כאשר אנחנו מנסים להיזכר ברגעים המאושרים והבלתי נשכחים ביותר בחיינו, רבים מאיתנו מגלים כי מדובר דווקא בתקופות הפוריות והעמוסות ביותר. לפי התפיסה היפנית המכונה "איקיגאי", שפירושה הוא האושר שבלהיות עסוק תמיד, מציאת משמעות יומיומית היא המפתח לחיים ארוכים ומספקים יותר. המוח האנושי פועל במקור כמנגנון ליצירת משמעות וזקוק למבנה מוגדר כדי להמשיך לתפקד היטב. סדר היום מעניק לנו את הדחף והנחישות להמשיך לפעול גם כאשר הנסיבות הופכות למורכבות ומאתגרות.
הסכנה שבהיעדר שגרה ומטרה
היעדר מוחלט של סדר יום ומחויבויות, כמו עבודה, לימודים, כביסה, ניקיון הבית או טיפול בילדים, עלול להוביל למשבר ולרמות חרדה גבוהות במיוחד. בזמן שבו המוח נותר ללא מעש, אנו נוטים לשקוע בהרהורים שליליים, בהתעסקות מוגברת בחרטות מן העבר ובניתוח מדוקדק של טעויות קודמות. האחריות היומיומית והמשימות השגרתיות, גם הפשוטות שבהן, משמשות כמיזוג של מנגנון הישרדות נפשי חיוני. הן שומרות על הריכוז בהווה ומונעות מהאדם להתמקד במחשבות מדאיגות ומעכבות.
בדרך אל האושר: האם עדן הראל מצאה את הסוד לחיים יותר טובים?
בספרם בנושא, הכותבים הקטור גרסיה ופרנססק מיראלס מסבירים כי מומלץ להרבות בפעילויות המביאות אותנו ל"מצב זרימה". מדובר בפרקי זמן מיוחדים שבהם האדם שקוע לחלוטין בעשייה עד שאינו מרגיש כלל במעבר הזמן. זאת בניגוד להנאות מיידיות ומהירות כמו אכילת יתר, שימוש באלכוהול, סמים או צפייה ממושכת בטלוויזיה. מצבי זרימה יכולים לנבוע מריכוז אינטנסיבי במשימה, משאיפות ודמיונות חיוביים, או מתוך צורך יצירתי לשמור ולתמוך במישהו אחר.
למצוא את השגרה שמשמרת את הבריאות
ההתמקדות במטרות יומיומיות ובמצבי זרימה נחשבת לפי הפילוסופיה היפנית לכלי מרכזי לשמירה על הבריאות ואף להארכת ימים. כפי שאמר בעבר אלברט איינשטיין, אדם מאושר מרוצה מדי מההווה כדי לעסוק בעתיד. היצמדות לשגרה ולמטרות מעניקה פוקוס מיידי, מונעת את התפתחות החרטה על העבר, ומסייעת לשמור על חוסן נפשי לאורך שנים.
