accessibility-icon
share-icon
יו"ר ש"ס, אריה דרעי | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90
יו"ר ש"ס, אריה דרעי | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

בג"ץ קבע: תלושי המזון של ש"ס יחולקו השנה ויבחנו מחדש ב-2024

אבירם בן מרדכי

אבירם בן מרדכי

כז אלול ה'תשפג (13.09.23)

60

0

like

0

dislike

יומיים לפני ראש השנה - שופטי בג"ץ מאפשרים את חלוקת תווי המזון לנזקקים בשווי 400 מיליון • התווים שיועדו לשנה הבאה, בשווי 600 מיליון, יוקפאו עד לדיון נוסף בבג"ץ "ובחינתם מחדש" • "בשים לב לעובדה שתקופת החגים עומדת בשער - אנו מסייגים את תחולת הצו"


בג"ץ קבע: תלושי המזון של מפלגת ש"ס יועברו השנה כמתוכנן, בעוד שמתווה החלוקה הכולל יבחן בשנה הבאה. "לאחר ששמענו את טענות הצדדים, התרשמנו כי אכן נדרשת בחינה נוספת בכל הנוגע לתכנית חלוקת תווי המזון", נכתב בהודעת בגץ שהודיע: "הבחינה תיערך ביחס להמשכה הצפוי של התכנית בשנת 2024, ותתקיים בהתייעצות עם המשנה ליועמ"שית".

כאמור, בג"ץ אמנם הכריז על בחינה מחודשת של המיזם שמטרתו לסייע למאות אלפי משפחות בנטל הכלכלי, אך הבהיר שבעקבות תקופת שתחל כבר מסוף השבוע הנוכחי – חלוקת התלושים לא תבוטל: "בשים לב לעובדה שתקופת החגים עומדת בשער – אנו מסייגים את תחולתו של הצו הארעי, באופן שהוא לא יחול על סך של 400 מיליון ש"ח שנועדו לחלוקה בשנת 2023".

maximize-image
images-count1+
בג"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נזכיר כי מי שנתנה את הדעת על הפרשה, הייתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שפרסמה את עמדתה על "מתווה דרעי לתווי המזון", ובאופן חריג ומפתיע למדי – צידדה בעמדת הממשלה כשטענה שאין עילה להתערבות שיפוטית בנושא: "בהעדר עילה להתערבות בהחלטת הממשלה ובאמות המידה, וממילא גם דינן של הבקשות לצו ביניים להידחות".

עוד טענה היועמ"שית כי "בצד אזכור דחיפות הסיוע בימי הקורונה, נימק בית המשפט הנכבד את דחיית העתירה הקודמת בכך שאמות המידה שנקבעו מצויות בליבת סמכויותיהן של רשויות המדינה כחלק מקביעת מדיניות חברתית -כלכלית וחלוקת המשאבים הציבוריים, וכי בכל אלה נתון בידי רשויות המדינה המוסמכות שיקול דעת רחב במיוחד, והתערבות בית המשפט בהן נעשית במשורה".

maximize-image
images-count1+
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: מישל אמזלג, לע"מ

לדבריה, "אמות המידה מקיימות אף את מבחן המשנה השלישי של המידתיות, מבחן המידתיות במובן הצר, הבוחן את היחס בין הפגיעה הנטענת בזכות החוקתית לבין התועלת החברתית הגלומה ביישום ההסדר".

עקבו אחרינו גם ב-Google News