מכה פוליטית קשה ניחתה על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנושאת בחובה השלכות אסטרטגיות רחבות גם על מדינת ישראל: המפלגה הדמוקרטית רשמה הלילה (רביעי) ניצחון גורף בבחירות אמצע הכהונה, לאחר שהצליחה להבטיח רוב בשני בתי הקונגרס ולכבוש מושבים רפובליקניים גם במדינות שנחשבו למעוזי תמיכה מובהקים של הנשיא.
על פי תחזיות התוצאות של רשתות הטלוויזיה פוקס ניוז ו-CNN, הדמוקרטים חצו את רף מאתיים ושמונה עשר המושבים הדרוש להשגת רוב ושליטה בבית הנבחרים, ובמקביל הפכו לפחות שבעה מושבים רפובליקניים בסנאט לטובתם. מהפך כפול זה צפוי לסיים בחודש ינואר הקרוב את תקופת השליטה הרפובליקנית המאוחדת בבית הלבן ובשני בתי הרשות המחוקקת, ולהעניק למפלגה הדמוקרטית עוצמה שלטונית משמעותית לבלימת יוזמות נשיאותיות, להפעלת פיקוח הדוק וחקירות נגד הממשל, ולהשפעה מכרעת על מדיניות החוץ האמריקנית בזירה הבינלאומית.
צפו: הנאום המתריס של המוסלמי הראשון בסנאט והעקיצה בשידור חי
מהפך בשני בתי הקונגרס: טראמפ מאבד את הרוב הרפובליקני
בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית הסתיימו במפלה כבדה למפלגה הרפובליקנית, לאחר שהדמוקרטים רשמו הישגים נרחבים שהשתרעו הרחק מעבר למדינות ולמחוזות הבחירה שסומנו כתחרותיים ערב פתיחת הקלפיות. בבית הנבחרים, שבו מכהנים ארבע מאות שלושים וחמישה חברים, חצתה המפלגה הדמוקרטית את רף מאתיים ושמונה עשר המושבים המבטיח רוב פרלמנטרי. בכך נקבע כי המפלגה תקבל לידיה את מוסרות השלטון בבית התחתון של הקונגרס החל מחודש ינואר אלפיים עשרים ושבע, עם השבעתו הרשמית של הקונגרס המאה ועשרים.
אולם המכה המוראלית והמבנית המשמעותית ביותר עבור טראמפ נרשמה בבית העליון. חברי המפלגה הרפובליקנית, שהחזיקו עד למועד הבחירות ברוב של חמישים ושלושה מושבים בסנאט, איבדו את השליטה בבית לאחר שהמועמדים הדמוקרטים הצליחו לכבוש מושבים רפובליקניים במדינות מיין, אוהיו, קנזס, איווה, טקסס, קרוליינה הצפונית וקרוליינה הדרומית. במקביל להישגים אלה, הצליחה המפלגה הדמוקרטית להגן על מעמדה ולשמר בידיה את המושבים שבהם החזיקה במדינות מישיגן, ניו המפשייר, ג'ורג'יה ומינסוטה.
בחירות האמצע בארה"ב: טראמפ – "חלק מהתוצאה קשורה לאיראן"
משמעות הדבר היא כי בשנתיים שנותרו עד לתום כהונתו השנייה בבית הלבן, ייאלץ הנשיא הרפובליקני לתמרן מול קונגרס לעומתי הנשלט במלואו בידי יריביו הפוליטיים. שינוי מבני זה יציב בפניו קשיים של ממש באישור הצעות חוק, בהעברת תקציבים פדרליים, ובמתן תוקף למינויים של שרים, שגרירים ושופטים פדרליים.
החשש בישראל: התחזקות הדמוקרטים עלולה להגביל את חופש הפעולה של טראמפ
עבור מקבלי ההחלטות בירושלים, תוצאות הבחירות בארצות הברית אינן מסתכמות באירוע פוליטי פנימי בלבד. כיבוש שני בתי הקונגרס בידי המפלגה הדמוקרטית עשוי להקרין במישרין על מרקם היחסים שבין ארצות הברית לישראל, בייחוד בסוגיות הליבה הנוגעות להמשך תקצוב הסיוע הביטחוני, לאופן ניהול המערכה מול איראן, וליכולתו של ממשל טראמפ להוביל מהלכים מדיניים וביטחוניים נרחבים במזרח התיכון.
