במהלך הדיון שנערך הבוקר (יום ראשון) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג סנגורו של שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, הנחיות רשמיות שנשלחו לחוקרי רשות ניירות ערך בשנים עשר ביולי 2017, במסגרת חקירת פרשת בזק.
על פי תוכנם של שני מיילים שהוצגו באולם בית המשפט, החוקרים הונחו שלא להפנות לנחקרים שאלות ספציפיות הנוגעות לנתניהו או לצחי הנגבי, אלא להסתפק אך ורק בשאלות פתוחות או בנושאים שיעלו מיוזמתם של המרואיינים. חוקר הרשות בן ארצי, שהעיד במסגרת החקירה הנגדית, אישר כי הנחיות מעין אלו מחייבות אותו בעבודתו, אך לא זכר אם קיבל בשלב מאוחר יותר אישור לשנות את אופן הפעולה הזה.
המלכודת הכפולה שטמן עו"ד עמית חדד למנדלבליט ולפרקליטות
במהלך חקירתו של בן ארצי, אשר שימש בשנת אלפיים ושבע עשרה חוקר במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, ביקש עורך הדין חן לברר מה היו ההנחיות המדויקות שניתנו לחוקרים עם תחילת חקירת הפרשה השלישית בתיק בזק, אשר עסקה בין היתר בפעילותו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר.
על גבי המסך באולם הוצג תוכנם של שני מיילים שנשלחו, על פי הדברים שעלו בדיון, לכלל חוקרי המחלקה ביום הזיכרון או בתאריך המדובר בשנים עשר ביולי אלפיים ושבע עשרה. במייל הראשון, שנשלח על ידי חן נהורן, הובהר באופן חד: "אין לשאול באופן ספציפי אם ההנחיות בנוגע למכתב שעסק בהפרדה המבנית בבזק הגיעו לפילבר מהדרגים שמעליו".
בדרך לביטול כתב האישום? המהלך של הגנת נתניהו נחשף
במקום זאת הותר לחוקרים להסתפק בשאלות פתוחות בלבד, דוגמת השאלה האם קיבל הנחיות מגורם כלשהו. עוד הובהר במסמך כי במידה שהנחקר יעלה מיוזמתו טענה על הוראות שהגיעו אליו מדרגים מסוימים, אזי יהיה מותר לבקש ממנו פרטים נוספים על כך, תוך הקפדה על תיעוד מדויק שהנושא הועלה ביוזמתו בלבד.
בהמשך אותו יום נשלח מייל נוסף, הפעם מאת יריב עמיעד, שבו נקבע במפורש: "אין לשאול שאלות ספציפיות על צחי הנגבי או על ראש הממשלה, אלא במסגרת שאלות פתוחות או כאשר הנושא עולה ביוזמת הנחקרים עצמם".
"נחשב מסלול מחדש": האזהרה של עו"ד עמית חדד לבית המשפט
עורך הדין חן הפנה את השאלה אל בן ארצי וביקש לדעת האם הצגת המסמכים מרעננת את זיכרונו. החוקר השיב בשלילה גורפת, אך כאשר נשאל בצורה ישירה האם הנחיה מסוג זה מחייבת אותו בשטח, אישר זאת ללא הסתייגות.
בהמשך התפתחו באולם חילופי דברים ישירים בין השניים – עורך הדין חן: "אין אישור לחקור על ראש הממשלה, נכון?". העד בן ארצי השיב: "לפי המצוין פה, כן". על כך הקשה עורך הדין חן: "אי פעם קיבלת הוראה שמותר לחקור על ראש הממשלה?". העד בן ארצי אמר: "לא זוכר דבר כזה, לא זוכר אם כן או לא".
עורך הדין חן המשיך להקשות וביקש לברר האם העד זוכר שקיבל אישור מפורש, בכתב או בעל פה, לחרוג מאותן מגבלות שהוצגו. בן ארצי לא הצביע על אישור ספציפי כלשהו, אך הבהיר כי אם פעל במסגרת תפקידו בהתאם להוראה כלשהי שקיבל מלכתחילה, אין לו כל ספק שעשה זאת אך ורק על פי הנחיות מוסמכות ומתאימות.
בשלב מתקדם של החקירה ביקש עורך הדין חן לבדוק האם בן ארצי זוכר כי ביצע פעולות חקירה ישירות הקשורות לראש הממשלה במסגרת הטיפול בתיק בזק. העד השיב כי אינו זוכר פעולות ספציפיות כאלו מזיכרונו, אך הדגיש כי במידה שערך חיפושים כלשהם הקשורים לשמו של נתניהו, הוא בטוח לחלוטין שקיבל הנחיות מדויקות ומתאימות לגבי מילות החיפוש המותרות ולגבי אופי הפעולות שבוצעו בפועל.
החקירה הנגדית התמקדה בשאלה המרכזית אילו מגבלות מבצעיות וחקירתיות הוטלו על חוקרי הרשות באותה תקופה רגישה, וכיצד נשמרה ההבחנה המקצועית בין בדיקת החשדות הרגולטוריים הישירים הנוגעים לחברת בזק לבין בירור אפשרי של מעורבות מצד גורמים בכירים בדרג המדיני.
יצוין כי ההנחיות שהוצגו במהלך הדיון מתייחסות לחודש יולי 2017, תקופה שבה התנהלה חקירת בזק ברשות ניירות ערך לבדה, בעוד החקירה המשותפת והרחבה של הרשות יחד עם משטרת ישראל במסגרת תיק ארבעת אלפים נפתחה אך ורק בהמשך, בחודש פברואר 2018.
חשיפת ההנחיות הפנימיות מרשות ניירות ערך מצביעה על קיומן של מגבלות מפורשות על חקירת הדרג המדיני הבכיר באותה עת. המשמעות המשפטית של הצגת המסמכים הללו נועדה לחזק את טענות ההגנה סביב אופן התנהלות החקירות, להאיר את נהלי העבודה הפנימיים של החוקרים, ולבחון האם החקירה התנהלה תחת הנחיות מוקדמות שהגבילו את יכולתם של אנשי הרשות לרדת לעומקם של ספקולציות הקשורות לראש הממשלה ולמקורביו באותם ימים.
