סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, ביקש לבדוק היום (רביעי) במהלך עדותו של היועמ"ש לשעבר, האם המשטרה גבתה את עדותה של קליין במסגרת נושא שכבר אושר לבדיקה מראש, או שמא החוקרים חרגו מההיתר. הדיון תפס מפנה חד כאשר השופט משה בר־עם התערב ושאל את מנדלבליט במפורש האם אישר את חקירתה, מה שהוביל לתשובה מפתיעה מצד העד.
חדד ביקש ממנדלבליט לשחזר את השתלשלות האירועים שהובילה לפתיחת החקירה בתיק 1000, ובפרט את השלב שבו הגיעה עדותה של קליין לשולחנו. מנדלבליט הסביר כי עדותה שינתה באופן דרמטי את האופן שבו העריך את החשדות נגד נתניהו, שכן עד לאותו שלב אמנם נבדקו חשדות כלליים לקבלת מתנות, אך קליין הציגה תמונה חמורה בהרבה של טובות הנאה בהיקפים עצומים.
מנדלבליט הודה: העברתי מידע לדנה ויס – חדד: החומרים הוסתרו
עם זאת, הוא הבהיר כי לא הורה אישית על גביית העדות: "לא שאני אומר להם לכו קחו עדות מהדס קליין, אני לא זוכר דבר כזה", מנדלבליט הוסיף כי אינו יודע כיצד הגיעו החוקרים דווקא אליה, אך עצם הבאת העדות בפניו שינתה את תמונת הראיות.
בנקודה זו התערב השופט משה בר־עם ודרש לחדד האם העדות נגבתה תחת נושא שאושר מראש או שנדרש אישור נפרד. בתשובה לשאלות החוזרות של השופט, הודה מנדלבליט כי אינו זוכר אישור פרטני: "לא אישרתי פעולת חקירה על הדס קליין, לא זוכר את זה, אולי אני טועה בזה".
המייל סיבך את מנדלבליט: האישור לחקירת נתניהו לא הופיע במסמך
הוא הבהיר כי לא נתן אישור שהתייחס אליה באופן אישית, אלא לדבריו היה "לדעתי אישור מראש כללי" לבדיקת קבלת מתנות מבעלי הון. כשבר־עם העלה את האפשרות שאם מדובר בנושא אחר נדרש היתר, מנדלבליט הסכים לעיקרון אך עמד על כך שהאישור הכללי הספיק לדעתו ושעדותה של קליין היא זו שעשתה אצלו "שינוי איך אני מסתכל על הראיות בתיק הזה".
חדד דחה את ההסבר הזה מכל וכל, והציג שוב את המייל מיוני 2016 שבו תועד אישור מצומצם לגבות גרסה מארי הרו בעניין ההקלטות בלבד, מבלי שום אזכור למילצ'ן או למתנות. הסנגור הטיח במנדלבליט את השאלה המרכזית: "אם לקחו אפיק אחד שלא אישרת, אפיק אחר, ושאלו אותה על שאלות שלא אישרת?",
נחשף: מנדלבליט עשה בעצמו את מה שנתניהו מואשם בו
מנדלבליט השיב "יכול להיות", אך המשיך לטעון שאינו זוכר את נסיבות גביית העדות וכי להבנתו הכל נעשה במסגרת סמכות הבדיקה הכללית. הדיון הסתיים ללא הכרעה חד-משמעית בשאלה האם גביית עדותה של קליין נעשתה באישור פורמלי מוקדם או חרגה ממסגרת האישורים שניתנו למשטרה באותה עת.
תיק 1000 נשען באופן כמעט בלעדי על עדותה של קליין כעדות המפתח שהפכה את הקערה על פיה ובנתה את התשתית לעבירות שוחד ומרמה, עולה כעת הודאה מפורשת מהיועמ"ש לשעבר שאישר את הגשת כתב האישום כי פעולת החקירה הגורלית הזו לא קיבלה מענה של אישור פרטני מוקדם מצידו.
העובדה שמנדלבליט הודה כי אינו זוכר שהורה על גביית העדות: "אולי אני טועה בזה", וכי נשען על "אישור כללי" ערטילאי לבדיקת מתנות – ששוב ושוב הוכח כי לא תועד במסמכים הרשמיים או במייל מיוני 2016 – מעניקה להגנה תחמושת אדירה לטעון לחריגה מסמכות, לפעולות חקירה פרועות שבוצעו ללא פיקוחו והסמכתו הישירה של היועץ המשפטי לממשלה, ולפגמים שורשיים וחמורים כל כך ביסודו של הליך חקירת התיק עד כדי ערעור תוקפו המלא בבית המשפט.