אף שנשיא ארצות הברית מוסיף להחזיק בסמכויות חוקתיות רחבות בניהול מדיניות החוץ ובהפעלת הצבא, הקונגרס הוא שמחזיק בשליטה על הקצאת התקציבים, על הליכי החקיקה ועל הפיקוח הפרלמנטרי של פעולות הרשות המבצעת. השליטה הדמוקרטית בוועדות המפתח עלולה להערים מכשולים על אישור יוזמות צבאיות חדשות, להגביר את הדרישות להצבת תנאים ובדיקות על משלוחי הנשק לישראל, ולהעניק במה ציבורית בולטת לחברי קונגרס המותחים ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל.
נשיא ללא כוח? ההחלטות שהדמוקרטים יוכלו להשפיע עליהן
עם זאת, המפלגה הדמוקרטית אינה פועלת כמקשה אחת ביחסה לישראל. לצד האגף הפרוגרסיבי, המסתייג מקווי מדיניות מסוימים וקורא להטלת מגבלות על הסיוע הצבאי, פעילים בשורות המפלגה גם מחוקקים מתונים רבים המדגישים את חשיבות שימור הברית האסטרטגית והביטחונית בין המדינות. לפיכך, החשש המרכזי בירושלים מתמקד בכך שהשינוי במאזן הכוחות בוושינגטון יצמצם את חופש הפעולה והגמישות של הנשיא טראמפ בקידום מהיר של צעדים התואמים את עמדותיה של ממשלת ישראל, ויחייב אותו להגיע לפשרות ולגיוס הסכמות רחבות במסדרונות הקונגרס.
מישיגן: המועמד המוסלמי והאנטישמי המתנגד לסיוע לישראל בדרך לסנאט
אחת מתוצאות הבחירות שריכזו עניין רב ודאגה בישראל נרשמה במדינת מישיגן, שם גבר המועמד הדמוקרטי והאנטישמי עבדול אל-סייד על יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס. אל-סייד, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, צפוי להפוך לסנאטור המוסלמי הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית. במהלך מערכת הבחירות התבטא אל-סייד בקו לוחמני ועקבי נגד המשך העברת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, ועמדותיו בסוגיה זו הפכו לאחד ממוקדי המחלוקת הסוערים במרוץ המקומי.
ניצחונו מעניק לאגף הפרוגרסיבי קול תקיף ומשמעותי נוסף בבית העליון, דווקא בתקופה שבה מתנהל בוושינגטון דיון ציבורי נוקב על היקף התמיכה הביטחונית בישראל ובחינת המדיניות במזרח התיכון. יחד עם זאת, מדובר במושב שהוחזק קודם לכן בידי סנאטור דמוקרטי ולא במושב שנכבש מידי הרפובליקנים. משום כך, משקלה של התוצאה בזירה הישראלית נובע בעיקר מתפיסותיו האידאולוגיות של המועמד שנבחר, ולא משינוי במאזן המושבים הכללי שבין שתי המפלגות.
טקסס נצבעה בכחול: תבוסה היסטורית למועמדי הימין הנתמכים בידי טראמפ
אחת ההפתעות האלקטורליות הקשות ביותר במערכת הבחירות נרשמה במדינת טקסס, מעוז שמרני מובהק שנחשב במשך עשרות שנים לאחד מנכסי הברזל הפוליטיים של המפלגה הרפובליקנית. במרוץ לסנאט ניצח המועמד הדמוקרטי ג'יימס טלאריקו, על פי תחזית רשת פוקס ניוז, את התובע הכללי של המדינה קן פקסטון, שזכה לתמיכתו האישית של הנשיא טראמפ. הניצחון חולל התרגשות עצומה במחנה הדמוקרטי, בייחוד לנוכח העובדה שבמשך תקופה ממושכת הוגדר המרוץ בטקסס כמשוכה בלתי עבירה עבור המפלגה. בפני קהל תומכים נלהב הכריז טלאריקו: "זה עתה החזרנו לידינו את טקסס".
מכה קשה לטראמפ וישראל: הדמוקרטים ניצחו בבחירות האמצע
התפתחות דרמטית לא פחות נרשמה במרוץ למשרת מושל טקסס. על פי הדיווחים, המועמדת הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה גברה על המושל הרפובליקני המכהן גרג אבוט, ושברה בכך רצף של יותר משלושה עשורים של שלטון רפובליקני בלשכת המושל, כשהיא הופכת במקביל לאישה הראשונה ממוצא לטיני שנבחרה לתפקיד רם זה במדינה.
