במהלך הדיון שנערך הבוקר (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת עדותו של היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, הציג סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, טענה תקדימית שלפיה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט היה הגורם שניהל בפועל את חקירות נתניהו • חדד טען בפני הרכב השופטים כי מנדלבליט לא הגביל את עצמו למתן ליווי וייעוץ משפטי לחוקרים, אלא הכריע באופן מעשי בנוגע לפעולות חקירה מרכזיות, ומשכך עומדת להגנה הזכות המלאה לעמת אותו על דוכן העדים עם שורה של מחדלי חקירה נטענים.
עורך הדין חדד ביסס את טיעוניו על דברים שייחס לקצין החקירות מומי ברנור, אשר העיד לטענתו כי מנדלבליט היה הגורם הסמכותי שנדרש לחתוך ולהכריע בסוגיות חקירתיות ראשונות במעלה: "הוא אומר שהוא ניהל חקירה".
שלוש שעות שלא תועדו: מה התרחש בחדר החקירות של הדס קליין?
הסנגור הסביר לשופטים כי יש למתוח קו ברור בין מצב דברים שבו היועץ המשפטי לממשלה מעניק מעטפת ליווי משפטית לצוותי המשטרה, לבין מציאות שבה שיקול הדעת המעשי וההכרעה הסופית על עצם ביצוען של פעולות חקירה נתונים בידיו באופן מוחלט. לשיטתו, ברגע שגורם חיצוני ליחידה החוקרת מחזיק בכוח ההכרעה המעשי בשטח, אין מדובר עוד בליווי שגרתי אלא בניהול חקירה מלא.
כדי להמחיש את טענתו הציג חדד דוגמה מרכזית הנוגעת לבדיקת מכשירי הטלפון הניידים של עדת המפתח בתיק אלף, הדס קליין. לדברי הסנגור, החוקר כורש ברנור הבהיר כי נבצר ממנו לבצע פעולה חקירתית מסוימת בעניינה של קליין בשל העובדה שמנדלבליט סירב לאשר אותה. חדד טען כי אם זו אכן השתלשלות הדברים, קמה להגנה זכות בסיסית לברר את פשר ההחלטה ישירות מול מי שקיבל אותה בזמן אמת.
השופט שאל על האישור לחקירת הדס קליין ומנדלבליט הסתבך בתשובה
הסנגור הציג בפני בית המשפט שתי אפשרויות בלעדיות הנובעות מן המצב: או שגרסתו של קצין המשטרה אינה תואמת את המציאות, או שמנדלבליט מחויב לספק הסברים מלאים על הדוכן באשר לסיבות שמנעו את אישור הפעולה.
סוגיה כבדת משקל נוספת שהעלה עורך הדין חדד נגעה להחלטה שלא לחקור תחת אזהרה את מנכ"ל אתר וואלה לשעבר, אילן ישועה, המשמש עד מרכזי בתיק ארבעת אלפים. חדד ציין כי עדים שונים מתחו ביקורת נוקבת על ההחלטה להותיר את ישועה במעמד של עד רגיל ולא כחשוד, והדגיש כי חובה לברר עד תום את חלקו והשפעתו של מנדלבליט על קביעה זו. לטענת הסנגור, מדובר בעניינים הנוגעים במישרין להגנת הנאשם, שכן החלטות אלו הכתיבו את מסלול החקירה והשפיעו באופן ישיר על איסוף הראיות בתיק.
האמירה החריגה של השופט על הפעולות הלא חוקיות בחקירות נתניהו
במהלך חילופי הדברים בדיון, התערב השופט משה בר-עם וביקש מהסנגור לחדד מהי המשמעות המשפטית המעשית הנגזרת מהטענה שמנדלבליט ניהל את החקירה ומנע פעולות מסוימות. עורך הדין חדד השיב באופן נחרץ כי מדובר במחדלי חקירה מהותיים ובהתנהלות שערורייתית המבססים תשתית איתנה לעילת הגנה מן הצדק.
