נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס הבוקר (רביעי) להישגי המפלגה הדמוקרטית בבחירות אמצע הכהונה, והצביע על העלייה החדה במחירי הדלק בעקבות העימות הצבאי מול איראן כאחד הגורמים המרכזיים לתוצאות הקשות עבור מפלגתו. בריאיון שהעניק לרשת פוקס ניוז, הסביר הנשיא כי לדעתו הציבור האמריקני רוחש תמיכה עקרונית למהלכים הנוקשים שנקט מול המשטר בטהרן, אולם לא היה מוכן מבחינה פסיכולוגית וצרכנית לשאת בהשלכות הכלכליות המיידיות של המערכה. הדברים נאמרו על רקע אובדן השליטה הרפובליקנית בשני בתי הקונגרס, ובשעה שספירת הקולות מוסיפה להתנהל במרוצים מתוחים נוספים, ובראשם ההתמודדות הצמודה והסוערת לסנאט במדינת מישיגן.
בריאיון לרשת פוקס ניוז נשאל טראמפ ישירות על הגורמים שהובילו לתבוסת המפלגה הרפובליקנית בקלפיות, ועל מידת ההשפעה של המלחמה מול איראן על דפוסי ההצבעה של האזרחים. בתשובתו ביקש הנשיא להפריד בין ההסכמה הרעיונית עם עקרונות המבצע הצבאי לבין הזעם היומיומי בתחנות הדלק: "אני לא חושב שזו המלחמה; אני חושב שאלו מחירי הדלק. אנשים מסכימים עם המהלכים שלי מול איראן, אבל כנראה שהם לא באמת היו מוכנים לשאת בתוצאה קצרת-הטווח – לשלם יותר עבור הדלק".
נשיא ללא כוח? ההחלטות שהדמוקרטים יוכלו להשפיע עליהן
בהמשך דבריו ביקש הנשיא להציג את התפיסה האסטרטגית שמאחורי צעדיו, וקרא לבוחרים להתבונן בתמונה המדינית הכוללת: "ואתם יודעים, אני מבין את זה. אני אמנם לא מסכים עם הגישה הזו, אבל הייתי אומר לאנשים: זו בעיה לטווח הקצר, שנועדה להביא תועלת לטווח הארוך".
במקביל לניתוח המפויס שהציג הנשיא, נשמעה בסביבת הממשל ובקרב תומכיו ביקורת בוטה בהרבה נגד ציבור הבוחרים ונגד האופן שבו כלי התקשורת סיקרו את מערכת הבחירות. גורמת שזוהתה כמקורבת לממשל הביעה אכזבה עמוקה מתגובת האזרחים בקלפיות: "למרבה הצער, אני חושבת שהעם האמריקני שכח מהמדיניות הטובה, ואולי הקשיב לתקשורת השקרנית מהצד השני. היה להם יותר כסף בכיסים בזכות קיצוצי המס של הנשיא".
מכה קשה לטראמפ ולישראל הלילה בבחירות האמצע בארה"ב
הקשר הישיר בין המלחמה מול איראן לבין מצבו הפיננסי של הציבור עמד במרכז הדיון הציבורי בשבועות האחרונים. ערב פתיחת הקלפיות התייחס הנשיא לנושא בריאיון לתוכניתו של שון האניטי ברשת פוקס ניוז, שם טען כי העימות אינו מהווה מלחמה ממושכת במובנה המוכר והמסורתי, והגדיר אותה כ"מלחמה רכה" שביכולתה של ארצות הברית להביא לסיומה במהירות.
באותו ריאיון ניסה טראמפ להציג את ההישגים המבצעיים של צבא ארצות הברית וטען כי הממשל מנהל את המגעים מול טהרן מתוך עמדת כוח עליונה, המובילה לדבריו להיתכנות של הסכם שיבלום הסלמה רחבה יותר.
טראמפ בתגובה ראשונה להישגים המסתמנים של הדמוקרטים
אלא שלצד ההצהרות הביטחוניות, העלות הכספית של המלחמה הלכה ותפחה והפכה לנטל פוליטי בלתי נסבל עבור הרפובליקנים. לפי נתונים שפורסמו ברשת פוקס ניוז, גורמים במשרד ההגנה האמריקני העריכו כי העלות הכוללת של המערכה הצבאית כבר חצתה את רף ארבעים ושבעה מיליארד הדולרים.
