המועמד הדמוקרטי והאנטישמי עבדול אל-סייד ניצח, לפי הערכת התוצאות של עיתון הניו יורק טיימס שפורסמה בתקשורת המקומית, במרוץ לסנאט האמריקני במדינת מישיגן, לאחר התמודדות מורטת עצבים וצמודה במיוחד מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. על פי העדכון שפורסם הבוקר (רביעי), אל-סייד – שייכנס לספרי ההיסטוריה כמוסלמי הראשון שנבחר אי פעם לסנאט האמריקני – הוביל עם ארבעים ותשעה פסיק שמונה אחוזים מקולות הבוחרים לעומת ארבעים ושמונה פסיק שלושה אחוזים ליריבו רוג'רס.
מערכת הבחירות במדינה סערה סביב שורת עמדותיו האנטישמיות של אל-סייד, התקפותיו החריפות נגד ישראל, דבריו המקוממים בעקבות פיגוע האלימות בבית הכנסת וקשריו הקרובים עם המשפיען חסן פייקר. ניצחונו של אל-סייד מעניק דריסת רגל היסטורית אך מעוררת דאגה עמוקה לאגף הפרוגרסיבי הקיצוני בבית העליון של הקונגרס בוושינגטון.
ההתמודדות במדינת מישיגן נחשבה לאחת ממערכות הבחירות המרכזיות, המתוחות והיקרות ביותר בבחירות אמצע הכהונה בארצות הברית. לאורך שעות הלילה ועם פתיחת הקלפיות התחלפה תמונת המצב שוב ושוב ככל שהתקדמו הליכי ספירת הקולות, כאשר שני המטות עקבו בדריכות שיא אחר כל מחוז ומחוז.
בשלבים המוקדמים של הספירה החזיק אל-סייד ביתרון זעום של פחות מאחוז אחד בלבד. בהמשך, לאחר ספירת שישים אחוזים מכלל הקולות, דווח כי הפער לטובתו התרחב ליותר משלושה אחוזים, ורשת הטלוויזיה NBC הגדירה רשמית את המרוץ ככזה שנוטה לטובת המפלגה הדמוקרטית.
נשיא ללא כוח? ההחלטות שהדמוקרטים יוכלו להשפיע עליהן
למרות התמונה המסתמנת, סירב רוג'רס להכיר בהפסדו והצהיר בפני תומכיו כי קיימת דרך מעשית שבה יוכלו הרפובליקנים לנצח את ההתמודדות, כשהוא מביע ביטחון מלא ביכולתו להפוך את הקערה על פיה עם ספירת יתרת המעטפות.
ואולם, בהמשך הבוקר דיווח האתר המקומי דדליין דטרויט כי מודל הערכת התוצאות המוסמך של הניו יורק טיימס הצביע באופן מובהק על ניצחונו של אל-סייד, כשהוא מקבע הובלה של ארבעים ותשעה פסיק שמונה אחוזים לעומת ארבעים ושמונה פסיק שלושה אחוזים ליריבו הרפובליקני.
המועמד האנטישמי אל-סייד מגדיל את יתרונו במרוץ לסנאט
המרוץ במישיגן ריכז תשומת לב חסרת תקדים בישראל ובקרב הקהילה היהודית בארצות הברית, בעקבות שורת פרשיות שחשפו את עמדותיו האנטישמיות של אל-סייד ואת עוינותו המוצהרת כלפי העם היהודי ומדינת ישראל.
אחת השערוריות החמורות ביותר התפרצה סביב תגובתו לפיגוע האלים וההתקפה על בית הכנסת טמפל ישראל במישיגן. לאחר האירוע האנטישמי התבטא אל-סייד באמירה מקוממת לפיה "אנשים פגועים פוגעים באחרים", התבטאות שזעזעה את הקהילה היהודית ונחשבה להצדקה והלבנה של טרור ואלימות נגד יהודים בשל הנעשה במזרח התיכון. אף שבהמשך נאלץ אל-סייד להתנצל על דבריו ולטעון כי אינו מצדיק פגיעה ביהודים, הקהילה היהודית ראתה בהתנצלות מס שפתיים בלבד שאינו מוחק את תפיסותיו האנטישמיות.
מכה קשה לטראמפ וישראל: הדמוקרטים ניצחו בבחירות האמצע
שערורייה נוספת שחיזקה את תדמיתו האנטישמית נגעה לקשריו המשותפים ולהופעותיו הפומביות לצד המשפיען הפוליטי חסן פייקר, דמות קיצונית שנודעה בהתבטאויות אנטישמיות בוטות. הופעותיהם של השניים יחד במהלך הקמפיין עוררו גל גינויים חריף מצד יריביו הפוליטיים ומנהיגי קהילות ברחבי המדינה.
