במהלך הדיון שנערך הבוקר (רביעי) במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען סנגורו עו"ד עמית חדד כי מידע מהותי הנוגע לגרסת עד המדינה שלמה פילבר הוסתר מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, לפני שהתקבלה ההחלטה להגיש כתב אישום. הדברים נאמרו במסגרת דיון על היקף השאלות שההגנה רשאית להפנות למנדלבליט, אשר זומן להעיד מטעמה.
עורך הדין חדד התמקד במידע שלטענתו כבר היה מצוי בידי חוקרי המשטרה בזמן אמת, והצביע על קושי מובהק בגרסתו של פילבר סביב פגישת ההנחיה הנטענת עם נתניהו – אירוע שניצב במוקד חלק מטענות התביעה בתיק ארבעת אלפים. לדברי הסנגור, שורה של עדים הצביעו בחקירותיהם על פגמים וסתירות בגרסה זו, אולם המידע לא הונח על שולחנו של מנדלבליט, על אף שהיה הגורם המוסמך והבלעדי לאישור כתב האישום.
לדבריו, "הנתון הזה קריטי, לא הובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. זה הוסתר ממנו, זה קריטי בליבת העניין, זה הוסתר ממנו, וגם מההגנה". חדד הבהיר בפני הרכב השופטים כי אין מדובר בטענה כללית וערטילאית על מהלכי המשטרה, אלא בשאלה יסודית ועקרונית: האם הגורם שחרץ את גורל ההעמדה לדין נחשף לתשתית העובדתית המלאה והרלוונטית.
הסדקים בתיקי נתניהו מתרחבים: יום העדות הסוער של מנדלבליט
בהמשך טיעונו הדגיש חדד כי עצם העובדה שמידע מהותי לא הוצג בפני הגורם המאשר מקימה עילה משפטית מובהקת, אף מבלי שיידרש להוכיח כי מנדלבליט היה משנה את החלטתו אילו נחשף לפרטים.
לביסוס עמדתו הפנה הסנגור לפסיקה שאותה ייחס לנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, וטען כי על פי ההלכה הפסוקה, החלטה מנהלית שהתקבלה על גבי תשתית עובדתית פגומה וחסרה עשויה להיפסל ולהתבטל מעיקרה. השופטים התערבו בדיון וביקשו ממנו להבהיר לאיזו החלטה שלטונית בדיוק מכוונת טענתו, ועורך הדין חדד השיב באופן חד־משמעי כי מדובר בהחלטה המנהלית להגיש את כתב האישום.
הטענות החריפות על הסתרת המידע עלו כחלק מניסיונם של פרקליטי ההגנה להרחיב את חקירתו של מנדלבליט מעבר לבדיקה הטכנית של האישורים שנתן לפתיחת החקירות ולביצוע פעולות שונות. חדד טען כי כדי לבסס את הטענה שהוסתר חומר מהותי, יש לאפשר להגנה לעמת את מנדלבליט עם המסמכים הרלוונטיים ולברר באופן ישיר מה בדיוק הוצג בפניו בפועל בזמן אמת. מנגד, נציגת התביעה, עורכת הדין יהודית תירוש, חלקה בתוקף על דבריו של חדד במהלך חילופי הדברים והצהירה: "זה לא נכון".
שופטי ההרכב פנו לסנגור וביקשו ממנו למקד את טיעוניו המשפטיים, ולהסביר בפרוטרוט כיצד הבירור העובדתי המבוקש מול מנדלבליט משרת את העילות המשפטיות שהעלתה ההגנה. בלב המחלוקת שנותרה עומדת השאלה העקרונית: האם התשתית שהונחה לפני מנדלבליט בעת גיבוש כתב האישום הייתה מלאה ושלמה, והאם בית המשפט יתיר להגנה לחקור אותו על נתונים שלטענתה נמנעו מידיעתו
כזכור, עדותו של עד המדינה שלמה פילבר נחשבת לאחד מעמודי התווך המרכזיים בתיק ארבעת אלפים, כאשר עניין "פגישת ההנחיה" עם ראש הממשלה מהווה נקודת מחלוקת עובדתית סוערת מראשית המשפט. זימונו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, להעיד מטעם ההגנה נועד לברר את תקינות ההליכים שקדמו לפתיחת החקירה ולאישור כתב האישום, לרבות השאלה האם הופעלה סמכותו כדין.
תירוש חשפה מדוע זומן מנדלבליט – חדד שלף את התצהיר
חדד הדגיש בפני השופטים כי כאשר מדובר ביועץ המשפטי לממשלה – הגורם הבכיר המופקד על פי חוק על מתן אישורים מוקדמים לחקירת ראש ממשלה ולפעולות חקירה רגישות – נודעת חשיבות מכרעת ומכרעת למסמכים הכתובים ולתיעוד ההחלטות שנערך בזמן אמת. לשיטתו של הסנגור, אין לאפשר למערכת להסתפק באמירה מאוחרת שנמסרת בעל פה באולם המשפט, בייחוד כאשר היא עומדת בסתירה מוחלטת לתיעוד הכתוב שנשמר בזמן אמת.