במקביל, זעזועי השוק פגעו ישירות באזרחים: מחירי הבנזין זינקו בחודש ספטמבר בשיעור של תשעה פסיק אחד אחוזים, בעוד שמחירי הסולר הגיעו במהלך חודש אוקטובר לשיאים היסטוריים. התייקרות זו לא פגעה רק בנהגים הפרטיים, אלא גררה עלייה חדה בעלויות השינוע, ההובלה והייצור התעשייתי, אשר גולגלו ישירות אל מחירי המזון ומוצרי הצריכה הבסיסיים בחנויות.
במקביל לניתוח התוצאות הארציות, נרשם מרוץ מורט עצבים ומתוח במיוחד על מושב הסנאט של מדינת מישיגן. לאחר ספירת ארבעים וארבעה אחוזים מכלל הקולות, הוביל המועמד האנטישמי מהמפלגה הדמוקרטית עבדול אל-סייד בפער זעום של פחות מאחוז אחד בלבד על פני יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס.
ההתמודדות במישיגן ריכזה עניין יוצא דופן וסערה פוליטית נרחבת, לאור עמדותיו הקיצוניות של אל-סייד, שכיהן בעבר בתפקיד בכיר במערך הבריאות הציבורית של המדינה. במהלך מסע הבחירות התבטא אל-סייד בחריפות חסרת תקדים נגד מדינת ישראל וקרא להפסיק לאלתר את כלל הסיוע הצבאי האמריקני המועבר אליה. דבריו אלו עוררו זעם עמוק לא רק בימין אלא גם בקרב מחוקקים דמוקרטים מתונים.
הסערה הובילה להתפתחות פוליטית חריגה ביותר: חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהתמודדה מול אל-סייד בבחירות המקדימות של המפלגה, חצתה את הקווים והודיעה פומבית על תמיכתה ביריב הרפובליקני מייק רוג'רס. סטיבנס נימקה את החלטתה חסרת התקדים בהתקפותיו של אל-סייד על ישראל וביריבות אישית ואידאולוגית עמו.
על פי דיווח באתר המקומי ברידג' מישיגן, יתרונו המוקדם של אל-סייד הלך והצטמצם ככל שהתקדמה ספירת הקלפיות, לאחר שפתקי ההצבעה הראשונים שהוזנו הגיעו ממעוזים עירוניים המזוהים מסורתית עם המפלגה הדמוקרטית.
הניצחונות הדמוקרטיים גוזרים על הנשיא מציאות פוליטית חדשה לחלוטין לקראת המחצית השנייה של כהונתו השנייה. הדמוקרטים חתמו את תמונת הניצחון עם חמישים ואחד מושבים בסנאט – רוב עצמאי שאינו נשען על קולו של סגן הנשיא ג'יימס דייוויד ואנס – ומאתיים חמישים וחמישה מושבים בבית הנבחרים, יתרון של שלושים ושבעה מושבים מעבר לרף הדרוש לרוב.
מאזן כוחות זה מעניק לדמוקרטים סמכויות פיקוח וחקירה מוחלטות, שליטה על סדר היום החקיקתי, ואת הכוח לעכב, לסכל או לדחות מינויים בכירים לשופטים, שגרירים וראשי זרועות ביטחון הדורשים את אישור הסנאט.
עם זאת, טראמפ שומר בידיו את נשק הווטו הנשיאותי, המסוגל לחסום כל הצעת חוק שתועבר משני בתי הקונגרס, כאשר ביטולו מחייב רוב בלתי מושג של שני שלישים בכל אחד מהבתים. הנשיא כבר אותת מפורשות כי בכוונתו להשתמש בסמכות זו ללא היסוס, כאשר הציג ברשת החברתית בבעלותו כובע אדום שעליו מתנוססת המילה "וטו".
בחודשים הקרובים עתיד העימות בין שדרות פנסילבניה לגבעת הקפיטול להתמקד באישור התקציב הפדרלי, בריסון יוקר המחיה, באכיפת מדיניות ההגירה ובהמשך המעורבות הצבאית מול איראן. בלב המחלוקת תמשיך להדהד השאלה שהעלה הנשיא עצמו: האם הציבור האמריקני יסכים להמשיך ולשאת במחיר הכלכלי הכבד של המערכות הצבאיות, גם כאשר הממשל מציג אותן כהכרח קריטי לביצור ביטחון האומה בטווח הארוך.
