התערבות משמעותית של השופט משה בר-עם נרשמה היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות עימות בין סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, לבין נציג התביעה, עו"ד גילדין, סביב האישורים שניתנו למשטרה לבדיקת החשדות נגד נתניהו, העלה השופט את האפשרות שמנדלבליט כלל לא אישר לחקור בכיוון הסיגרים.
העימות באולם החל לאחר שעו"ד חדד הציג בפני מנדלבליט פרוטוקול מסודי מישיבה שנערכה ב-17 ביולי 2016 – שלושה ימים בלבד לאחר חקירתו הדרמטית של ארי הרו. בפרוטוקול זה תועד מנדלבליט כשהוא מביע הסתייגות חריפה מבדיקת נושאים שלטענתו לא נכללו כלל בהנחיות המדויקות שנתן למשטרה. במקביל, הציג חדד קטעים מפורטים מחקירת הרו שבהם תוארה קבלת סיגרים ושמפניות על ידי נתניהו, וטען כי מדובר בדיוק באותם נושאים שאותם הבהיר מנדלבליט כי לא אישר לבדוק.
מנדלבליט על תיק 1000: לא אישרתי את חקירת הסיגרים
נציג התביעה התנגד נחרצות לאופן שבו הציגה ההגנה את הדברים, וטענה כי מדובר בהצגה מטעה של חומר החקירה. לדברי גילדין, מנדלבליט התייחס באותו מעמד אך ורק למקרה נקודתי ובודד של קבלת סיגרים, ולא לשלול חשד רחב ומובנה יותר לקבלת מתנות בהיקפים משמעותיים.
בשלב זה התערב השופט משה בר-עם באופן ישיר בדיון, והטיח אמירה משמעותית ביותר: "לכאורה, מנדלבליט לא אישר לחקור בכיוון סיגרים בכלל". השופט בר-עם הדגיש והבהיר בהמשך כי המחלוקת המשפטית באולם אינה מתמצה בשאלה הטכנית כמה סיגרים התקבלו בפועל, אלא נוגעת לשאלה המהותית של עצם האישור שניתן לבדיקת הנושא. לדבריו, ממה שעולה מהמסמכים, לכאורה מנדלבליט הבהיר בז בזמן שלא אישר את כיוון הבדיקה הזה מלכתחילה.
מנדלבליט ביקש מים, חדד: "תתנהג יפה תקבל גם סוכריה"
עו"ד גילדין ניסה להשיב ולטעון כי יש לקרוא את פרוטוקול הישיבה בהקשרו המלא, שכן מנדלבליט התייחס למידע על סיגרים בצורה נקודתית, בעוד שבדיקת מתנות בהיקפים משמעותיים הייתה ועודנה נושא שאושר כחוק. בתגובה לכך, ציין השופט בר־עם כי מדובר בפרשנות משפטית שיש לברר אותה ישירות עם העד עצמו, ואמר: "זו פרשנות, אולי לשאול מה הוא זוכר".
לאחר שהוויכוח הסוער נמשך, ביקשו השופטים לשמוע את תשובתו הישירה של מנדלבליט. כששב אל דוכן העדים, הסביר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר כי הוא אכן זוכר מידע על אנשים שנהגו להביא לנתניהו סיגרים ולהשאיר קופסאות לאחר שעישנו יחד, אך הדגיש כי באותו שלב לא ראה בכך שום בסיס מספק לפתיחת חקירה. מנדלבליט חזר והדגיש כי הוא אישר באופן מפורש לבדוק אך ורק חשדות לקבלת מתנות בהיקפים עצומים מאנשי עסקים, ולא אירועים נקודתיים שלא הצביעו מבחינתו על חשד פלילי משמעותי.
השופט שאל את מנדלבליט: "זה בגדר האישור?" – והוא השיב: "לא"
עו"ד חדד מצדו התעקש כי החומרים שנחשפו מחקירתו של הרו עסקו בקבלת סיגרים באופן שיטתי לאורך שנים רבות, ולא במקרה בודד או מבודד כפי שניסתה התביעה לטעון. הוא ביקש להוכיח לבית המשפט כי גם כאשר הוצג מידע מסוג זה, מנדלבליט הביע הסתייגות ברורה מהמשך הבדיקה בנושא.
תערבות השופט בר-עם והעימות סביב נושא הסיגרים מהווה הפקפוק המשפטי שהוטל על עצם הלגיטימיות של פעולות המשטרה בשלב הבדיקה המוקדם: האמירה הדרמטית של השופט בר-עם מעניקה משקל משמעותי לטענת ההגנה כי חוקרי המשטרה פעלו מחוץ למנדט או הרחיבו את החקירה לנושאים שלא אושרו להם.
בעוד התביעה ניסתה לטעון שההסתייגות של מנדלבליט התייחסה רק למקרים בודדים והותירה מרחב פעולה רחב למתנות שיטתיות, התערבות השופטים ממחישה את הדרישה לקבל תשובות ברורות וחד-משמעיות מהיועמ"ש לשעבר בשאלה האם תיק הסיגרים בכלל זכה לאישורו המוקדם.
