעניקה הזדמנות יוצאת דופן להבין כיצד משתנה המבנה הפנימי של כדור הארץ.
על פי המודלים שפיתחו החוקרים, שני הקרעים צפויים להמשיך ולהתרחב בהדרגה. המדענים מעריכים כי בעתיד הם אף עשויים להתחבר ולהפוך לקרע אחד גדול. ההסבר לכך הוא שהאזור המפריד ביניהם הולך ונחלש ככל ששכבות הסלע ממשיכות לנוע ולהימתח בכיוונים שונים. אם התהליך יימשך, החיבור בין שני חלקי הלוח עלול להיקרע גם הוא.
אחת השאלות שהחוקרים מבקשים לבחון כעת היא האם התפתחות הקרעים עשויה להשפיע על פעילות געשית באזור. הממצאים מצביעים על אפשרות שחומר סלעי חם ממעמקי כדור הארץ כבר נע אל חלק מהמרווחים שנוצרו בעקבות הקריעה.