מפלות אלו בטקסס בולטות במיוחד על רקע מעורבותו האישית והישירה של הנשיא טראמפ במערכת הבחירות המקומית, וממחישות את עומק השבר שחוותה המפלגה השמרנית גם במחוזות שנחשבו בטוחים לחלוטין בעבורה.
הרפובליקנים איבדו מעוזים נוספים: מדרום קרוליינה ועד קנזס
גל הניצחונות של המפלגה הדמוקרטית לא נעצר בגבולות טקסס. המפלגה רשמה הישגים יוצאי דופן כשהצליחה לכבוש מושבים שהוחזקו בידי הרפובליקנים במדינות שמרניות מובהקות נוספות, ובהן קרוליינה הדרומית, קנזס ואיווה. בקרוליינה הצפונית ובאוהיו נרשמו ניצחונות דמוקרטיים נוספים בסנאט, אשר העמיקו את הפער לטובת המפלגה בבית העליון.
במדינת ג'ורג'יה הצליח הסנאטור הדמוקרטי המכהן ג'ון אוסוף להביס את יריבו הרפובליקני, חבר בית הנבחרים מייק קולינס, ולשמור על כסאו. בניו המפשייר הבטיח את ניצחונו המועמד הדמוקרטי כריס פאפאס, ובמינסוטה גברה המועמדת הדמוקרטית פגי פלנגן על יריבתה הרפובליקנית מישל טאפוייה. לעומת זאת, במדינת פלורידה הצליחה המפלגה הרפובליקנית לרשום הישג נקודתי, כאשר הסנאטורית אשלי מודי שמרה על מושבה לאחר שגברה על המועמדת הדמוקרטית אנג'י ניקסון.
הצלחותיהם של הדמוקרטים באזורים שמרניים מעידות על התרחבות בסיס התמיכה של המפלגה מעבר למעוזיה העירוניים והמסורתיים, בעוד שהמועמדים הרפובליקנים התקשו לשמר את יתרונם במחוזות שבהם ניצחו בעבר בקלות.
בית הנבחרים: הדמוקרטים חוזרים להנהגה ומאיימים בחקירות נגד הממשל
כיבוש הרוב בבית הנבחרים מעניק למפלגה הדמוקרטית לא רק כוח בלימה תחיקתי, אלא גם את מנגנוני הפיקוח והחקירה של הוועדות המרכזיות המופקדות על בדיקת פעילות הממשל הפדרלי. מנהיג הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, צפוי להיבחר לתפקיד יושב ראש הבית, בכפוף להצבעה הרשמית שתתקיים בקרב חברי הקונגרס.
בנאום שנשא בליל הניצחון, הגדיר ג'פריס את הכרעת הבוחרים כקריאה ברורה לשינוי סדרי שלטון: "אלה בחירות של שינוי, ואנחנו מבינים כדמוקרטים בבית הנבחרים שעלינו לחולל שינוי דרמטי. העשירים, המבוססים ובעלי הקשרים ניסו לקנות את הבחירות האלה. העם האמריקני השיב בצורה חד־משמעית והבהיר שאמריקה אינה עומדת למכירה".
אולם מעבר לחגיגות הפוליטיות, בכירי המפלגה כבר החלו להבהיר כי בכוונתם לנצל את הרוב החדש לצורך ניהול חקירות פרלמנטריות והידוק הפיקוח על הבית הלבן. חבר בית הנבחרים רוברט גרסיה, המיועד לעמוד בראש ועדת הפיקוח, שיגר אזהרה תמציתית לעבר אנשי הממשל וכתב: "קחו עורכי דין". במקביל, בעמוד הרשמי של חברי הסיעה הדמוקרטית בוועדה לביטחון המולדת פורסם מסר ממוקד המופנה אל השר לביטחון המולדת מארקוויין מאלין: "פנה את לוח הזמנים שלך".
הצהרות אלו מעידות על כך שהקונגרס הנכנס עתיד להפוך לזירת מאבק ישירה מול הנשיא, אשר תכלול הוצאת צווים למסירת מסמכים ממשלתיים, זימון שרים ויועצים לעדות תחת שבועה, ופתיחת חקירות עומק מנהליות.