מנדלבליט אישר: לא נתתי היתר לגייס את שמרון כעד מדינה
מנקודת מבטה של ההגנה, חקירתו של מנדלבליט על המסמכים שכתב אינה סוגיה טכנית או עניין צדדי, אלא כלי חיוני והכרחי לבירור השאלה האם ההחלטות הגורליות בתיקי נתניהו התקבלו על בסיס מידע שלם, מהימן ומדויק. השופטים טרם הכריעו בטענות שהעלה חדד, והסוגיה נותרה במוקד המחלוקת על אודות היקף החקירה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
זימונו של אביחי מנדלבליט להעיד מטעם ההגנה במשפט נתניהו נחשב לצעד יוצא דופן, שמטרתו לתקוף את חוקיותם של אישורי החקירה ותקינות הליך קבלת ההחלטות שהוביל להגשת כתב האישום. ההגנה ממקדת את מאמציה בהוכחה כי גופי החקירה – המשטרה והפרקליטות – חרגו מסמכותם, ביצעו פעולות ללא אישור כנדרש בחוק יסוד, והציגו בפני היועץ המשפטי לממשלה תמונה חלקית ומעוותת ששללה ממנו את שיקול הדעת העצמאי.
לדבריו של עורך הדין חדד ישנה משמעות משפטית כבדת משקל: אם יצליחו הסנגורים לשכנע את בית המשפט כי מנדלבליט קיבל תשובות שקריות מגורמי החקירה והסתמך עליהן בעת גיבוש כתב האישום, עשויה לקום עילה מוצקה לביטול סעיפי אישום מכוח הדוקטרינה של הגנה מן הצדק.
מהלך שכזה מעביר את הזרקור ממעשיו של נתניהו אל עבר התנהלותן של רשויות האכיפה, ומציב סימן שאלה חמור על הלגיטימיות של ההליך הפלילי כולו. קבלת עמדת ההגנה בדבר הרחבת החקירה תאפשר פתיחה מחודשת של כלל המזכרים וההתכתבויות הפנימיות, דבר העשוי לחשוף סתירות נוספות בין הדיווחים המשטרתיים לבין העובדות שהוכחו בבית המשפט.
במהלך עדותו הקודמת של מנדלבליט עלתה גם פרשת הצוללות, תיק 3000. עו"ד עמית חדד עימת את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עם עדותו של עו"ד דוד שמרון, בן דודו ופרקליטו של נתניהו, שלפיה החוקרים ניסו לגייס אותו כעד מדינה נגד ראש הממשלה.
חדד הדגיש כי נתניהו כלל לא הוגדר חשוד בפרשה, ושאל את מנדלבליט אם אישר ניסיון לגייס את שמרון כדי למסור מידע מפליל נגדו. מנדלבליט השיב: "לא אישרתי". עוד אישר כי לא נתן אישור לחקור את נתניהו בתיק 3000, וכי חקירה נגד ראש הממשלה הייתה מחייבת פנייה מוקדמת אליו. הדברים העלו מחדש את טענת ההגנה שלפיה בוצעו פעולות שנועדו לבסס חשדות נגד נתניהו גם בפרשה שבה לא אושרה חקירה נגדו.
בדיון קודם התמקד חדד גם בגיוסו של ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו, לעד מדינה. הסנגור הציג למנדלבליט תיעוד משיחות בין הרו לחוקר מומי ברנור, וטען כי החוקרים ביקשו לקבל ממנו מידע מפליל רחב על ראש הממשלה, מעבר לנושאים שהותר להם לבדוק. בין היתר צוטט ברנור כשהוא מבקש מהרו למסור מידע על מעשים פסולים או פליליים של אחרים.
חדד שאל אם מנדלבליט אישר לחוקרים לבקש מהרו מידע על כל מעשה פסול של נתניהו לאורך עשר שנים. מנדלבליט השיב כי הניסוח שהציג הסנגור אינו שלו, אך הסביר שבמסגרת משא ומתן להסכם עד מדינה ניתן היה לשאול שאלות רחבות הקשורות לנושא הבדיקה בתיק 1000. כאשר השופט עודד שחם שאל אם בירור כה רחב היה מה שעמד לנגד עיניו בעת מתן האישור, מנדלבליט השיב בשלילה.
המשך החקירה נשאל מנדלבליט מדוע הוחלט להעניק להרו מעמד של עד מדינה. "אני לא זוכר, אבל אני מניח שזה קשור בתיק 2000", השיב. כאשר חדד שאל אם הכוונה להקלטות השיחות בין נתניהו לנוני מוזס, השיב מנדלבליט: "כך אני מניח". בתשובה לשאלה נוספת על הסיבה למתן המעמד חזר ואמר: "שוב, אני לא זוכר". בנוסף, מנדלבליט אישר כי לפי התיעוד שהוצג לו, האפשרות לחקור את הרו בנושאי תיקי 1000 ו־2000 הייתה מותנית בשיתוף הפעולה שלו. הדברים הצטרפו לקו הטיעון של ההגנה, המבקשת לברר מה ידע מנדלבליט על תהליך גיוס עדי המדינה ועל היקף הפעולות שבוצעו באישורו.