אל-סייד, רופא במקצועו ובכיר לשעבר במערכת הבריאות הציבורית של מישיגן, ממוצב באגף הפרוגרסיבי הרדיקלי ביותר של המפלגה הדמוקרטית. במהלך מסע הבחירות הפך את המאבק בישראל לדגל מרכזי: הוא קרא באופן ישיר ובלתי מתפשר להפסיק לאלתר כל סיוע צבאי, ביטחוני וכלכלי מארצות הברית לישראל, תוך הטחת האשמות חריפות וחסרות שחר כלפי מדיניותה של ישראל ומערכת הביטחון ברצועת עזה.
מנגד, המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס, שכיהן בעבר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, הציג קו תקיף וידידותי מובהק לירושלים, כשהוא דורש להעמיק את הברית האסטרטגית, להבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל ולהמשיך ברציפות את כלל משלוחי החימוש והסיוע. הפער התהומי בין השניים הפך את הקלפיות במישיגן לזירת מאבק ישירה על עתיד הברית בין וושינגטון לירושלים.
הקיצוניות והאנטישמיות של אל-סייד הובילו לאחד התקדימים החריגים והמדהימים ביותר שנרשמו אי פעם בפוליטיקה המפלגתית בארצות הברית. חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, אשר התמודדה מול אל-סייד בבחירות המקדימות והפסידה לו את המועמדות, הודיעה פומבית כי היא מסרבת לתמוך בו, וחצתה את הקווים כשהצהירה על תמיכה רשמית במועמד הרפובליקני מייק רוג'רס.
החלטתה של סטיבנס התקבלה על רקע מחלוקות אידאולוגיות עמוקות וסלידתה מהתבטאויותיו האנטישמיות של אל־סייד, מיחסו התוקפני לקהילה היהודית ומזלזולו בחששות הביטחוניים והקיומיים שהעלו בכיריה. הצעד של סטיבנס היכה גלים, עורר מלחמת עולם פנימית בתוך שורות המפלגה הדמוקרטית, וחשף לעיני כל את הקרע הבלתי ניתן לאיחוי בין הזרם הדמוקרטי המתון והפרו-ישראלי לבין המחנה הפרוגרסיבי האנטי-ישראלי.
ההתמודדות במישיגן היוותה אבן ראשה בבחירות אמצע הכהונה, שבסיומן הבטיחה המפלגה הדמוקרטית את השליטה המלאה בשני בתי הקונגרס – עם חמישים ואחד מושבים בסנאט ומאתיים חמישים וחמישה מושבים בבית הנבחרים. המושב במישיגן התפנה לאחר פרישתו של הסנאטור הדמוקרטי גארי פיטרס, ששירת בתפקיד במשך שתים עשרה שנים, ושמירתו בידי הדמוקרטים סייעה לקבע את המהפך השלטוני מול ממשל טראמפ.
עם כניסתו לתפקיד, נרשם ציון דרך היסטורי חסר תקדים כאשר אל־סייד הופך למוסלמי הראשון אי פעם שמכהן כחבר בסנאט של ארצות הברית. תוצאה היסטורית זו מייצרת מציאות מדאיגה ביותר עבור מדינת ישראל, שכן מעתה יכהן בבית העליון סנאטור אנטישמי מוצהר שיפעל להפסקת התמיכה הצבאית האמריקנית, כשהוא מגובה ברוב דמוקרטי בסנאט.
בחירתו של עבדול אל-סייד לסנאט, כסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית וכדמות אנטישמית מובילה באגף הפרוגרסיבי, מעמידה אתגר אסטרטגי חסר תקדים בפני מדינת ישראל ומערך ההסברה שלה. נוכחותו בסנאט מעניקה במה פרלמנטרית רבת-עוצמה לגורמים הדורשים להטיל אמברגו נשק על ישראל ולהתנות כל שיתוף פעולה ביטחוני, בייחוד כאשר ועדת החוץ וועדת השירותים המזוינים של הסנאט עוברות לשליטת המפלגה הדמוקרטית.
עבור ירושלים, המשמעות היא אובדן התמיכה המסורתית והבלתי מותנית בגבעת הקפיטול, והכרח לנהל מאבק בלימה דיפלומטי הדוק מול קולות רדיקליים ומחוקקים אנטישמיים שינסו לכרסם בברית הביטחונית בין המדינות.