תגובת טראמפ למפלה: "אילו הייתי מתמודד – היינו מנצחים בגדול"
הנשיא דונלד טראמפ, שהשקיע מאמצים מרובים בגיוס המצביעים הרפובליקנים והרבה להופיע בעצרות בחירות, ניסה להרחיק את תוצאות המפלה ממעמדו הציבורי האישי. בחודשים שקדמו להצבעה קרא טראמפ לתומכיו לראות בבחירות אמצע הכהונה משאל עם ישיר על הנהגתו ולהצביע כאילו שמו מופיע בעצמו על פתק ההצבעה, מתוך כוונה להמריץ את שיעורי ההצבעה בקרב הבסיס השמרני.
אולם עם התבררות ממדי ההפסד בקלפיות, בחר הנשיא לשנות קו ופרסם הודעה ברשתות החברתיות שבה כתב: "לא הייתי על פתק ההצבעה, ואם הייתי, היינו מנצחים בניצחון סוחף!".
בהמשך, בריאיון שהעניק לרשת פוקס ניוז למגישים ברט באייר ומרתה מקאלום, הציג הנשיא נימה מפויסת יותר באומרו: "אני חושב שהדמוקרטים עשו עבודה טובה. אני יכול לעבוד איתם על הרבה דברים". בריאיון נוסף הדגיש טראמפ כי אינו רואה בתוצאות הצבעת אי-אמון במדיניותו האישית: "אני לא רואה בזה פגיעה בי", תוך שהוא מציין לחיוב את הישגי הממשל בתחומי הכלכלה. הנשיא הבהיר בריאיון לעיתון הניו יורק טיימס כי יכבד את ההכרעה הדמוקרטית: "אני בהחלט מוכן לקבל את התוצאות האלה".
בשיחה שקיים עם עיתון הוול סטריט ג'ורנל הצביע טראמפ על המערכה הצבאית מול איראן כאחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על דפוסי ההצבעה והובילו לזעם צרכני עקב מחירי האנרגיה, וציין: "איראן הייתה חלק מזה".
המערכה מול איראן: כיצד המהפך עלול להשפיע על ישראל?
אחד הנושאים הביטחוניים והמדיניים הרגישים ביותר עבור ישראל הוא עתיד המדיניות האמריקנית מול המשטר האיראני. טראמפ הוביל לאורך כהונתו קו תקיף ובלתי מתפשר כלפי טהרן, שהתאפיין ברמת תיאום צבאי ומודיעיני הדוקה במיוחד מול הדרג המדיני בירושלים. אולם השליטה הדמוקרטית בשני בתי הקונגרס תעניק ליריביו של הנשיא כלים פרלמנטריים לבחינה מחודשת ולפיקוח על פעולות צבאיות, על תקציבי משרד ההגנה ועל החלטות אסטרטגיות במזרח התיכון.
הקונגרס מחזיק בסמכות הבלעדית לאישור תקציבי לחימה וחוקי סמכויות מלחמה, אף שהנשיא שומר על סמכויותיו החוקתיות כמפקד העליון של הכוחות המזוינים וכמנהל מדיניות החוץ של המעצמה. משום כך, על אף שהמהפך אינו שולל מטראמפ את כוחו לפעול מבצעית, הוא צפוי להצית חיכוכים פוליטיים עזים סביב כל מהלך צבאי עתידי באזור. מבחינת ישראל, המשמעות היא צורך בהתנהלות מורכבת וזהירה בהרבה, שבה תמיכת לשכת הנשיא בבית הלבן לא תבטיח עוד גיבוי אוטומטי ונטול התנגדות מצד בית הנבחרים והסנאט.
חגיגות במחנה הדמוקרטי מול הבטחות לקרב בלימה בימין
מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ'אק שומר, הציג את תוצאות הבחירות כהישג ציבורי רחב היקף וכעצירת המגמה השמרנית: "העם האמריקני הפך את חומת הלבנים האדומה לערימת לבנים". בהתייחסו לפתיחת מושב הקונגרס בינואר, פנה שומר לציבור והוסיף: "יש לנו חמש מילים לעם האמריקני: העזרה בדרך".
מנגד, מנהיג הרוב הרפובליקני היוצא בסנאט, ג'ון ת'ון, הבהיר כי מפלגתו אינה מתכוונת להרים ידיים: "כשאנחנו נכנסים לשנת אלפיים עשרים ושבע, הרפובליקנים בסנאט לא יעמדו מנגד בזמן שהאגף הסוציאליסטי של השמאל הקיצוני במפלגה הדמוקרטית ינסה לפרק את כל מה שעשינו". לדבריו, הסנאטורים הרפובליקנים יוסיפו לפעול בשיתוף פעולה עם הנשיא טראמפ כדי לבלום יוזמות חקיקה דמוקרטיות.
