הצוללת אח"י דרקון, שהגיעה לישראל בסוף השבוע שעבר, היא כלי שיט אסטרטגי משמעותי של חיל הים שיוצרה במספנה בעיר קיל שבגרמניה – אך הסיפור האמיתי מאחורי הגעתה דרמטי הרבה יותר. העסקה על רכישת הצוללת אמנם נחתמה עם ממשלת גרמניה כבר לפני כארבע עשרה שנים והייתה ידועה בעולם, אלא שהדרמה האמתית נחשפת כעת סביב השאלה מי עוד הסתכל מקרוב על בנייתה.
אח"י דרקון נבנתה בעיר קיל השוכנת על חוף הים הבלטי, אזור מלא ברציפים, מספנות ומעבדות מחקר. בצד אחד של האזור פועלות מספנות הצוללות, שבאחת מהן נבנתה הצוללת הישראלית; אולם במרחק של כ-2.2 קילומטרים בלבד בקו אווירי פועל מכון מחקר ימי בינלאומי בשם GEOMAR. על אף שפעילות המכון אזרחית לחלוטין ומתמקדת בחקר האוקיינוסים ומיפוי קרקעית הים, השילוב סמוך כל כך למספנה ביטחונית רגישה עלה מראש בסקרי סיכון שנערכו בישראל.
מבט מבפנים אל אח"י דרקון: הצוללת הקטלנית והיקרה בצה"ל
הפער המסוכן מתחדד לנוכח הבדיקה שמצאה כי בין החוקרים שעבדו ב-GEOMAR פעלו כעשרה איראנים שלמדו באוניברסיטאות באיראן. חמורה מכך היא העובדה שלפחות חמישה מהם הגיעו היישר מאוניברסיטת שהיד בהשתי ומאוניברסיטת אמיר כביר – מוסדות ששמם נקשר לאורך השנים לתחומים רגישים בתוכנית הגרעין האיראנית, ואשר עליהם הוטלו סנקציות מצד ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי בשל עיסוקם בפיתוח כורים קטנים, בין היתר בהקשרים ימיים ובאפשרות של הנעה לצוללות.
למעשה, החשש הזה לא היה מופרך: המודיעין הגרמני עצמו הזהיר בעבר מפני האפשרות שחוקרים ואנשי אקדמיה המגיעים ממדינות כמו איראן, סין ורוסיה פועלים בזהות כפולה – מצד אחד כחוקרים תמימים, ומצד אחר כמרגלים לאיסוף מידע ביטחוני. בעקבות האזהרות הללו הוגבלה הגעת חוקרים, ובדיקות מיוחדות בנושא בוצעו בישראל על ידי משרד הביטחון והמוסד שהגדירו את מכון GEOMAR כגורם רגיש ומסוכן.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה כעת, מעבר לעצם הגעתה של הצוללת לישראל, היא האם איראן אכן ניסתה לנצל את הנוכחות המחקרית הזו בעיר קיל כדי לעקוב אחר בניית אח"י דרקון. נכון לעכשיו, אמנם אין בידינו ראיה חותכת שנעשה ניסיון מעקב או שמידע מסווג זלג מהמספנה החוצה, אך עצם הימצאותם של החוקרים האיראנים במרחק נגיעה מהנכס האסטרטגי הרגיש ביותר של ישראל מותיר את השאלה המודיעינית מאיימת ופתוחה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הטענות על דליפת מידע אינן מוכרות ואין ברשותנו כל אינדיקציה לכך. משרד הביטחון מקיים שיתוף פעולה הדוק ושוטף עם רשויות הביטחון בגרמניה, וככלל, איננו מפרטים אודות מעטפת ההגנה ומערכי האבטחה המיושמים בשטח".
