מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE מצביע על קשרים סטטיסטיים מעניינים בין הרכב חיידקי הלשון לבין ביצועים במבחנים קוגניטיביים. החוקרים, שבדקו עשרות מבוגרים בריאים בבריטניה ובבלגיה, מצאו כי אנשים עם סוגי חיידקים מסוימים הגיבו מהר יותר במשימות שונות, אם כי מדובר עדיין בשאלה מדעית מורכבת שדורשת הבנה עמוקה יותר.
כדי להבין את הרעיון הזה, אפשר לדמיין מה קורה כשאנחנו אוכלים, למשל, סלק. ירקות כמו סלק עשירים בחומר טבעי הנקרא ניטראט. כשאנחנו בולעים את המזון, חלק מהניטראט הזה נכנס למחזור הדם ואז עושה סיבוב פרסה ומגיע בחזרה אל הפה שלנו דרך הרוק.
כאן בדיוק נכנסים לתמונה חיידקי הלשון: הם עוזרים להפוך את החומר הזה לחומר שהגוף יודע לנצל כדי לייצר מולקולה מרחיבת כלי דם. המסע הכמי הקטן הזה הוא הסיבה לכך שמדענים החלו לבדוק האם המיקרובים הקטנים בפה שלנו קשורים בכלל לזיכרון, לריכוז ולמהירות שבה המוח שלנו מעבד מידע.
במסגרת המחקר, צוות בהובלת אוניברסיטת אקסטר בבריטניה ובשיתוף חוקרים מבלגיה גייס 30 מבוגרים צעירים ו-30 מבוגרים בני שישים ושבעים בכל מדינה. המשתתפים עברו מבחני זיכרון, קשב, זיהוי רגשות ומהירות תבונתית, ובמקביל נאספו מהם דגימות רוק ולשון לצד בדיקות דם ולחץ דם.
בבדיקת החיידקים נמצאו כמה ממצאים בולטים: נמצא קשר בין חיידק מסוים בשם "Prevotella histicola" לבין תגובות מהירות יותר בחלק מהמבחנים בשתי המדינות. חיידק אחר, "Haemophilus parainfluenzae", הציג תוצאות מעורבות – בבלגיה הוא קושר ללמידה חזותית וזיכרון עבודה מדויקים יותר, בעוד שבבריטניה השפעתו על מהירות התגובה והזיהוי הייתה שונה בחלקה.
המחקר הראה גם כי גיל היה הגורם המנבא המרכזי ביותר: משתתפים מבוגרים יותר קיבלו ציונים נמוכים יותר והגיבו לאט יותר, וחוקרים אף זיהו 17 מיני חיידקים שהיו שונים בשכיחותם בין צעירים למבוגרים.
החוקרים ממהרים להרגיע ולסייג את התוצאות. המדידות הכימיות במחקר היו מעורבות ולא הראו קו אחיד שמוכיח סיבה ותוצאה. המחקר לא בדק האם מתן חיידקים מסוימים או שינוי תזונתי יכולים לשפר את התפקוד המוחי, והוא גם לא לקח בחשבון גורמים חשובים כמו תזונה מדויקת, פעילות גופנית או שינה, שיכולים להשפיע גם על החיידקים בפה וגם על הביצועים במבחנים.
מכיוון שמדובר בקבוצות קטנות ובמחקר תצפיתי, המדענים מדגישים כי אין הוכחה לכך ששינוי חיידקי הפה יכול למנוע דמנציה או להאט את הזדקנות המוח. נכון לעכשיו, החיידקים האלו פשוט מלווים את ההבדלים בצורת החשיבה שלנו, והמדע עוד צריך לגלות האם הם באמת משפיעים עליה או רק משקפים תהליכים אחרים בגוף.