במקביל להצהרות הפומביות, החלו בתוך שורות המפלגה הרפובליקנית חילופי האשמות חריפים בנוגע לאחריות לתבוסה. החיצים הופנו לעבר איכות המועמדים שהועמדו לבחירה, רמת מעורבותו של טראמפ בפריימריז, והאסטרטגיה שהוביל מערך הבחירות לסנאט בראשותו של הסנאטור טים סקוט.
בד בבד, גם במפלגה הדמוקרטית צפויים מאבקים פנימיים סביב איוש תפקידי ההנהגה; אף ששומר הוביל את הסיעה לניצחון, חלק מהסנאטורים החדשים שנבחרו נמנעו מלהתחייב כי יתמכו בו לכהונה נוספת כמנהיג, וחלקם השמיעו קריאות לחילופי דורות בצמרת המפלגה.
ספירת הקולות נמשכת: מרוצים צמודים עשויים להגדיל את הפער
למרות שההכרעה בדבר זהות המפלגה השולטת בשני בתי הקונגרס כבר נקבעה באופן סופי, ספירת הקולות בכמה מרוצים מרכזיים מוסיפה להתנהל. במדינת מיסיסיפי התפתח קרב צמוד במיוחד בין הסנאטורית הרפובליקנית המכהנת סינדי הייד־סמית' לבין יריבה הדמוקרטי סקוט קולום, כאשר על פי דיווחי רשת סי־אן־אן, ההתמודדות טרם הוכרעה גם לאחר ספירת תשעים ושישה אחוזים מקולות הבוחרים.
במדינת אלסקה נמשכת ספירת הקולות במרוץ שבין הסנאטור הרפובליקני דן סאליבן לבין חברת בית הנבחרים לשעבר מרי פלטולה, המתמודדת מטעם המפלגה הדמוקרטית. אי-ודאות דומה שררה גם במספר מרוצים לתפקידי מושל, ובהם במדינות נבדה, אלסקה וקנזס. תוצאות האמת הסופיות במרוצים אלו יקבעו את גודלו המדויק של הרוב הדמוקרטי בשני הבתים, ויגדירו בהתאם את מידת חופש הפעולה שיוענק למפלגה בשנתיים הקרובות.
מה צפוי לטראמפ בשנתיים שנותרו לכהונתו?
המהפך בקונגרס משנה מן היסוד את מאזן הכוחות הפוליטי בוושינגטון. מאז שובו של טראמפ לבית הלבן בחודש ינואר אלפיים עשרים וחמש, נהנתה המפלגה הרפובליקנית משליטה אבסולוטית בנשיאות, בסנאט ובבית הנבחרים – מצב שאפשר לו להעביר בקלות יחסית רפורמות כלכליות ויוזמות ממשלתיות.
אולם החל מחודש ינואר אלפיים עשרים ושבע, השליטה הדמוקרטית המלאה בשני בתי המחוקקים תעניק לאופוזיציה יכולת לחסום חוקים, להשפיע על עיצוב התקציב הפדרלי, ולפתוח בחקירות עומק נגד אנשי שלומו של הנשיא.
בסנאט, הרוב הדמוקרטי יוכל לעכב או להכשיל מינויים בכירים לתפקידי שרים, שגרירים ושופטים לערכאות הפדרליות, המחייבים את אישור הבית העליון. בבית הנבחרים, ראשי הוועדות הדמוקרטים יקבעו את סדר היום ויפעילו סמכויות פיקוח נרחבות, לרבות דרישת מסמכים וצווי התייצבות.
יחד עם זאת, הנשיא טראמפ שומר בידיו את זכות הווטו החוקתית על כל הצעת חוק שתאושר בקונגרס. עקיפת וטו נשיאותי מחייבת רוב מיוחס של שני שלישים בכל אחד משני הבתים, ולפיכך הרוב הדמוקרטי אינו מאפשר למפלגה לחוקק חוקים באופן חד־צדדי ללא הסכמתו של הנשיא.
מציאות זו צפויה לגרור את הממשל לשנתיים של שיתוק חקיקתי, מאבקים תקציביים וחיכוכים מתמשכים בנושאי הגירה, בריאות, כלכלה ומדיניות בינלאומית, לצד ניסיונות להגיע להבנות נקודתיות בתחומים שבהם קיימים אינטרסים משותפים לשני המחנות.