מוקד המחלוקת באולם התכנס לשאלה האם מעורבותו העמוקה של מנדלבליט מצדיקה מתן היתר לחקירה נגדית רחבה ומעמיקה שלו כעד מטעם ההגנה, או שמא יש לתחום את השאלות אך ורק לגדרי הנושאים שבהם נדרשו אישוריו הסטטוטוריים על פי חוק.
בעדותו הקודמת הבהיר מנדלבליט כי דרש שפעולות החקירה המרכזיות יובאו לידיעתו, אך ציין שלא כל פעולה ופעולה הונחה על שולחנו לאישור. כעת, עומדת ההגנה על דרישתה לחשוף את גבולות מעורבותו המדויקים, ולברר מי נושא באחריות להחלטות שבלמו ביצוען של פעולות חקירה מכריעות.
האישור שמעניק היועץ המשפטי לממשלה לחקירת ראש ממשלה מכהן מעוגן בהוראות חוק יסוד הממשלה, ונועד להבטיח פיקוח עליון ומניעת חקירות סרק ממניעים פוליטיים. זימונו של מנדלבליט להעיד מטעם צוות ההגנה של נתניהו מהווה מהלך משפטי נדיר, שבו מבקשת ההגנה להוכיח כי במקום לשמש גורם מפקח ומבקר המרוחק מן הזירה, הפך היועץ לקובע המדיניות החקירתית בפועל.
הדברים מצטרפים לטענות קודמות של הסנגורים שלפיהן חומרי חקירה חיוניים הוסתרו ממנדלבליט, וכעת נטען מנגד כי החלטות מהותיות שלא לבצע פעולות מסוימות התקבלו בהנחייתו הישירה.
לטענה כי היועץ המשפטי לממשלה "ניהל את החקירה" נודעת השפעה מרחיקת לכת על יסודות ההליך המשפטי כולו. אם יקבל בית המשפט את הטיעון, יטושטש לחלוטין הגבול שבין הרשות החוקרת לבין הרשות התובעת והמפקחת. מעורבות אישית של היועץ בסיכול פעולות חקירה – דוגמת חדירה לטלפונים של עדי מפתח או אי-חקירת מעורבים באזהרה – עשויה להעניק משקל מכריע לטענת הגנה מן הצדק, בטיעון שההליך כולו זוהם בפגמים מהותיים ובמחדלים מגמתיים.
הדבר פותח פתח לדרישה לביטול סעיפי אישום עקב פגיעה חמורה בזכותו של ראש הממשלה להליך הוגן, ומערער את התזה שלפיה ההחלטות התקבלו במקצועיות ובריחוק המתחייב מתפקידו של ראש התביעה הכללית.
כאמור, במהלך עדותו במשפט נתניהו בימים קודמים, עומת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט עם דברים שאמר בישיבה שהתקיימה ביולי 2016, במסגרת בחינת החשדות בתיק 1000, המכונה "תיק המתנות". "אין פה את הבשר שחיפשתי, בשלב הזה", אמר מנדלבליט, בהתייחסו לתשתית הראייתית שנאספה נגד ראש הממשלה.
"אפשר להמשיך עוד פעם לפתוח נקודות כאלה ואחרות, כשאי אפשר להגיע לנושא העיקרי – הקרחון – האם היה מפעל של כסף גדול, אנשי עסקים", הסביר. בהמשך הוסיף: "עם כל הכבוד לסיגרים, שמפניה, חליפה – זו לא התעשייה שאנו חושדים שאולי יש. ושם נצטרך לחפש גם נסיבות מחמירות, שאני עוד לא רואה פה. זה בפירוש לא מה שאישרתי בזמנו".
מנדלבליט אף התייחס למידע שהתקבל במהלך הבדיקות ואמר כי "הקרחון קרס", והבהיר: "אני לא מתלהב מזה שלוקח שמפניה, סיגרים או חליפה – זה לא טוב, אבל על דברים כאלה מלפני 10 שנים אני לא פותח חקירה פלילית מול ראש הממשלה". עם זאת, בהמשך החקירה נאספו ראיות נוספות, ובהן עדותה של הדס קליין, ששינו את התמונה הראייתית והובילו להתקדמות תיק המתנות.
